"סופו של הדיקטטור הגדול", כתב עמית סגל בחשבון הטלגרם שלו לצד תמונה ובה גופת ח'מינאי מוטלת מתחת להריסות. בערוץ 14 שידרו סרטון של המונים ברחובות איראן מריעים "לכבוד ראש הממשלה נתניהו". לא מדובר בתיעוד של המציאות. התמונה והסרטון זויפו באמצעות בינה מלאכותית.

והיו גם הדיווחים הכוזבים שהכרנו טרום הבינה המלאכותית, מ-N12 של חדשות 12 שם דיווחו על נפילת טיל בירושלים אבל הסרטון שהוצג היה של פגיעת טיל בבני ברק בשנה שעברה, ועד לערוצים איזוטריים כמו "טוב אקטואליה יהודית" שם דיווחו על כניסת כוחות צה"ל ללבנון על סמך תמונה ממלחמת לבנון הראשונה, לפני יותר מארבעים שנה.

הליטני זורם מאז כסדרו, וכך גם העלייה בחיפוש אחר מידע בתקופות חירום. נתונים עדכניים שפרסם איגוד האינטרנט הישראלי מצביעים על זינוק חריג בתעבורת הרשת, עם קפיצות משמעותיות בשעות הלילה, ככל הנראה בזמן אזעקות.

הציבור חרד וצמא למידע. במיוחד ברגעים האלה, כאשר אנשים מחפשים ודאות, תפקידה של התקשורת אינו להדהד מידע מהרשת אלא לבדוק, לאמת ולסנן, כשם שגופי בדיקת עובדות צריכים לאמת ולהוסיף הקשר למידע שמסתובב ברשתות. על כלי התקשורת להישאר מקור אמין למידע, בוודאי בשעת מלחמה, ולא להיכנע לפיתוי כפתור ה"העתק הדבק".

המלחמה בין ישראל לאיראן ביוני 2025 כבר הראתה כיצד סביבת המידע הדיגיטלית מוצפת בתוכן כוזב ובסרטונים ותמונות מזוייפים. במחקר של איגוד האינטרנט הישראלי אותרו אז עשרות ארגוני בדיקת עובדות שפרסמו מאות בדיקות בשלל שפות. חלק ניכר מהתוכן אז, כמו גם היום, עסק במה שכונה "דיסאינפורמציה בליסטית": סרטונים ותמונות שמעצימים פגיעות, מגדילים נזק ומייצרים תחושת חורבן רחבה יותר מהמתועד בפועל.

בשונה מאז, המלחמה שפרצה בבוקר שבת ה-28 בפברואר בתקיפה ישראלית-אמריקאית באיראן, הדרדרה מהר לעימות אזורי. סביבת המידע הגלובלית והמקומית צפויה להיות מסובכת בהרבה כיוון שהמלחמה הנוכחית רחבה יותר, השתתפות ארה"ב עמוקה יותר, מדינות המפרץ מותקפות על ידי איראן, כטב"מים מלבנון פוגעים בבסיסים בריטים בקפריסין וטייסות אמריקאיות נוטשות מטוסי קרב על אדמת כווית.

עוד מוקדם לנתח לעומק את סביבת המידע במלחמה הנוכחית ואת היקפי המידע הכוזב, אך כבר כעת ניכרות נקודות דמיון לסבב הקודם, כשהבינה המלאכותית תופסת מקום משמעותי בהצפת הרשת בסרטונים ותמונות מפוברקים: כך למשל, סרטון שנצפה מיליוני פעמים הציג קטע ממשחק מחשב כתיעוד של טיל איראני שמפיל מטוס קרב אמריקאי בכווית. ברשתות הופצה תמונה מזויפת ב-AI של טיל איראני שנפל כביכול בצפון הארץ, ונתניהו הפיץ בחשבונות רשמיים סרטון בו הוא "מדבר" בפרסית באמצעות AI.

אך הבינה המלאכותית אינה מחליפה דפוסי הטעיה מוכרים. חלק ניכר מהמידע הכוזב מבוסס על תיעודים אמיתיים שמוצאים מהקשרם המקורי ומנותקים מהזמן או מהמקום שבו צולמו. כך למשל, סרטון ויראלי שנטען כי הוא מציג תוצאות של תקיפת רחפן בשגרירות ארה"ב בריאד, התברר כתיעוד של תאונת דרכים מהשבוע שעבר.

סרטון אחר, שהציג לכאורה ישראלים בנתב"ג נמלטים ממטוס עולה באש, התברר כתיעוד מיולי האחרון מנמל התעופה בדנבר, אז פונו נוסעים ממטוס של אמריקן איירליינס באמצעות מגלשות חירום לאחר תקלה בהמראה. לצד אלה הופצו גם עשרות תיעודים מסבבי לחימה קודמים בין איראן לישראל, שהוצגו כאילו צולמו בימים האחרונים.

טכנולוגיות בינה מלאכותית הופכות זמינות ונגישות יותר, והיכולת לייצר זיוף משכנע נעשית קלה וזולה יותר. אך גם הפצה של סרטונים או תמונות אמיתיות מהקשר אחר נותרת פשוטה, מהירה ואפקטיבית לא פחות.

לעיתונאים ולעיתונאיות, לעורכות ולמגישים יש בעת הזאת תפקיד מרכזי וחיוני בתיווך ואימות המידע ובהבטחת אמינותו. כיום, יותר מתמיד, יש צורך בבדיקת התוכן המופץ ברשתות ופרסום הפרכות למידע כוזב ומניפולטיבי.

יש חשיבות רבה לבדיקה יסודית לפני פרסום או שידור של תיעודים ויזואליים שעלולים להטעות את הציבור ולערער את אמונו בכלי התקשורת - גם במציאות של תחרות עזה בין כלי התקשורת. האחריות הזו קיימת תמיד, אך מתחדדת במיוחד בשעת חירום.

וגם לציבור יש תפקיד. המציאות והעובדות מדאיגות דיו. בתוך עומס המידע, ראוי לצרוך מידע בצורה ביקורתית - לעצור, לשאול ולבדוק ידיעות ותיעודים, ובוודאי להימנע משיתוף והפצה של תוכן שאינו מאומת.

ניצן יסעור הוא רכז דיסאינפורמציה ותחקירים דיגיטליים באיגוד האינטרנט הישראלי