התנועה לאיכות השלטון דורשת לפתוח בחקירה פלילית נגד רה"מ הנאשם בנימין נתניהו בחשד למרמה והפרת אמונים, זאת בשל הפרה נטענת של הסדר ניגוד העניינים שלו, האוסר עליו בין היתר לעסוק בעבודת משרד התקשורת.
הפנייה באה על רקע התערבותו של נתניהו בקידום "חוק קרעי" עליו חתום שר התקשורת מהליכוד שלמה קרעי, זאת על-ידי הקמת ועדה מיוחדת בראשות חברת הכנסת מהליכוד גלית דיסטל-אטבריאן שתעקוף את ועדת הכלכלה בראשות חבר הכנסת הנאשם בשוחד מהליכוד דוד ביטן.
בעקבות העתירות נגד נתניהו, בדרישה שייאסר עליו להתמודד בבחירות לכנסת בשל אישומיו הפליליים בשוחד, מרמה והפרת אמונים בשלושה תיקים פליליים (1000, 2000 ו-4000), חתם היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט על הסדר ניגוד עניינים האוסר על נתניהו, בין היתר, לעסוק "בנושאים בעלי היבטים רגולטוריים במשרד התקשורת הנוגעים להסדרת שוק התקשורת". האיסור על נתניהו הוא גם בעיסוק בנושאים אלה "באמצעות גורם אחר מטעמו".
בפסק דין נוסף מ-2021 קבע בג"ץ כי חוות הדעת של היועמ"ש מחייבת את ראש הממשלה מבחינה משפטית. נתניהו עצמו הצהיר על כך במפורש בבקשה לביטול משפטו שהגיש השבוע לנשיא המדינה יצחק הרצוג. כך, נתניהו ביקש לבטל את משפטו כדי שיוכל "לעסוק אף בסוגיות שהוא מנוע היום מלעסוק בהן בשל המשפט המתנהל בעניינו – לרבות בתחום התקשורת".
עוד קודם לכן, בפברואר 2023, הכיר נתניהו בכך שהוא מנוע מלעסוק בעבודת משרד התקשורת, עת השר קרעי ביקש, וקיבל, את אישור המשנה ליועץ המשפטי לממשלה גיל לימון להתערבות נתניהו בחקיקה הקשורה לתאגיד השידור הישראלי.
נתניהו מינה את שלמה קרעי לתפקיד שר התקשורת, לאחר שבשל הסדר ניגוד העניינים נמנע ממנו עצמו ליטול את התפקיד, כפי שעשה בממשלות קודמות. תפקודו של נתניהו כשר תקשורת עומד במרכז שניים מהתיקים הפליליים: עסקאות השוחד עם משפחת אלוביץ' (תיק 4000) ועם ארנון (נוני) מוזס (תיק 2000), במסגרתן העניק לפי כתב האישום הטבות שלטוניות לבעלי כלי תקשורת על מנת שירתמו אותם לטובת קידום הקריירה הפוליטית שלו.
קרעי כשל בקידום רוב יוזמות החקיקה שניסה להוביל, וכעת מנסה להעביר לפני מועד הבחירות הכלליות לכנסת רפורמה שתשנה מן היסוד את אסדרת התקשורת המשודרת בישראל. הייעוץ המשפטי לממשלה, רשות האסדרה, מומחי רגולציה, הארגונים המקצועיים בתחום התקשורת וגופי התקשורת עצמם (למעט ערוץ התעמולה 14), מתנגדים לרפורמה משלל סיבות.
בשל רצונו של קרעי להעביר את החוק ללא דיון מקצועי ומשפטי, ושל סכסוך בינו לבין ח"כ ביטן, דורש השר מהליכוד להקים ועדה מיוחדת שתכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית, זאת למרות שמדובר בהפרה בוטה של הפרדת הרשויות ותוך גילוי חוסר הענייניות המובהק שבבסיס יוזמת החקיקה.
במשך חודשים הצהיר קרעי על רצונו בהקמת הוועדה, אולם לא היה מסוגל לקדם זאת ללא תמיכת נתניהו. כעת התגייס נתניהו והורה ליו"ר ועדת הכנסת להביא את הסוגיה להצבעה, והיום (1.12) עברה ההחלטה ברוב קולות חברי הוועדה מהקואליציה, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית של הכנסת.
התנועה לאיכות השלטון טוענת כי עצם יצירת הוועדה וקידום החוק מהווה מעורבות ישירה של ראש הממשלה בתחום שהוא מנוע מלעסוק בו. מעורבותו של נתניהו בהסדרת שוק התקשורת – התחום עצמו בו מואשם בעבירות שוחד ומרמה – מעלה "חשש כבד" לעבירות פליליות נוספות. לפי הפנייה, מדובר בהתנהלות שעלולה לעלות לכדי עבירת מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין.
בפנייה נטען כי נתניהו "עושה שימוש במשאביו וסמכויותיו כראש הממשלה על מנת להשפיע על תחום שהוא מנוע מלגעת בו", וכי מדובר בהתנגשות חזיתית עם הסדר ניגוד העניינים והחלטות בג"ץ.
התנועה דורשת לפתוח בחקירה פלילית בהתאם לסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי, שלפיו כאשר נודע למשטרה על חשד לביצוע עבירה – עליה לפתוח בחקירה. היא מציינת כי פתיחת חקירה נגד ראש ממשלה מכהן מחייבת את הסכמת היועצת המשפטית לממשלה.
לפי המכתב, קיימים "חשדות כבדים כי ראש הממשלה נתניהו עבר עבירת מרמה
והפרת אמונים". "לאור חשיבות העניין ודחיפותו", כותבים עורכי הדין אורי הס ואייל קלסקין, "נבקש את התייחסותכם בהקדם", זאת לפני עתירה בנושא.