איך מועמד כמעט אלמוני, שהצהיר רשמית על אפס הוצאות קמפיין תעמולה, ניצח בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות רומניה? ניסיונות השפעה זרים על בחירות דמוקרטיות, המתרחשים במדיה הדיגיטלית, מוכרים לנו כבר כעשור וגם עשו עלייה לישראל. הסיפור של קלין ג'אורג'סקו הוא תמרור אזהרה למה שכבר מתרחש כאן לקראת הבחירות באוקטובר.
בנובמבר 2024 ניצח בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות רומניה מועמד ימני, פרו-רוסי, זאת למרות שברוב הסקרים קיבל תמיכה חד-ספרתית ולא נחשב מועמד מוביל. מה שמוזר עוד יותר: ג'אורג'סקו זכה בכ23% מהקולות, אבל דיווח רשמית על אפס הוצאות קמפיין: כמעט בלי עצרות, בלי מודעות, בלי תעמולת בחירות במובן שהחוק מכיר.
הקמפיין של המועמד הרומני הפרו-רוסי התנהל במקום אחר לגמרי: ברשתות החברתיות ובתוכנות מסרים, בפומבי וגם בקבוצות סגורות - ללא כל קשר ישיר ומוצהר אליו עצמו.
השכבה הגלויה בקמפיין של ג'אורג'סקו פעלה בעיקר בטיקטוק. חשבון הטיקטוק של ג'ורג'סקו צבר כמאה מיליון צפיות בחודשיים. החשיפה גדלה בקצב חריג, פתאומי ולפי כל האינדיקציות - בלתי אורגני. כ-25 אלף חשבונות פעלו באופן מסונכרן לייצר את החשיפה העצומה, חלקם חשבונות שהיו רדומים במשך שנים והתעוררו כשבועיים לפני הבחירות, חלקם חדשים.
התכנים דיברו בשפה לאומנית-דתית רכה: ריבונות ועצמאות כלכלית, תמיכה בחקלאים המקומיים, אמונה ושורשים. המסרים הופצו בעמודים עם שמות כמו "כוח התפילה אמונה בישו" ו"אלוהים לעולם לא יעזוב אותך לבד". ליוו אותם מסרי "ניטרליות" גיאופוליטית כלפי המלחמה באוקראינה, שפירושה המעשי היה תמיכה ברוסיה וריחוק מנאט"ו ומהאיחוד האירופאי.
כיצד פעל מודל ההשפעה הזרה הרומני? כאמור, הקמפיין פעל בשני ממדים: השכבה הגלויה לעין הרגולציה והמשתמשים, והשכבה הנסתרת.
ברמה הגלויה, משפיענים רומנים קיבלו תשלום כדי להקריא תסריטים מוכתבים מראש תחת האשטג ייעודי, בלי לנקוב בשם המועמד, ולכן בלי שדבר יסומן כתעמולה. חשבונות "מעריצים" הפיצו את חומרי הקמפיין תוך עקיפת מדיניות טיקטוק לחשבונות פוליטיים, והאלגוריתם הוזן היטב בתוכן שאהוד עליו.
הקמפיין ייצר באופן מלאכותי בדיוק את מה שהאלגוריתם מתגמל: אלפי עותקים "מקוריים" של אותם סרטונים, מבול תגובות בקצב אנושי מדויק, מעורבות שנראית ספונטנית ואותנטית.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עם מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הסינית שי ג'ינפינג במצעד צבאי לציון 80 שנה לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה, 9.5.2025 (צילום: Kremlin.ru, רישיון CC BY 4.0)
מי שילם על כל זה? גורמי המודיעין הרומניים העריכו כי הקמפיין תואם בידי שחקן מדינתי וכי רומניה הייתה יעד לפעולת השפעה רוסית. ג'ורג'סקו סומן כנכס אסטרטגי לניתוק רומניה מהמערב. הכסף עבר בשרשרת מתווכים, דרך חברות פרסום אל משפיעני רשת (למשל דרך מתנות בטיקטוק), כך שאיש לא הצהיר על לאו אחד ששולם עבור תעמולה - "כללי הקהילה" לא הופרו והרגולטור לא התערב.
השכבה הסמויה במודל הרומני פעלה מתחת לפני השטח בטלגרם. זוהי הזירה שבה לא צריך להעלים על הרגולטור, שבגלל לא בוחן אותה. טלגרם שימשה כחדר המבצעים המתאם של תומכי ג'ורג'סקו - ברומניה וברוסיה.
כך זה עבד: מאגר סרטונים משותף של המועמד עמד לטובת המשפיענים שביקשו להשתתף, לצד הנחיה מפורשת לא להעלות אותם כמו שהם אלא לערוך כל עותק מחדש, לקצץ, להוסיף פסקול בעוצמה נמוכה מהמקור. כל זאת נעשה כדי שמערכות הזיהוי של טיקטוק ומטא (פייסבוק ואינסטגרם) לא יאתרו תוכן משוכפל ויפסלו אותו.
תחקירים רומנים אלו הראו שמדובר ברשת רחבה ומתואמת, ולפי הערכות המחקר השתתפו במבצע כ-5,000 חשבונות טלגרם.
התוצאה היא מה שאפשר לכנות: מערכת היחסים הסימביוטית בין האדם לבוט. מבצע ההשפעה כלל בוטים ואווטארים לצד אנשים אמיתיים, חלקם פעילים פוליטיים אותנטיים או מתנדבים, וחלקם משפיענים בתשלום. כל פעולה בודדת שלהם אותנטית לחלוטין, אבל כולן מתוזמרות ברמת המערכת.
כך, משתמשי הפלטפורמות רואים רק את הקצה האותנטי; התיאום, התסריט והמימון מתרחשים בערוץ מוצפן שאין עליו לא חובת שקיפות ולא רגולציה. הדהוד המסרים בידי רשתות בוטים נשמעו הפכה את התוכן המוזמן והמתוזמן למראית עין לפיה ג'ורג'סקו זוכה לתהודה רחבה וענפה ברשת.
כשהתמונה התבהרה, בית המשפט החוקתי של רומניה עשה את הצעד חסר התקדים וביטל את הבחירות כולן בנימוק של התערבות זרה, מניפולציה דיגיטלית ומימון בלתי שקוף ששיבשו את טוהר ההליך.
ג'ורג'סקו ערער לבית הדין האירופאי לזכויות אדם בשטרסבורג, והרכב השופטים דחה את בקשתו פה אחד. האיחוד האירופאי גם פתח בחקירה נגד טיקטוק מכוח חוק השירותים הדיגיטליים. ברומניה מודל ההשפעה נבלם, גם אם באיחור קל.
עכשיו תחליפו את בוקרשט בבת ים.
בספטמבר 2025 חשף עומר בן יעקב, עיתונאי "הארץ", שבישראל מופעל מבצע השפעה זר שנראה כמעט זהה למבצע הרומני, והפעם היעד הוא הבחירות בישראל באוקטובר 2026.
מימין: פאבל דורוב, מייסד ומנכ"ל טלגרם; מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק ומנכ"ל מטא; אילון מאסק, הבעלים של טוויטר; ג'פרי יאס, בעל מניות בטיקטוק (צילומים: פלאש90 וצילומי מסך)
קבוצת פייסבוק בשם "אמהות מבשלות ביחד", המתחזה לקבוצה ותיקה ופופולרית, גייסה 13 אלף חברות בתוך חודשים; עמודי "ה' הוא המלך" ו"תהילים - הפרק היומי" צברו אלפי עוקבים לפרסומים של ברכות שבת ותכני בינה מלאכותית, כולל תמונות מזויפות של חיילים ואפילו של הלוויות חללים.
בן יעקב, שהתחקה אחרי הרשת, מצא חשבונות שהופעלו מהפיליפינים, פרופיל שה"ביו" שלו נכתב בפולנית ו"עבר" לבת ים, ועמוד שפרסם בבולגרית שעות ספורות לפני שהחל לפרסם בעברית. ברומניה, כפי שחשפו החוקרים של מודל ההשפעה, עמודים דתיים ושמרניים בדיוק כאלה החליפו זהות סמוך לבחירות והפכו למכונת תעמולה למועמד. בעקבות התחקיר העיתונאי רשת ההשפעה הסינטטית הוסרה מפייסבוק. מי יודע כמה אחרות עדיין פועלות.
אבל החלק המטריד יותר הוא לא מה שמתפרסם אלא מה שנאסף. בקמפיין כזה מופעלת למעשה אסטרטגיה כפולה: לצד צבירת העוקבים מתנהל איסוף מידע שיטתי. כמעט כל פוסט כולל קריאה לפעולה: לשתף, לכתוב "אמן" בתגובות וכדומה.
פניות שפורטות על הרגשות האנושיים הבסיסיים ביותר, מחמלה והזדהות ועד אדיקות תמימה, מייצרות תגובות שמזניקות את החשיפה באלגוריתם ומסמנות למפעילים אל מי אפשר להגיע באופן אישי - ודרכו לחבריו ברשת. הקהל המסומן איננו מקרי. מבצעים כאלה מכוונים במודע למשתמשים בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה. מי שיתקשו לזהות שתמונת החייל הפצוע נוצרה בבינה מלאכותית, שהתוכן מוטה, ושמאחורי "הקבוצה הכי טעימה וחמה שיש" יושב מפעיל זר.
משם המשפך מתהדק: מהעמוד הפומבי אל קבוצות מסרים סגורות, שבהן מספר הטלפון של כל מצטרף גלוי למפעילים. ברגע שיש לאנשי מבצע ההשפעה מספר טלפון, הם יכולים לפנות לאדם בהודעה אישית ומותאמת שאיש מלבדו לא יראה לעולם.
תעמולה בפיד הפתוח מותירה עקבות, כזו שחוקרים יכולים לנטר בשעת הצורך ופלטפורמות יכולות להסיר. הודעה ישירה חסומה מעין כל שבה מסר תפור אישית ממי שכבר קנה את אמונך בברכות שבת אחרי שבחרת להצטרף לקבוצתו. זה השלב שבו מבצע ההשפעה יורד ממרחב הניטור הפומבי, הרגולטור ואפילו הפלטפורמה כבר לא רואים בעיה, בדיוק המרחב שבו תואם הקמפיין כולו ברומניה.
ההסבה הזאת של אמון בין-אישי לתעמולה, איננה רק טכניקה של סוכנים זרים. היא יכולה להיות בשימוש גם של פוליטיקאים מקומיים. כך למשל, עמוד ממים ישראלי עם למעלה מ-300 אלף עוקבים, שהתחיל את דרכו תחת השם "נשים מצייצות", שינה את שמו ואת אופיו פעמיים, ובאחרונה הפך ל"עדכוני ישראל" ומזרים פוסטים פוליטיים מקטבים לקהל שמעולם לא ביקש אותם.
באותו שבוע ממש נחשף שהרשות החרדית במשרד ראש הממשלה שילמה אלפי שקלים למשפיעניות רשת עבור סרטוני מתכונים ו"הכנה רוחנית" לתשעה באב. הסרטונים סומנו כ"שיתוף פעולה".
תמונות מזויפות שנוצרו בבינה מלאכותית על מנת לאסוף מידע מגולשים
מאיפה זה מוכר לנו? המנגנון זהה למנגנון הרומני: המדינה כבר למדה שהדרך אל הבוחר עוברת דרך סרטוני רשת לבישול סלמון, לא דרך תשדיר תעמולה בשידור הציבורי. תוכן רך קונה אמון, והאמון הוא התשתית להשפעה פוליטית. כשהכלים האלה כבר מופעלים בשגרה, בלי שום מסגרת חוקית שמגדירה מה מותר בשנת בחירות, הגבול בין קמפיין מתכונים ממשלתי לקמפיין השפעה הוא שאלה של החלטה בלבד.
חוקי הבחירות שלנו נכתבו לעידן הרמקול, המודעה המודפסת והרדיו: חוק דרכי תעמולה הוא חוק משנת 1959. הרגולציה שנתכנה לפיו פשוט מסתכלת על היחידה הלא נכונה בעידן האלגוריתמי. היא בוחנת את תוכן הפוסט הבודד ושואלת אם הוא תעמולה שיש לסמן, בזמן שהמניפולציה מתרחשת ברמת הרשת: בתיאום שיושב בקבוצות סגורות בטלגרם ובווטסאפ, במימון שעובר דרך שרשרת מתווכים, ובתסריט שמנוסח בקפידה כך שאף פוסט בודד לא יחצה את הקו. כל חוליה בשרשרת חוקית לכאורה, רק הצירוף הוא מבצע השפעה.
חוק שבודק פוסטים לא יתפוס לעולם משפיען שמקריא תסריט בלי לנקוב בשם מועמד, קבוצת ווטסאפ שנבנתה מהפצת מתכונים, או חדר בקרה והפעלה בטלגרם.
הלקח שעולה מניתוח המקרה הרומני לקראת בחירות 2026 חד וברור: כל עוד אין בישראל מסגרת אסדרה משפטית, טכנולוגית וביטחונית המותאמת לאיום, כזו שמסוגלת לזהות ולפרק רשתות מתואמות, לא רק לסמן מודעות, קהל הבוחרים יישאר חשוף להשפעה מקומית וזרה.
וכאן ההבדל המכריע בין בוקרשט לירושלים.
ברומניה, כשההליך הדמוקרטי עוות, נותר מוסד אחד עם סמכות ולגיטימציה לעצור את המבצע. בית המשפט החוקתי. אפשר ורצוי להתווכח על ההחלטה, היא שנויה במחלוקת עמוקה. אבל היא הייתה אפשרית. בישראל, המוסד המקביל, בג"ץ, נמצא שנים תחת מתקפת דה-לגיטימציה שיטתית.
דמיינו את התרחיש בו מערכת הבחירות של אוקטובר 2026 תוכרע במבצע השפעה מתואם מטלגרם בגיבוי רוסי, סיני, איראני, או סעודי. מי יעצור אותם? בג"ץ, שחלקים גדולים מהציבור הוסתו לראות בו גוף עוין? ועדת בחירות שכליה נשענים על חוק בן 67 שנה?
המודל הרומני מסוכן לכל דמוקרטיה. הוא מסוכן שבעתיים לדמוקרטיה שמפרקת בעצמה, בשידור חי, את מנגנון החירום היחיד שלה. האם בחירות 2026 בישראל יסבלו מהטיית בחירות במודל הרומני-רוסי? על כך כבר קיבלנו תשובה: מבצעי השפעה כאלה כבר קורים כאן ובגדול. השאלה האמיתית היא: האם בישראל נותר מי שימנע אותם?
ד"ר איה ידלין היא מרצה בכירה בבית הספר לתקשורת אוניברסיטת בר אילן