כחלק מהמאבק בחוק ההשתמטות, המיועד לקבע בחוק את הפטור מגיוס לצעירים מהחברה החרדית, המפלגות החרדיות מאותתות כי לא יתמכו ב"חוק קרעי", שרה"מ הנאשם בשוחד בנימין נתניהו מקדם מאחורי הקלעים כחלק מההפיכה התקשורתית.

ההפיכה התקשורתית היא סניף של ההפיכה המשטרית, ונועדה לזרוע כאוס בשוק התקשורת, להחליש כלי תקשורת שאינם תומכים מובהקים של ממשלת נתניהו ולחזק פלטפורמות תעמולה המשרתות אותה. "חוק קרעי", שישנה מן היסוד את אסדרת התקשורת המשודרת המסחרית, הוא המהלך המרכזי הנוכחי של ההפיכה התקשורתית.

נתניהו עומד לדין בשלושה תיקים, ששניים מהם נסובים סביב ניסיונות השתלטות מושחתים על כלי תקשורת. הסדר ניגוד העניינים שנחתם על-מנת להתיר לו לכהן כנאשם בפלילים אוסר עליו, בין היתר, לעסוק בעבודת משרד התקשורת, והוא מינה לתפקיד השר במשרד התקשורת את ח"כ שלמה קרעי, חסיד הרב מאזוז הנחשב לאחד מנאמניו של יאיר נתניהו בליכוד.

קרעי כשל עד כה כמעט בכל ניסיונות החקיקה שלו, כמו גם בניסיון לעקוף את המגבלות החלות על חקיקה ממשלתית ולקדם את יוזמותיו באמצעות חקיקה פרטית עליה חתומים חברי כנסת מהשורות האחוריות של הליכוד. אחד היעדים המרכזיים של קרעי היה כתיבה מחדש של "חוק התקשורת: שידורים", המאסדר את הפיקוח על ערוצי החדשות המסחריים.

קרעי הציג את הצעת החוק כבר ביולי 2023, וספג התנגדות חריפה, יוצאת דופן, לא רק של הייעוץ המשפטי ומומחי רגולציה, אלא גם של כלל הארגונים המקצועיים וגופי התקשורת, למעט ערוץ 14, ערוץ טלוויזיה המשדר תעמולה ממשלתית והסתה. במאי השנה הצליח קרעי להציג נוסח חדש של החוק, והוא אושר לבסוף על-ידי ועדת השרים לחקיקה למרות התנגדות ועדת החקיקה ולמרות שלא עבר את הליך האסדרה הנדרש.

החוק אמור היה לעבור לוועדת הכלכלה של הכנסת, הוועדה המוסמכת לדון בחקיקה תקשורתית, אולם קרעי מסוכסך עם יו"ר הוועדה, חבר הכנסת הנאשם בשוחד דוד ביטן, גם הוא מהליכוד. לאחר תקופה, ולמרות שנאסר עליו לעסוק בסוגיה, הכריע נתניהו בעד קרעי ואיפשר את הקמתה של "ועדת תקשורת", למרות התנגדות הייעוץ המשפטי של הכנסת והיו"ר ביטן, תוך רמיסת הפרדת הרשויות.

לראשות הוועדה מונתה חברת כנסת אחרת מהליכוד המזוהה עם יאיר נתניהו, גלית דיסטל-אטבריאן. כמו קרעי, שהצהיר כי מטרת החוק היא "לשבור את מונופול התודעה של השמאל" ומרבה לתקוף את התקשורת הישראלית, גם דיסטל-אטבריאן הצהירה, כולל בדברי הפתיחה שלה בוועדה, כי היא מתעבת את ערוצי החדשות שאת הרגולציה עליהם תקבע הוועדה בראשותה.

גורל הדיונים ב"וועדת התקשורת" ידוע מראש, והיא צפויה לאשר את החוק לקראת הצבעה במליאת הכנסת, ועד כה נראה היה שהמכשול האחרון שיעמוד בפני חקיקת החוק יהיה בג"ץ, אליו עתרו ארגון העיתונאים והעיתונאיות ועמותת הצלחה בשל שורת הפגמים המהותיים והחוקתיים בהליך החקיקה ובנוסח החוק עצמו.

כעת נראה כי בפני נתניהו יעמוד מכשול חדש: כתב חדשות 13 יואלי ברים דיווח אתמול (15.12) כי המפלגות החרדיות מכנסות את "ועדת הרבנים למען קדושת השבת", גוף שהוקם ב-1998 במטרה לקדם כפייה דתית במרחב הציבורי, על מנת ללחוץ על נתניהו בכל הקשור לחוק ההשתמטות, הנמצא כעת בדיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

לפי ברים, "מדובר בוועדה בעלת השפעה רחבה, שבראשה ובשורותיה נמנים רבנים ואנשי ציבור בכירים, ובהם גם יו"ר יהדות התורה, השר יצחק גולדקנופף. לוועדה רקורד מוכח של מאבקים מוצלחים: בין היתר, היא הובילה בעבר להפסקת טיסות השבת של חברת אל על, ולסגירת רשת 'שפע שוק' מבית AM:PM ועסקים נוספים שפעלו בשבת ופנו גם לציבור החרדי".

לפי חדשות 13, הוועדה צפויה להתמקד בשלוש דרישות: הפסקת פעילות בשבת של חברות התעופה ישראייר וארקיע, החרפת החרם על עסקים הפועלים בשבת  והתנגדות ל"חוק קרעי". העילה "סעיף המרחיב שידורי ספורט בשבת".

מדובר בעילה מצוצה מן האצבע. לחוק לא תהיה השפעה ממשית על שידורי משחקי ספורט, ונוסח ההצעה ידוע כבר מספר חודשים - וטענה כזו לא נשמעה מצידן של המפלגות החרדיות. ההוספה של ביטול החוק לרשימת הדרישות נראית לכן כאיום פוליטי לחלוטין. נציגי הציבור החרדים, היודעים עד כמה חשובה לנתניהו השליטה בתקשורת, משתמשים ב"קדושת השבת" כמכשיר סחיטה.