ארגון הימין "עד כאן" וגלעד אך, המייסד והמנכ"ל, חויבו לפצות פעילת שמאל ולשלם לה קרוב ל-300 אלף שקלים בשל פרסום לשון הרע. השופט רונן פלג קבע כי מסמך שעליו התבסס הארגון בפרסום בגנות הפעילה הוא קרוב לוודאי מזויף, וכי בארגון לא ביקשו את תגובתה של הפעילה לפני הפרסום.
"למרבה האבסורד" כתב השופט בשולי פסק הדין, "הנתבעת 1 ['עד כאן'], כעמותה המתנגדת לקשרי ישראלים עם גורמים מהביטחון המסכל הפלסטיני, בין היתר מחשש שישטו בהם לצורכיהם, פנתה בעצמה לבכיר לשעבר באותו ביטחון מסכל, ולא מן הנמנע כי מצאה את עצמה משוטה על ידו".
בשנת 2019 פורסם באתר "עד כאן" דו"ח תחת הכותרת "חשיפת הקשר בין הבטחון המסכל הפלסטיני לארגון 'לוחמים לשלום'". בראש המסמך פורסמה תמצית החקיקה בישראל, שאוסרת על ישראלים לפעול בשירותו של אחד מהכוחות המזויינים של הרשות הפלסטינית, לרבות הביטחון המסכל הפלסטיני.
לצד זאת נטען בדו"ח, כי פעילת ארגון השמאל נטע חזן "נמצאת ביחסים 'איתנים ומתמשכים'" עם בכיר בביטחון המסכל הפלסטיני. טענה זו נסמכה, כך טענה חזן בתביעתה, על מסמך מזויף אשר הוצג ככזה שנכתב על ידי עיסא אבו עראם אך בפועל הומצא לדבריה על ידי פעיל ימין קיצוני בשם יצחק מגרפתה. בתביעה קודמת שהגישה חזן נגד מגרפתה נקבע כי פעיל הימין לא הצליח לבסס את האותנטיות של המסמך.
במקביל לפרסום הדו"ח באתר "עד כאן" פרסם הארגון הפניות לדו"ח בפייסבוק, בטוויטר ובטלגרם ובנוסף פרסמו בארגון "עצומה" שנועדה לאסוף חתימות לפנייה לפרקליט המדינה כדי שיחקור את הקשר בין "לוחמים לשלום" לביטחון המסכל הפלסטיני.
"הקישור חסר ההצדקה בין מעשי התובעת לטענות שיש לנתבעים נגד הביטחון המסכל הפלסטיני הוא דיבתי במובהק", טענה חזן באמצעות עו"ד חגי קלעי וקרין תורן היבלר (בהמשך ייצגו את חזן עורכי הדין קרין וינד ואייל וייס). עוד נטען בתביעה, כי "עד כאן" ואך גרמו לחזן "נזק אדיר", כולל חקירה באזהרה ופיטורים מעבודתה בארגון "Seeds of Peace".
בשל כל זאת דרשה חזן פיצוי בסך כ-720 אלף שקלים וצווים האוסרים על "עד כאן" ואך לחזור על הטענות כאילו עברה על החוק בשל קשרים שקיימה עם הביטחון המסכל הפלסטיני.
"עד כאן" ואך טענו להגנתם, באמצעות עו"ד מיכאל דבורין, כי התביעה נגדם היא תביעת השתקה שנועדה לפגוע בפעילותם.
לטענתם, התחקיר שפרסמו "בוצע באופן מקצועי ומעמיק, וכולל בתוכו סימוכין לכלל הטענות שהועלו". ממילא, טענו, אין בו כל רמז או אמירה כי חזן ביצעה עבירה פלילית כלשהי.
המסמך שחזן טענה כי הוא מזויף, נטען בכתב ההגנה, אומת על ידי העמותה באופן ודאי באמצעות "מספר בדיקות מעמיקות ויסודיות", כולל השוואת כתב ידו של אבו עראם. ממילא, טענו הנתבעים, אין כל ספק כי חזן אכן קיימה "יחסים איתנים ומתמשכים" עם ראאד אלהאדר, בכיר בביטחון המסכל הפלסטיני.
השופט רונן פלג דחה את טענות ההגנה וקיבל את התביעה.
"שלל העובדות הנטענות בתחקיר, ובראשן תוכנו של מסמך אבו עראם, בצירוף הוראות החוק המתייחסות לאזרח ישראלי המגויס לשירות בכוח מזוין זר, מביאות את הקורא הסביר למסקנה כי התובעת עוברת על החוק ופועלת בצורה כזו או אחרת עבור הבמ"ס הפלסטיני", כתב השופט פלג וקבע כי פרסום שכזה מהווה לשון הרע.
בהמשך הדגיש השופט כי "מסקנת בית המשפט כי פרסומי הנתבעים היוו לשון הרע נגד התובעת לא נבעה מעצם ציון הקשר בין התובעת ובין אלהאדר, אלא מכך שהתחקיר הוביל את קוראיו למסקנה, שהתובעת עוברת על החוק, תיאמה פעילות עם אבו עראם ופועלת בשירות הבמ"ס הפלסטיני".
פלג קיבל את גרסת חזן, כי לא היתה מודעת לתפקידו של אלהאדר בביטחון המסכל הפלסטיני. "התובעת העידה באופן מהימן, שהיא ידעה בכלליות כי אלהאדר עובד ברש"פ ולא טרחה לברר פרטים", כתב.
אשר למסמך שבמחלוקת, השופט פלג קבע כי "הממצאים שהוצגו והעדויות שנשמעו מטילים ספק של ממש באותנטיות של מסמך אבו עראם, ולמעשה יש בהם כדי לחזק את החשד שהוא מזויף".
השופט פלג ציין כי יו"ר "עד כאן", אבירם זאבי, קיבל את צילום המסמך ממגרפתה, אך זה סירב לתת לו את המסמך המקורי. בנוסף, "עד כאן" נמנעו "באופן לא מוסבר ואף תמוה" מלזמן את מגרפתה לעדות מטעמם. עוד כותב פלג, כי מגרפתה פרסם פוסט שבו תיאר קשר עם פלסטיני שהחזיק ברשותו ארגז חותמות של בעלי תפקידים ברשות הפלסטינית. זאבי העיד כי ב"עד כאן" לא ידעו על כך טרם הפרסום והודה כי מידע זה מטיל ספק באשר למהימנות המסמך.
עוד ציין פלג כי לפי עדות חזן, אבו עראם אמר לה שלא הוא ערך את המסמך ולא חתם עליו, ואף חתם על תצהיר מטעמה, שהוגש במסגרת התביעה שהגישה נגד מגרפתה.
"לכל הפחות", קבע השופט פלג אחרי שסקר עוד כמה מחדלים של "עד כאן" ואך, "המסקנה היא שהנתבעים לא הוכיחו את האותנטיות של מסמך אבו עראם".
השופט דחה את טענת הנתבעים לאמת בפרסום וקבע כי לא הצליחו לבסס זאת.
ראשית, לגבי המסמך עליו התבסס התחקיר, השופט קבע כי "הממצאים והעדויות בתיק זה העלו ספק של ממש באותנטיות של המסמך, עד כדי הבנה כי הוא מזויף". שנית, "לא הוכח כלל שהתובעת הכירה או הייתה בקשר כלשהוא עם אבו עראם". שלישית, בניגוד לנטען בתחקיר, ספק אם ניתן לראות [בחזן] 'פעילה מרכזית'" בארגון "לוחמים לשלום". רביעית, "ממילא לא הוכח לפניי כי הרשות הפלסטינית הייתה מעורבת בפעילות 'לוחמים לשלום'.
השופט הוסיף גם סיבות חמישית, שישית, שביעית ושמינית, שניתן לקרוא להלן בפסק הדין המלא.
גם את הגנת תום הלב שלל השופט מ"עד כאן" ואך.
"המחדל הבולט ביותר, והניכר לעין, בהתנהלותם של הנתבעים במקרה שלפניי", כתב השופט פלג בהקשר זה, "הוא שהתחקיר והפרסומים הנלווים פורסמו מבלי שהם פנו אל התובעת כדי לקבל את התייחסותה ואת תגובתה".
לפי השופט פלג, "לא הוצג שום הסבר מטעם הנתבעים לכך שהם לא פנו אל התובעת ואל ארגון 'לוחמים לשלום'. התנהלות שכזו יכולה להעיד על חוסר מקצועיות, על פזיזות ועל דחף לפרסם".
תום הלב נשלל מהנתבעים גם בשל התנהגותם לאחר פרסום התחקיר. אפילו לאחר פסק הדין שקיבל את תביעת חזן נגד מגרפתה, והטיל ספק באותנטיות של המסמך, ב"עד כאן" לא פרסמו הבהרה או בחנו מחדש את הפרסום שלהם.
השופט פלג חייב את "עד כאן" ואך במחיקת כל הפרסומים נשוא התביעה, בפרסום דבר מתן פסק הדין ותמצית קביעותיו באתר שלהם ובחשבונותיהם ברשתות פייסבוק, טוויטר וטלגרם.
בנוסף חייב השופט פלג את "עד כאן" ואך בתשלום פיצוי בסך 240 אלף שקלים, אגרות בסך כ-20 אלף שקלים נוספים ושכר טרחת עו"ד בסך 36 אלף שקלים..
8707-11-22