פעיל הליכוד רן כרמי בוזגלו יפצה את היחצ"ן אבי בניהו בכ-100 אלף שקלים בגין הוצאת דיבה, כך פסק בית המשפט.
כרמי בוזגלו הוא פעיל ימין שהתפרסם לפני שנים אחדות כשהביע הזדהות קולנית עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. בהמשך אף התמודד על מקום ברשימת הליכוד, אך לא צבר די קולות למקום ריאלי. בניהו הוא בעל משרד יחסי ציבור המפרסם דרך קבע טור ב"מעריב", לשעבר דובר צה"ל ומפקד גלי-צה"ל.
בחודש ינואר 2025 פרסם בניהו בחשבונותיו ברשתות החברתיות תצלום של חייל שעל מדיו פאוץ' עם ציור של כתר והמילה "משיח". "איפה המ"פ והמג"ד והמחט והרס"ר והש"ג שנותן להם להיכנס והמשטרה הצבאית?", תהה בניהו.
בתגובה פרסם כרמי בוזגלו את התהייה של בניהו בצירוף שאלה משלו: "יש מצב שהטינופת הלשין (גם) על הלוחם שנעצר בברזיל?". באותם הימים דווח בתקשורת כי חייל צה"ל ששהה בברזיל זומן לחקירה בחשד לביצוע פשעי מלחמה במלחמת עזה.
בניהו, באמצעות עורכי-הדין איל רוזובסקי, ציון אמיר ותומר פוקס, דרש מכרמי בוזגלו לפצותו בכחצי מיליון שקלים. "טענת הנתבע בפרסומים לפיה התובע - תא"ל (במיל'), ששירת כ-20 שנים בשירות קבע בצה"ל מתוך תחושת שליחות עמוקה ואהבה למדינה, ושבמהלכן מילא שורה של תפקידים בכירים ולרבות כדובר צה"ל – הוא 'טינופת' אשר 'הלשין' על 'הלוחם שנעצר בברזיל' היא כוזבת, וניסיונו לייחס לתובע פעולה נגד חיילי צה"ל בכלל, הוא מופרך וחסר שחר", נטען בכתב התביעה.
כרמי בוזגלו, בכתב ההגנה שהגיש, טען שמדובר ב"הטרלה".
"לאור מעמדו ותפקידו בעבר של התובע כדובר צה"ל", טוען כרמי בוזגלו, "אין ולא יכול להיות ספק כי בראשו של הקורא הסביר לא הייתה עוברת ממילא מחשבה/אמונה כנה כי זה באמת יסגיר חייל צה"ל לרשויות בחו"ל (!), וכי הטענות בפרסומים הנטענים הן לכל היותר, כאמור לעיל, בגדר עקיצה צינית/סרקסטית/הגזמה/הטרלה וכו' בתגובה לדברי התובע בפרסומו, כנהוג בשיח ברשתות החברתיות ועל מנת להבליט את הפסול שבמעשי התובע בפרסומו, והקורא הסביר מבין שהדברים (שמעיקרם הוצגו בתהייה) נובעים מהתרשמות המפרסם ואינם אבסולוטיים".
בנוסף טוען כרמי בוזגלו, באמצעות עו"ד איתמר ברקאי, שלל טענות מקדמיות ובין היתר כי התביעה נגדו היא "תביעת סרק בואך תביעת השתקה" שיש לדחות על הסף.
השופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל-אביב-יפו דחה את טענות ההגנה של כרמי בוזגלו וקיבל את התביעה.
אמנם הביטוי "טינופת", קבע השופט ברקאי, הינו בגדר גידוף שאינו עולה לכדי לשון הרע במקרה זה, אך המשך המשפט, שבו תהה כרמי בוזגלו האם בניהו "הלשין (גם) על הלוחם שנעצר בברזיל?", אכן דיבתי.
"התובע ניסח את הפרסום בחוכמה רבה, אפילו בעורמה, בדרך שבה לקורא ברור שהתובע הוא אדם שמלשין ומסגיר חיילים", כתב השופט ברקאי. "הקורא הסביר מבין שאין ספק שהתובע פעל להלשנה ולפגיעה בלובשי המדים שצולמו. כל מה שנותר לברר כעת הוא – האם התובע מעורב גם בהלשנה אחרת. בפעולות שהביאו לפגיעה בלוחם צה"ל שנעצר בברזיל".
השופט ברקאי שלל מכרמי בוזגלו את הגנת אמת דיברתי וקבע כי זה "שמט את הקרקע תחת טיעוניו כנגד פרסום הצילום כאשר הוא עצמו מיהר והפיץ ברבים את אותה תמונה", ובחקירתו הודה כי לא חשב שהיה כל סיכון בצילום לובשי המדים עם הפאוץ'.
"בפרסום של התובע לא התייחסתי לסיכון", אמר כרמי בוזגלו בבית המשפט, "התייחסתי לשיימינג שהוא עשה להם [...] אז היה הומור, כולם מבינים שזה, כולם משתמשים בהומור. [...] בשביל זה יש את הרשתות החברתיות".
לפי השופט ברקאי, כרמי בוזגלו שמט פעם נוספת את הקרקע תחת טיעוניו "מכיוון שהוכח שהוא עצמו נוהג לפרסם תמונות של לוחמי צה"ל בפעילות". כשנשאל על כך בחקירה טען שהפרסומים שלו נעשים "בהסכמת המפורסמים" והוסיף טיעון נוסף: "הפרסומים שלי הם חיוביים".
השופט ברקאי קבע כי כרמי בוזגלו "פעל בחוסר תום לב מוחלט". לא רק שלא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא, הוא האשים את בניהו במעשה שהוא עצמו עשה, נמנע מלמחוק את הפרסום עד היום וטען בבית המשפט כי הוא "מתייצב מאחוריו".
גם טענת "תביעת ההשתקה" נדחתה. "דווקא סדרת הפרסומים של הנתבע, בשלושה פרסומים ובשתי רשתות חברתיות – עלולה להשתיק ולהרחיק שיח חופשי בארצנו", קבע השופט. "בהחלט אפשר ואדם סביר אשר נחשף להשתלחות הנתבע בתובע בשלושה פרסומים ובשתי רשתות חברתיות – אדם כזה יסכור את פיו וינצור את לשונו, פן יהפוך למרמס על ידי הנתבע".
השופט ברקאי מצא כי במקרה זה יש מקום להכפיל את סכום הפיצוי הבסיסי שכן כרמי בוזגלו פעל בכוונה לפגוע בבניהו, ולפיכך חייב אותו לפצות את בניהו ב-80 אלף שקלים בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 23,600 שקלים.
41036-02-25
