לפני פחות משבועיים, תחת הכותרת "ברייקינג", פרסם העיתונאי בן כספית ידיעה שאמורה היתה להיחשב לסנסציונית. לפי הידיעה, ראש השב"כ דוד זיני, בשר מבשרה של הציונות החרד"לית המשיחית, הורה להפעיל את היחידה המבצעית של הארגון כדי לפעול לסיכול טרור יהודי.
הידיעה באה על רקע התגברות פעולות אלימות של טרור יהודי, שמקורן בקבוצות מתנחלים ומכוונת במיוחד לעבר היסודות החלשים בחברה הפלסטינית. בעיקר כלפי יישובים בבקעת הירדן, אך גם בדרום הר חברון. הנועזות האלימה של המתנחלים הולכת וגוברת משום שהם חשים רוח גבית מהממשלה ואוזלת יד של צה"ל ושב"כ.
ממשלת נתניהו פועלת כדי להצר את תפקוד החטיבה היהודית ולפגוע ביכולת של השב"כ להיאבק בטרור היהודי. טעימה לכך קיבלנו לפני כשנה מההקלטות של מפקד היחידה המרכזית יהודה ושומרון במשטרה (ימ"ר ש"י), ניצב משנה אבישי מועלם, שהודלפו לתקשורת כשהסתבך בפלילים.
בתגובה לפרסום ההקלטה אמר נתניהו ש"לא ייתכן שבמדינת חוק יעצרו אזרחי מדינה ללא ראיות", זאת כשמה שמתחולל כמעט מדי לילה בגדה המערבית הם מעשי טרור של יהודים. טרור שמונחה בשתיקה, בעצימת עין ולעיתים אף בגלוי בידי שרים בממשלה ובקואליציה.
השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר לא מסתירים את כוונותיהם. מעבר לרצונם, שנהנה מרוח גבית של נתניהו, לדכא את הפלסטינים, להפקיע את אדמותיהם ולגרשם מאדמותיהם, מסתתר חזון אסטרטגי – לספח את הגדה ולחולל טיהור אתני וטרנספר.
מ"פינאלה" ל"טקילה"
המשטרה כבר בידיהם. צה"ל בפיקודו של הרמטכ"ל אייל זמיר לא ממש מתעניין בנושא ובכך מעביר מסר ברור לחיילים, שמבינים שיש סינרגיה ברורה בינם לבין המתנחלים. השב"כ מונהג בידי אחד מהם.
הכותרת שנתן כספית מעידה כי בשב"כ יש דווקא מי שמבקש להראות שהנושא מטריד את זיני. אבל האמת הפשוטה היא שהיחידה המבצעית של השב"כ פעלה תמיד לא רק נגד הטרור הפלסטיני אלא גם נגד הטרור היהודי.
בשב"כ פועל מיום הקמתו גוף ייעודי לפעילות מבצעית. הוא החל כמחלקה, שהעניקה עד ראשית שנות השישים גם שירותים למוסד, כמו ב"פינאלה", המבצע ללכידת אדולף אייכמן. בהמשך, על רקע שידוד מערכות ושינויים ארגוניים, המחלקה התרחבה לחטיבה ולאגף.
בשנות התשעים גדל האגף עוד יותר ונוספה לו יחידה ייעודית של מסתערבים - לוחמים מכל העדות והמגזרים בישראל, דוברי ערבית, שנעזרים על פי הצורך בפלסטינים.
מאוחר יותר הוקמה במסגרת האגף גם יחידת "טקילה" – כוח תגובה ראשוני שתפקידו לפעול במצבי חירום, כמו מעצר חשודים בטרור וסיכול מהיר של תכנית לבצע פעולת טרור.
ראש השב"כ רונן בר שלח את צוות טקילה לעוטף עזה בשעות הבוקר המוקדמות של ה-7 באוקטובר, כשהגיע המידע כי חמאס חדר ליישובים, אף שהוא נכשל בהבנה שמדובר בפלישה רבתי. לוחמי טקילה נלחמו בגבורה וחמישה מהם נפלו בקרב.
במרוצת השנים לוחמי אגף המבצעים פעלו ופועלים בגדה המערבית ובעזה ולאחר מלחמת לבנון הראשונה גם בלבנון, ומעת לעת גם יצאו למבצעים בחוץ לארץ.
האגף נחשב לסודי במיוחד, והמידור בתוכו וכלפי אגפים אחרים בשב"כ הוא קפדני ביותר. ביטוי לכך היא בעובדה שהמטה של אנשי האגף – לוחמים בשטח, קציני מודיעין דסקאים במפקדה, טכנולוגים, אנשי תחזוקה – נמצא במרכז הארץ ולא במטה הכללי של השב"כ בצפון תל-אביב. זאת כדי לצמצם עד כמה אפשר את חשיפתם ואת הממשק שלהם עם שאר עובדי הארגון.
לוחמי היחידה, שלא מעטים מהם באים מהיחידות המובחרות בצה"ל, עוברים הכשרה מיוחדת וייעודית. לרשות אגף המבצעים עומדים מיטב האמצעים הטכנולוגיים: מכשירי ציתות, האזנות, חיישנים וכלי רכב ממותקנים. בתקופת הקורונה, ובניגוד לעמדתו של ראש השב"כ נדב ארגמן, נחשפו חלק מהכלים המבצעיים של השב"כ, וזאת בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו, כדי לנטר ולאתר את מפרי הסגר.
אמצעים אלה, שמשלבים בין יכולת אנושית לטכנולוגית, קרויים בעגה המודיעינית "יוגינט" - הלחמה של "יומינט" ו"סיגינט". הלוחמים מתמחים במעקבים, האזנות וחדירות שקטות וסמויות למבנים, בין אם בגדה המערבית, בעזה או בישראל.
כמקובל ביחידות המיוחדות של צה"ל ובמוסד, גם בשב"כ, מפקדי היחידות, ראשי אגפים ואפילו ראש השב"כ יוצאים לשטח ועוקבים מקרוב אחר מבצעים ולעיתים גם משתתפים בהם אישית. כך לדוגמה אהוד יתום, שביצע את הוראת ראש השב"כ אברהם שלום, השתתף ב-1984 עם לוחמיו ברצח בדם קר שבוצע במוטות ואבנים, של שני מחבלים מעזה שחטפו אוטובוס לאשקלון.
בין ראשי אגף המבצעים נמנו רפי טטרקה, טל שאול, אריק טשרניחובסקי, נדב ארגמן ורונן בר. לאחרונה פרש נ' מתפקיד ראש האגף ובמקומו מונה מפקד חדש.
מעט מדי ומאוחר מדי
בכירים לשעבר בשב"כ אמרו לי כי הידיעה לפיה זיני הורה להפעיל את אנשי המבצעים נגד הטרור היהודי, מעידה לכאורה כי זיני אינו מבין ובקיא באופן בו השב"כ פועל. "אנשי אגף המבצעים פעלו תמיד גם נגד הטרור היהודי", אמר לי אחד מהם, "הם מעין קבלני משנה של כלל יחידות השב"כ ונותנים שירות ומענה לכל האיומים. טרור יהודי וערבי וריגול".
בשיחות נוספות עם גורמים הבקיאים בנושא הוסבר לי, אולי כדי לצמצם את הפגיעה בתדמיתו של זיני, כי בהנחיה שיצאה הוא ביקש רק למקד ולהעניק עדיפות לסוגיה הזו. בשב"כ סירבו להתייחס לנושא.
זיני הוא כמו החתול שמונה לשמור על השמנת. בנו היה בדוקאי של החטיבה היהודית שאחראית על המאבק בטרור היהודי. בשל כך ובגלל קרוב משפחה נוסף שלו, הטילה ועדת גרוניס, שאישרה את מינויו, כמה הגבלות על תפקידו שקשורות לנושא זה, כדי למנוע ממנו ניגוד אינטרסים.
בכל מקרה, גם אם כוונתו של זיני היא טובה והוא באמת ובתמים מתחיל להבין את חומרת המצב בגדה, הרי זה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי.
את התמונה המצמררת שעולה מן הגדה לא תשנה באמת גם העובדה שהורה להשתמש באזיקים אלקטרוניים נגד חשודים בטרור, וזאת כתחליף להחלטה חסרת האחריות המקצועית של שר הביטחון ישראל כץ, שמניעיה פוליטיים מובהקים, לחדול משימוש במעצרים מנהליים נגד יהודים.
הטרור היהודי אינו גזירת גורל והשב"כ מסוגל לטפל בו, כמו שהוא מטפל ומסכל בהצלחה את הטרור הפלסטיני. זיני עומד בראש השב"כ, חובת ההוכחה מוטלת עליו.