כנס החירום "בלי תקשורת חופשית אין דמוקרטיה" התקיים ביום שלישי האחרון (9.12) ב"צוותא" בתל-אביב, בחסות ובהפקת ארגון העיתונאים והעיתונאיות ומועצת העיתונות, במחאה על "חוק קרעי" שמקודם בימים אלה בכנסת במטרה לשנות מן היסוד את אסדרת התקשורת המשודרת המסחרית בישראל.

האולם היה מלא עד אפס מקום באנשי ערוצי החדשות. עורכים, מגישים וכתבים משני הערוצים המסחריים המאויימים על-ידי הצעת החוק: 12 ו-13, ומהערוץ הציבורי, כאן 11. כמו בכנסים דומים קודמים שנערכו מאז החלה לכהן ממשלת נתניהו השישית, נראה כי ניסיונות ההשתלטות הפוליטית של נתניהו ושר התקשורת שלו, שלמה קרעי, הצליחו לאחד בין כלי ואנשי התקשורת השונים.

במקום נכחו מנכ"ל תאגיד השידור גולן יוכפז ומנכ"ל חטיבת החדשות ליאור לנדברג, כמו גם המנכ"לית הזמנית של חברת חדשות 13 טלי בן-עובדיה, אולם  מי שהפגינו את הנוכחות הבולטת ביותר היו אנשי חדשות 12, מונופול השידורים שיש לו הכי הרבה מה להפסיד מה"רפורמה". באולם נכחו לא רק מנכ"ל חדשות 12 אבי וייס, אלא גם מנכ"ל ערוץ 12 חיליק שריר ומנכ"ל קבוצת קשת אבי ניר.

הדוברים והדוברות בכנס קבעו כי "חוק השידורים" של השר קרעי יפרק את העיתונות החופשית, יוביל להשתלטות פוליטית על התקשורת ויפגע קודם כל בציבור הצורך את התקשורת. הדוברים התמקדו בין היתר בביטול המתוכנן של ההפרדה המבנית הקיימת היום בין חברות החדשות לבין הערוצים המחזיקים אותם, במטרה לחזק את העצמאות העיתונאית ולהפחית את ההשפעה של האינטרסים של הבעלים של כלי התקשורת על התוכן החדשותי.

כך למשל אמר אודי סגל, מגיש חדשות 13, כי "חוק השידורים מאיים לשבש את פעילות החדשות המסחריות באמצעות ביטול הפרדת החדשות מהערוץ. את המחיר האמיתי ישלמו הצופים שיצטרכו להבחין בין תוכן אמיתי לבין סיקור יח"צ שמגיע מהמפרסמים והבעלים כאשר לא יהיה כבר את מנכ"ל חברת החדשות שיעמוד כשומר סף למנוע את ההשפעה הפוליטית והמסחרית".

מנכ"ל קבוצת קשת אבי ניר ומנכ"ל קשת 12 חיליק שריר, כנס החירום להצלת הדמוקרטיה, תל-אביב, 9.12.25 (צילום: מרים אלסטר)

מנכ"ל קבוצת קשת אבי ניר ומנכ"ל קשת 12 חיליק שריר, כנס החירום להצלת הדמוקרטיה, תל-אביב, 9.12.25 (צילום: מרים אלסטר)

סממן נוסף של הכנס היה השינוי בטון של הדוברים, שירדו מהגדר עליה חונים בדרך כלל אנשי ערוצי החדשות וסיפקו אמירות ברורות, חדות ונוקבות על ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו.

"ברור לנו שממשלות נתניהו בשנים האחרונות מחפשות שליטה על התקשורת, לא איזון, לא מקצועיות ולא חופש ביטוי – שליטה", הבהירה אילאיל שחר, סגנית מנהל חטיבת החדשות בתאגיד השידור הציבורי. סגל התייחס למהלך עכשווי נוסף של ממשלת נתניהו: הכוונה לסגור את תחנת הרדיו הוותיקה גלי צה"ל, במטרה להיפטר מכלי תקשורת בעל סטנדרטים ומסורת עיתונאיים ולמסור את התדר שלו לטייקונים מקורבים לשלטון. תמיד היו ניסיונות לסגור את גל"צ, אמר סגל, אבל הפעם לא מסתירים את המניע – פוליטיקה אישית, בוטה, מחנאית ואלימה.

"זה לא נורמלי כשראש הממשלה לא מתראיין ולא מכיר בערוצי החדשות, שהממשלה והעומד בראשה מסיתים נגד עיתונאים, אזרחים ובית המשפט העליון"

סיוון קלינגבייל, עורכת "דה מרקר", הדגישה גם היא שלא מדובר ב"רפורמה" שמטרתה לתקן את אסדרת התקשורת, שאכן זקוקה כבר שנים לעדכון דחוף, אלא בניסיונות שליטה פוליטיים. קלינגבייל הצביעה על כך שערוץ 14, ערוץ התעמולה המשרת את ממשלת נתניהו תוך שימוש בחזות של ערוץ חדשות, "עושה ככל העולה על רוחו ואין עליו שום פיקוח או אכיפה רגולטורית", והערוצים החדשים  שקמו במהלך כהונת הממשלה הם ערוץ 10, הערוץ הכלכלי מבית ערוץ 14, וערוץ  i24news של המולטי-מיליארדר פטריק דרהי הנחשב גם הוא מקורב לנתניהו.

מיכל פעילן, כתבת הרווחה של חדשות 12, הזכירה אנומליות אחרות בהתנהלות של נתניהו וממשלתו: "זה לא נורמלי כשראש הממשלה לא מתראיין ולא מכיר בערוצי החדשות, שהממשלה והעומד בראשה מסיתים נגד עיתונאים, אזרחים ובית המשפט העליון. זה לא נורמלי משטרה מטעם שעוצרת ואוזקת אזרחים שמפגינים נגד השלטון, וזה לא נורמלי שבמשך יותר משנתיים מסרבים לחקור את האסון הכי נורא שאירע כאן".

עיתונאית חדשות 12 מיכל פעילן, כנס החירום להצלת הדמוקרטיה, תל-אביב, 9.12.25 (צילום: מרים אלסטר)

עיתונאית חדשות 12 מיכל פעילן, כנס החירום להצלת הדמוקרטיה, תל-אביב, 9.12.25 (צילום: מרים אלסטר)

גלית חמי, עורכת "כלכליסט", תיארה את המציאות העגומה של עיתונאים בישראל: "יורקים עלינו, מגדפים אותנו, מכנים אותנו בשמות גנאי ומאיימים על חיינו. משרדי ממשלה מחרימים אותנו, מסיבות עיתונאים מתקיימות ללא עיתונאים, בלי שאלות ובלי תשובות. ראש הממשלה ובני משפחתו לא בוחלים בעלבונות אישיים כלפי עיתונאים, והטחת האשמות שקריות נגד כל מי שאינו מתיישר עם האינטרסים האישיים שלהם. לא של המדינה. לא של האזרחים. האינטרסים שלהם. הפכו את כולנו ממשרתי ציבור לאויבי העם".

החרפת הטון ניכרה גם בכך שחלק מהדוברים לא הסתפקו בגינוי כללי או הצבעה על הפעולות האלימות של הממשלה נגד התקשורת, אלא גם קראו לשנות את ההתנהלות של כלי התקשורת בתגובה לכך.

פעילן פנתה לקולגות שלה בקהל ואמרה כי "בימים כאלה אסור לנו להיות צינור של ממשלה שרוצה לערער את שתי היסודות החשובים ביותר – אמת ואמון".

אמירה חשובה שהנכיחה לרגע את הפיל השמן שבחדר: העובדה שגם במהלך כהונת הממשלה המסוכנות בתולדות מדינת ישראל, המשיכו ערוצי החדשות, למעט עיתונאים בודדים, לסקר אותה ככל ממשלה אחרת; לשרת את צרכיה התעמולתיים במיוחד בצמתי הכרעה פוליטיים, מדיניים וביטחוניים; לתת במה מרכזית למדבררי השלטון כעמית סגל ואילה חסון ולשדר דרך קבע תדרוכים אנונימיים מטעם נתניהו ושריו. מעבר לכך ראוי לציין כי בכל יום אסור לעיתונאים להיות צינור של ממשלה, לא רק בימי הממשלה הנוכחית.

מי שנשאה את הנאום התקיף ביותר היתה חמי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך לשחק בכאילו, ללכת למסיבות עיתונאים בהן לא מאפשרים לנו לשאול שאלות, לנרמל את מה שלא נורמלי, או לתת במה לדברי הסתה שמאיימים על שלטון החוק ומוסדות המדינה בשם איזה 'איזון' מפוברק", אמרה בין היתר חמי, וסיפקה גם היא התייחסות למה שצריך להיות הלקח החשוב ביותר מ"כנס החירום" הנוכחי: חלקה ואחריותה של התקשורת למצב החירום בו אנחנו נמצאים היום.

גם נחום ברנע, בעל הטור מ"ידיעות אחרונות" ומי שבמשך שנים נחשב ל"בכיר עיתונאי ישראל", הודה בגילוי לב נדיר: "אנחנו תרמנו לא מעט לעלייתם של בן גביר, קרעי, סילמן וחבריהם. הם תמיד היו מה שנקרא 'גוד קופי'. אני מציע שנפסיק לחבק אותם ונפסיק לנרמל אותם". לרוע המזל, התובנות של ברנע וחמי מגיעות כשקבוצת התקשורת שבה הם עובדים, שהיתה במשך שנות דור החזקה והמשפיעה במדינה, רחוקה שנות אור מההשפעה שהיתה לה, וכשבראשה עומד מו"ל דורסני שבעצמו נאשם בשוחד יחד עם נתניהו.

חמי קראה לאנשי התקשורת הישראלית למחות ולפעול נגד הגל הפשיסטי הגואה לא רק מכנס חירום לכנס חירום: "אנחנו צריכים לקום, אנחנו חייבים להשמיע את קולנו מחוץ לאולם הזה. ללכת לדיונים בכנסת ולהשמיע את קולנו, ללכת לתקשורת בעולם, להיפגש עם מנהיגים מהעולם. לספר לכולם - בקולנו - מה קורה פה. להשתמש בכלים שיש לנו ביד - מודעות, שלטי חוצות. להחשיך מסכים. [...] אסור לנו להיות הדור שיכשיר את ההשתקה. לא רק בשבילנו אלא גם לטובת הדורות הבאים של העיתונאים".

רה"מ בנימין נתניהו עם שר התקשורת שלמה קרעי. מימין: שר המשטרה איתמר בן-גביר. משמאל: שר המשפטים יריב לוין; מליאת הכנסת, 24.1.24 (צילום: יונתן זינדל)

רה"מ בנימין נתניהו עם שר התקשורת שלמה קרעי. מימין: שר המשטרה איתמר בן-גביר. משמאל: שר המשפטים יריב לוין; מליאת הכנסת, 24.1.24 (צילום: יונתן זינדל)

דברים כדורבנות. אם כי לפני שהעיתונאים הופכים ללוביסטים, הם יכולים פשוט להפוך לעיתונאים. לא להשתמש במסך על מנת לנסות לטרפד את החוק, אלא לסקר את המציאות כפי שהיא, ולהפסיק לעמוד שווי נפש מול תופעות יומיומיות של טרור יהודי, גזענות ממוסדת והתנהלות ממשלתית עבריינית, אלימה, בריונית ואנטי-ליברלית.

האמירות בכנס מפי העיתונאים והעיתונאיות היו ברורות וחדות, והוכיחו כי בקרב העיתונות הישראלית חלחלה ההבנה כי אנו מצויים באמת בשעת חירום, ולא רק בשל האיום על מטה לחמם אלא איום על עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית וליברלית. כעת נותר לראות אם התובנה הזו תשפיע, סוף סוף, גם על השידורים, או שההתקרנפות, התדרוכים האנונימיים, הספינים, הדילים והיניקה מעטיני השלטון ימשיכו כרגיל.

באולם ישבו קומץ האנשים המנווטים את הספינה של חדשות 12. בעבר, כל אימת שנתניהו הניף את חרב האיומים מעל הערוץ, הם ידעו לסגור איתו דילים, גם על חשבון הציבור, העיתונאים והעיתונאות. האם כעת יצליחו לחשוב על "הדורות הבאים של העיתונאים", או לפחות על משהו שמעבר לאינטרס ההישרדות הקטן והמיידי?

מכונות הרעל

בכנס נשמעה גם ביקורת על התקשורת, לא רק על מדכאיה. כך סגל התייחס  למציאות תקשורתית שהיא "חתירה תחת יסודות התקשורת: אין עובדות, אין חשיבות לאמת, הכל אישי ומחנאי, יש טשטוש גבולות, והיועץ הבחשן הוא גם המגיש והפרשן. זו לא עיתונות, זו חתירה תחת יסודות הדמוקרטיה והממלכתיות".

התופעה שעיתונאי חדשות 13 הצביע עליה היא רעה חולה המאפיינת היום את ערוצי החדשות, שנוטים יותר ויותר להפריט את תפקידי הפרשנות והביקורת לדמויות לא עיתונאיות - דוברים, יחצנים ויועצים למיניהם, המשרתים אינטרסים שונים וזרים היישר מתוך אולפן החדשות.

בשולי הדברים ניתן היה למצוא בכנס החירום גם התייחסויות נדירות לשינויים הטקטוניים בתקשורת בישראל, בדומה למה שקורה בעולם כולו: בחסות שלטון האלגוריתמים של הרשתות החברתיות ושלטון ממשלות פופוליסטיות ואוטוריטריות, מאויימים לא רק כלי התקשורת אלא עצם הרעיון של עיתונות. זאת כשלצד התקשורת המסורתית, על שלל מגרעותיה, הולך ותופח שדה שלם של כלי תקשורת הדוחים מראש את האתוס העיתונאי ופועלים באופן מלא על מנת לשרת אינטרסים כלכליים ופוליטיים.

יונית לוי, כנס החירום להצלת הדמוקרטיה, תל-אביב, 9.12.25 (צילום: מרים אלסטר)

יונית לוי, כנס החירום להצלת הדמוקרטיה, תל-אביב, 9.12.25 (צילום: מרים אלסטר)

חמי פנתה לקהל והזהירה: "אנחנו לא מבינים את גודל האסון. לא מוטרדים מספיק מהעובדה שהעיתונות האמיתית במדינה שלנו - הולכת ונכחדת, הולכת ונדחקת לטובת עיתונות מטעם, שידורי תעמולה ומכונות רעל בתחפושת של עיתונות. אם לא נקום ונעשה מעשה נהפוך להונגריה, על מלא, נהפוך למדינה שאין בה מי שיגן באמת על אזרחיה".

"ידיעות אחרונות", בשנים בהן יכול היה לחרוץ גורלות, שירת לא את מדינת ישראל כי אם את בעליו, המו"ל ארנון (נוני) מוזס. אלא שמוזס היה צריך לנהל את "שיטת 'ידיעות אחרונות'", מערך שנבנה במשך שנים על מנת להפוך את האתוס העיתונאי לחלול ולדלג מעל ה"חומה הסינית" שנועדה להבטיח את העצמאות העיתונאית. גם אז, נשמרו ב"ידיעות אחרונות" שמורות טבע של עיתונות חוקרת, וגם העיתונאים ששירתו את הבעלים היו צריכים לעשות זאת באופן זהיר ומתחכם על מנת שלא להשמיד את המוניטין שלהם ושל העיתון.

האנטי-תקשורת החדשה שצומחת בישראל ובעולם אינה זקוקה למנגנונים מתוחכמים על מנת לשרת אינטרסים זרים בתוך כלי תקשורת עיתונאי. אתמול, לראשונה, עמדו עיתונאים בכירים בכנס עיתונות והבהירו כי ערוץ 14 אינו ערוץ חדשות ואינו עושה עיתונות, וכי מדובר במכונת רעל מפיצת תעמולה ממשלתית והסתה.

אמיר איבגי, כנס חירום להצלת הדמוקרטיה, 9.12.25 (צילום: חן אגרי)

אמיר איבגי, כנס חירום להצלת הדמוקרטיה, 9.12.25 (צילום: חן אגרי)

באורח פרדוקסלי, תובנות אלו נאמרו בכנס שאחד מהנואמים במסגרתו היה עובד ערוץ 14, אמיר איבגי. "העין השביעית" פנתה לארגון העיתונאים והעיתונאיות בשאלה כיצד מזמינים לכנס נגד ההפיכה התקשורתית, נציג של ערוץ שתומך בה, מקדם אותה ומגדף ומסית באופן קבוע נגד כל משתתפי הכנס?

תגובת הארגון התמקדה בכך שאיבגי הוזמן לנאום בכנס לא כאיש ערוץ 14 אלא כעיתונאי בגלי-צה"ל: "העיתונאי שעובד בגלי צה"ל ובערוץ 14 אכן משתתף ומדבר בכנס. מדובר בעיתונאי ותיק ומנוסה שבפעם השניה ביתו המקצועי עומד להיחרב. הפעם בגלל החלטה אומללה של שר הביטחון. לכן , לא ברורה לי הטענה. העיתונאי מעולם לא תמך בפגיעה בתקשורת נהפוך הוא. הוא אחד הנפגעים . ובעינינו הוא ראוי מאוד להיות אחד מהדוברים בכנס".

הכתף הקרה שזכה לה איבגי בכנס, נראתה כקבלת פנים חמה לעומת האמבוש האלים מצד הקולגות בערוץ 14 בשל "שיתוף הפעולה" שלו עם "ערוצי התבהלה"

איבגי אכן התמקד בדבריו בעבודתו בגלי-צה"ל, בחשיבותה של התחנה ובאבסורד שבסגירתה ואמר דברים חשובים ונכוחים. אולם כל העת בלטה האנומליה בכך שמדובר בשדרן קבוע בערוץ 14, שהוגדר מעל הבמה כמכונת רעל, ערוץ תעמולה המחולל נזק הרסני לעיתונות הישראלית.

איבגי עצמו התייחס לכך בפתח דבריו, כשהודה למנחת הכנס, יונה לייבזון שהציגה אותו בתור עיתונאי למרות הדברים שהוטחו בערוץ קודם לכן מעל הבמה. "גם בערוץ 14 יש עיתונאים מאויימים ומותקפים ואני מציע שנוותר על השיח הזה", קרא איבגי לקהל.

קריאתו לא נענתה. לא בכנס החירום של העיתונות הישראלית - אלא בערוץ הבית שלו עצמו, ערוץ 14. באותו ערב הגיע איבגי להתארח ב"הפטריוטים", תוכנית הדגל של ערוץ 14, בהנחיית ינון מגל, מי שהגדיר עצמו כ"כלי להעברת מסרים מנתניהו". הכתף הקרה שזכה לה איבגי בכנס, נראתה כקבלת פנים חמה לעומת האמבוש האלים מצד הקולגות בערוץ 14 בשל "שיתוף הפעולה" שלו עם "ערוצי התבהלה".

"אתה הרגזת אותי בדברים שאמרת קודם ינון", פתח איבגי, "אתה קראת לי עלה תאנה. אני עלה תאנה? אני שנלחמתי נגד סגירת ערוץ 20. אני לא עלה תאנה, אני עיתונאי שנאבק על מקום העבודה שלו. אז בערוץ 20 והיום בגל"צ.

"אתם יושבים כאן חודשים וערב ערב קוראים לסגור את גלי צה"ל, הנה יש לנו כאן כמה דקות לדבר אחד עם השני גם על הדברים האלה אז תנו הזדמנות. בסדר, אני מכיר את עמדתך, מי שרצה להיות מפקד גלי צהל, מזכיר" הטיח איבגי בינון מגל, "וגם את עמדתו של [יותם] זמרי שמשדר ברדיו מסחרי שאולי גם רוצה את התדר של גלי צה"ל".

אלא שאיבגי גילה מהר מאוד כי חבריו לערוץ לא ראו בהזמנתו לתוכנית הזדמנות "לדבר אחד עם השני" אלא הזדמנות לעשות בו שפטים. "חבר'ה, אתם לא נותנים לי להשלים משפט" אמר, "הייתי היום ב-12, ב-13, פה זה הראיון הכי קשה שהיה לי". הפאנל קפץ מיד על ההרמה להנחתה: "נו בטח, הם מחבקים אותך עכשיו, מעניין למה?" עקץ זמרי.

מיד אחרי המשפטים הראשונים שהצליח האורח לומר, הפך האירוע לבליל אופייני של בליץ צעקות על הקורבן התורן. הריטואל כלל הטחת עלבונות מצידו של אחד מחברי הפאנל, התערבות של המנחה שעלב באיבגי בנימה רכה יותר והזמין אותו להגיב, וכשהלה פתח לדבר שוב מטח עלבונות מצד אחד מחברי הפאנל. לבסוף ויתר איבגי, שנראה היה כהלום ממש, על זכות הדיבור וסגר את האירוע.

ההשתלחות של חברי פאנל "הפטריוטים" בקולגה שהעז לחרוג מן הקו המחישה  את אופיו של הערוץ: הזניחה של אתוס עיתונאי וניסיון לחתור אחרי האמת והעובדות, והחלפתו בדרישה אחת ויחידה של נאמנות מוחלטת לקו פוליטי צר, מגיעה כשהיא לבושה במעטה קשיח של בריונות בהמית וסגידה לעוצמה.

כך, רק השבוע, בתוכנית אחת מצהיר השדרן שמעון ריקלין, אחרי שהחזאי מסביר כי בעקבות הסופה לא יישאר בעזה אוהל אחד עומד, כי לא אכפת לו אם לא יישארו שם אנשים כלל, ובתוכנית אחרת מסביר הפאנליסט זמרי כי עונש מוות זה כיף וקליל. המתקפה וההסתה הבלתי פוסקות נגד מוסדות המדינה, התקשורת וכל מוקד כח שמאיים על הדומיננטיות המוחלטת של המנהיג העליון, חייבות לעצב שדרנים אלימים.

אם דבריהם של הנואמים בכנס החירום של ערוצי החדשות הבליט את אוזלת היד, ההתקרנפות והבגידה העקבית בערכים העיתונאיים שהם נושאים כעת על נס, הרי שהניסיון לשלב בו נציג מערוץ 14 הזכיר כי ישנה מציאות תקשורתית חשוכה עוד יותר, כזו שבה כלי התקשורת אינם בוגדים בערכים - אלא מניפים מלכתחילה נס של פשיזם מחליא.