“אתה חושב שזה אוויר מה שאתה נושם עכשיו?” שואל מורפיוס את ניאו באחד הרגעים הזכורים ביותר מהסרט "מטריקס". השאלה הזו מזקקת את מהות הסרט: הטלת ספק במציאות וההבנה שחלק גדול ממה שאנחנו רואים מדי יום הוא לא יותר מאשליה מתוחכמת. בעידן של כלי בינה מלאכותית נגישים ורשתות חברתיות נטולות בלמים ורגולציה – זו כבר לא שאלה פילוסופית, אלא קריאת השכמה.

קמפייני התעמולה נגד אזרחי ישראל ממשיכים להפיל קורבנות. ביום חמישי האחרון, בשעה 22:47, זמן קצר לאחר פרסום תמונת ראשי המפלגות הערביות מניפים ידיים עם הכרזתם על התחייבות להקמת רשימה משותפת, פרסם חשבון הטוויטר (X) הרשמי של הליכוד תמונה מזויפת ליותר מ-100 אלף עוקביו.

מפלגת השלטון השתמשה בכלי AI ושתלה את דמויותיהם של יאיר לפיד ונפתלי בנט כאילו הם אוחזים ידיים עם אחמד טיבי, איימן עודה, סאמי אבו שחאדה ומנסור עבאס – והוסיפה כיתוב תעמולתי: "קואליציית המשרתים".

הפוסט הופץ בן-רגע וזכה לעשרות אלפי צפיות. בשום מקום לא צוין שהתמונה נוצרה באמצעות בינה מלאכותית, ולא נרמז שמדובר ביצירה בדיונית (פרקטיקה בעייתית בפני עצמה, שנגיע אליה עוד רגע). גם צופים ביקורתיים יחסית נפלו בפח וקיבלו את המסר שמפלגת השלטון ביקשה לשתול במוחנו.

הבעיה חמורה עוד יותר משום שלא מדובר באירוע נקודתי, אלא בהפצצה שיטתית על התודעה. מחקר בינלאומי בהובלת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, שפורסם בשנה שעברה, מצא שאנחנו נוטים לייחס אמינות גבוהה יותר למידע ויזואלי שכבר נחשפנו אליו - בלי קשר לשאלה אם הוא נכון או שקרי.

החוקרים הראו שאנשים נוטים להאמין שתמונות שראו בעבר הן אמיתיות יותר מתמונות חדשות, גם כאשר מדובר בתמונות שנוצרו במלואן בידי בינה מלאכותית. ככל שתמונה מזויפת מופצת שוב ושוב, כך היא נתפסת כאמינה יותר - לא בגלל תוכנה, אלא בגלל ההיכרות איתה.

במילים פשוטות, שקר שחוזרים עליו מספיק פעמים הופך לאמת, והדבר נכון גם כשמדובר בתמונות שנוצרו ב-AI. בעידן שבו ניתן לזייף תמונה או סרטון וידיאו באיכות גבוהה, בתוך זמן קצר וללא עלויות גבוהות, ולהפיץ אותה להמונים במהירות וביעילות –  השקרים הללו הופכים לפצצה מתקתקת.

ממצא מעניין במיוחד, ואולי המטריד מכל, מראה שאפקט החזרה חזק ואפקטיבי יותר דווקא בקרב אנשים שמגדירים את עצמם כספקנים. כלומר, מי שמטבעם נזהרים ולא ממהרים להאמין עלולים להישען דווקא על החזרתיות כמדד לאמת. התוצאה היא שלא רק גולשים עם אוריינות דיגיטלית נמוכה נופלים בשקרים הווירטואליים שמלעיטים אותם מלמעלה, אלא גם – ואולי בעיקר – אנשים בקיאים עם מודעות גבוהה יותר.

הוכחה חיה ל"אפקט החזרה" קיבלנו שבוע קודם לכן. ינון מגל, שבעבר העיד כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מעביר דרכו מסרים לציבור, פרסם בחשבון הטלגרם שלו ל-143 אלף עוקביו תמונה שבה נראים נפתלי בנט וגדי איזנקוט בעצרת מחאה נגד חוק הגיוס. לצדם, באמצעות עריכה דיגיטלית, הוא שתל את דמותו של מנסור עבאס, וכתב שזו "התמונה המקורית מעצרת המילואימניקים".

מגל הוסיף אייקון קריצה, כדי לשמור לעצמו מרחב הכחשה (טריק מוכר, כפי שעשה בעבר גם בפרשת הפצ"רית, כשכתב "אפשר להמשיך בלינץ'") - אך המסר עבר. מהטלגרם שלו התמונה זלגה לקבוצות ימין פופולריות, ובהן "חברים שאוהבים את בנימין נתניהו" ו"דווקא עכשיו 14". התמונה המזויפת התקבלה כאמיתית, והתגובות היו בהתאם. האפקט הפסיכולוגי הושג. קמפיין התעמולה הצליח. עוד קורבנות נפלו.

אנחנו נמצאים בנקודה מסוכנת. מפלגת השלטון עושה שימוש בתמונה מזויפת של יריבים פוליטיים, שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית, כחלק מקמפיין תעמולה חסר גבולות. זו לא טעות, לא ספין ובטח לא בדיחה; זו חציית קו אדום דמוקרטי, ביודעין. המהלך הזה מנרמל שקר, מערער את תפיסת המציאות ואת מושג האמת, ופוגע פגיעה עמוקה בציבור הבוחרים.

מי שמשלמים את המחיר הם בעיקר מצביעי הליכוד. המפלגה שלהם משקרת להם במודע - באופן ציני ומניפולטיבי - ומנסה לעורר בהם רגשות שליליים כדי להניע אותם להצביע מתוך פחד ודימוי כוזב של המציאות. במצב עניינים שכזה, הבחירה שלהם כבר אינה חופשית באמת. השקרים הללו ועוד רבים אחרים מערערים על טוהר הבחירות ומעמידים את הציבור כולו בפני סכנה לאומית.

רועי שושן הוא מנהל המחלקה הציבורית בארגון "פייק ריפורטר", הנאבק נגד הפצת מידע שקרי וזדוני ברשת