חברי כנסת מהאופוזיציה, החברים ב"ועדת התקשורת" שהקימה הממשלה על מנת להעביר את "חוק קרעי", מתלוננים כי הדיונים בוועדה רומסים את הפרדת הרשויות ואת הליך החקיקה התקין. חברי הכנסת פנו ליועצת המשפטית של הכנסת בבקשה שתשקף את עמדתם בתגובה שתגיש לעתירות נגד הקמת הוועדה שיידונו בבג"ץ.

בעוד הכנסת נוסדה על מנת לפקח על עבודת הממשלה, טוענים חברי הכנסת שלי טל מירון (יש-עתיד), אפרת רייטן (הדמוקרטים) ויבגני סובה (ישראל-ביתנו), הדיונים בוועדה מתנהלים באופן בו הממשלה היא זו שמפקחת על הכנסת - והרשות המבצעת מוחקת בפועל את הרשות המחוקקת.

"ועדת התקשורת", בראשות חברת הכנסת מהליכוד גלית דיסטל-אטבריאן, הוקמה על-ידי קואליציית נתניהו על מנת לעקוף את ועדת הכלכלה, המוסמכת לדון בחקיקת תקשורת ובעלת הניסיון המקצועי והמשפטי הנדרש, ולהעביר בהליך בזק את החוק שנועד לשנות מן היסוד את אסדרת התקשורת המשודרת בישראל ו"לפרק את מונופול השמאל על התודעה", כדבריו של קרעי.

חברי הכנסת עומדים על הדרך הפגומה בה הגיע החוק לדיון בוועדה המיוחדת: ועדת השרים לחקיקה התעלמה מחוות הדעת של מחלקת חקיקה בדבר פגמים מהותיים בהליך הכנתה של הצעת החוק. בנוסף, עצם הקמת הוועדה היה מהלך פוליטי מובהק, בניגוד לחוות דעתה של היועצת המשפטית של הכנסת וחרף התנגדותו של יו"ר הוועדה המוסמכת, הח"כ הנאשם דוד ביטן (הליכוד). דווקא לכן, כותבים חברי הכנסת, התגבר הצורך ב"זהירות יתרה והקפדה על הליך חקיקה תקין ויסודי בכנסת".

רה"מ בנימין נתניהו עם שר התקשורת שלמה קרעי. מימין: שר המשטרה איתמר בן-גביר. משמאל: שר המשפטים יריב לוין; מליאת הכנסת, 24.1.24 (צילום: יונתן זינדל)

רה"מ בנימין נתניהו עם שר התקשורת שלמה קרעי. מימין: שר המשטרה איתמר בן-גביר. משמאל: שר המשפטים יריב לוין; מליאת הכנסת, 24.1.24 (צילום: יונתן זינדל)

חברי הכנסת מפרטים במכתב את טענותיהם לגבי אופן התנהלות הוועדה בשלושת הדיונים שהתקיימו מאז שהחלה לפעול: הדיונים נשלטים בפועל על-ידי נציג הממשלה, שר התקשורת קרעי, בעוד יו"ר הוועדה מהקואליציה מונעת בפועל מחברי הכנסת מהאופוזיציה לעשות את עבודתם. חברי הכנסת מהקואליציה כמעט ולא טורחים להגיע לדיונים.

עוד לפני שהחלה הוועדה בעבודתה הזהרנו כאן ב"העין השביעית" כי אין לצפות להליך חקיקה תקין וכי מדובר בהצגה לפרוטוקול שחברי הכנסת מהאופוזיציה ישמשו בה רק כשק חבטות מחד ועלה תאנה מאידך. האופי הפוליטי המובהק והמוצהר של החוק עצמו ושל הליך הקמת הוועדה, כמו גם הבחירה במי שמנהלת קמפיין הסתה נגד ערוצי החדשות לעמוד בראש הוועדה, לא הותירו כל אפשרות אחרת.

במכתב ששלחו היום (15.12) חברי הכנסת מהאופוזיציה החברים בוועדה, הם מעידים כי תחזית זו התממשה במלואה. "נוכחנו לדעת כי החששות בנוגע להשתלטות הממשלה על עבודת הכנסת התממשו באופן מלא ועולה שהממשלה היא שמפקחת על עבודת הכנסת ולא ההפך".

התנהלות בריונית ומבזה

"שר התקשורת נוכח בישיבות, והצהיר על כך שינכח בכל הישיבות הבאות עד לאישור החוק בוועדה. השר מעורב פעיל בניהול הישיבות ולמעשה הוא שמנהל את הישיבה בפועל מול חברי הכנסת, אורחי הוועדה ועובדי המדינה", טוענים הפונים במכתב. במהלך הדיונים גם התלוננו חברי כנסת על כך שראש המטה של השר, אלעד זמיר, מסתודד ומנחה שוב ושוב את יו"ר הוועדה, ח"כ דיסטל-אטיבריאן, התנהלות שממחישה גם היא כי מדובר בוועדה ממשלתית לכל דבר.

במקרים אחרים, טוענים הפונים, השר פעל לסיום מהיר של הדיון מבלי לאפשר מיצוי של נושאים שחברי הכנסת ביקשו להעמיק בהם. "מעורבות פעילה זו של השר בהליך חקיקה, פוגעת קשות בהפרדת הרשויות, במעמדה של הכנסת וביכולתה העצמאית שלה כמוסד ושל ח"כ בפרט לבצע את הנדרש, וההכרח".

חברי הכנסת מעלים גם מספר טענות בנוגע לאופן בו מנהלת יו"ר הוועדה את הדיונים. דיסטל-אטבריאן מונעת מחברי הכנסת מהאופוזיציה להפנות שאלות לגורמי מקצוע שמגיעים לדיונים, זאת בניגוד לזכות יסודית של חברי ועדות בכנסת, ואף מורה לעיתים תכופות על הוצאתם מהישיבה, ללא הצדקה, בניגוד לכללי הכנסת ותוך שהיא שמה ללעג את החובה להזהיר שלוש פעמים לפני כן.

כבר אחרי הדיון הראשון, ב-8 בדצמבר, הצבענו כאן על כך שחמישה חברי כנסת מהאופוזיציה הוצאו מהוועדה בזה אחר זו (ולדימיר בליאק, מירב בן ארי, דבי ביטון, יוראי להב-הרצנו ושלי טל-מירון), לרוב באופן הנוגד כללי אתיקה חד-משמעיים, כשלאורך כל הדיון לא היה אפילו דובר אחד של האופוזיציה שדיסטל-אטבריאן או השר קרעי לא קטעו את דבריו או מצאו לנכון להפריע לו מסיבות שונות ומגוונות.

גם הפונים עומדים במכתבם על כך שדיסטל-אטבריאן מסרבת במשך שעות לאפשר לחברי הכנסת מהאופוזיציה הנוכחים בדיונים, במיוחד אם אינם חברים רשמיים בוועדה, להתייחס להצעת החוק עליה הוועדה דנה. "בנסיבות אלה, יכולתם של חברי הכנסת לממש את זכות ההשתתפות נפגעת באופן עמוק", הם קובלים.

ניהול הישיבות על ידי דיסטל-אטבריאן נעדר כל סדר הנדרש באופן כללי בדיונים על חוקים, ובפרט כשמדובר בחוק כבד ומסובך שמתיימר לערוך רפורמה מקיפה בתחום התקשורת, נטען במכתב.

כדוגמה מביאים חברי הכנסת מהאופוזיציה את ההתעלמות מבקשתם לקבל ממשרד התקשורת את השינויים שערך בהצעת החוק, לטענתו, אחרי שרשות האסדרה הצביעה על פגמים מהותיים בניסוחו. דיסטל-אטבריאן הורתה כי המשרד יספק את המידע, לאחר שנציגי רשות האסדרה אפילו לא הוזמנו לדיון. אולם היתה זו הוראה מן הפה ולחוץ שמשרד התקשורת מתעלם ממנה עד היום.

הפונים מבקשים את התערבות עו"ד אפיק על מנת להבטיח שזכותם הבסיסית של חברי כנסת להשתתף בהליך החקיקה ובפיקוח על עבודת הממשלה לא תיפגע: "ההתנהלות האמורה היא עוד שיא ברמיסת הממשלה את הכנסת, באמצעות שליטה מוחלטת בחברי הקואליציה (שאגב באופן כמעט גורף מדירים עצמם לחלוטין מישיבות הוועדה)".

להורדת הקובץ (PDF, 159KB)

בהקשר לעתירות שהוגשו על ידי ארגון העיתונאים, עמותת הצלחה ומועצת העיתונות, נגד אופן קידום החוק ועצם הקמת הוועדה, מציינים הפונים כי הם שותפים לעמדה לפיה יש להגן על הכנסת מפני הממשלה ושחובה לאפשר את בחינת הפגמים בהליכים בזמן אמת ולא רק בדיעבד אחרי השלמת הליך החקיקה.

"בחינה בדיעבד של הפגמים הפרוצדוראליים מאיינת, הלכה למעשה, את האפשרות למנוע את הפגיעה בכנסת. התערבות בפגמים אלו בדיעבד אף מחייבת סעד קיצוני של ביטול החוק, דבר שהוא לא רצוי, וגם יעצים את המתח בין הרשויות", בכך מכוונים הפונים את דבריהם לשופטי בית המשפט העליון שנוטים לרוב שלא לדון בפסילת הליך חקיקה אלא אחרי סיומו.

לסיום מבקשים שלושת חברי הכנסת כי הייעוץ המשפטי לכנסת יגן בפני בג"ץ על עמדתו שלו בנושאים הפרוצדורליים, כשכוונתם לחוות הדעת שסיפקה עו"ד אפיק לדיון בוועדת הכנסת על הקמתה של "ועדת התקשורת", ולפיה קיימים פגמים מהותיים באופן הקמת הוועדה והקמתה באופן זה מעלה קשיים חוקתיים.

"לאור האמור, נבקש שעמדת הכנסת בעתירות אלו תשקף את עמדתנו לעיל, ולמצער – שעמדתנו זו תצורף לתגובת הכנסת", מבקשים הפונים.