ב-26 באפריל 2023 משטרת ישראל פשטה על סניף חד"ש בנצרת לקראת תהלוכת ה-1 במאי והחרימה דגלי פלסטין ושל התנועה הקומוניסטית. "עשרות שוטרים מתפרצים לסניף המפלגה ומורידים דגלים", תיארה זאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, "כשיש רצח ופשיעה אין שוטרים, כשיש דגלים ופוליטיקה הם מגיעים עם נשקים שלופים. משטרה פוליטית".
גם השר לביטחון לאומי, יו"ר עוצמה-יהודית איתמר בן-גביר, התייחס לפשיטה. בן-גביר כתב בטוויטר: "עופר כסיף ואחמד טיבי, נגמרו הזמנים שבמשרד לביטחון לאומי יושב שר שנותן לכם לחגוג ולהניף דגלי טרור ביום העצמאות".
בדיוק שנה לאחר מכן, המשטרה שוב פשטה על סניף חד"ש בנצרת, החרימה דגלי פלסטין ומיצגים שהוכנו לתהלוכת ה-1 במאי, פלאפונים וצילומים ממצלמות אבטחה וגם עצרה את מזכיר חד"ש לשעבר מנסור דהמשה ואת מזכיר סניף מק"י בעיר ווארד קובטי.
יו"ר ועדת המעקב, מוחמד ברכה אמר כי "מדובר ברדיפה לצורך דיכוי ובפגיעה בחופש הביטוי". הנימוק של המשטרה היה כי "במקום היו דגלי פלסטין ומיצגים המהווים חומר הסתה", אולם ניתן לפקפק באמינות הטענות הללו, שנדמות יותר כהאשמות שווא על טרור (לראיה, שום הליך פלילי לא נוהל בעניין).
בן-גביר תומך טרור
השר בן גביר, שכמובן שוב התרברב ברשתות החברתיות בפשיטת המשטרה באמתלאות שווא על סניף מפלגה יריבה, מכיר היטב את החוק בעניין. 20 שנים קודם לכן ערער לבית המשפט העליון לאחר שהמשטרה פשטה על משרדים שהחזיק בירושלים, החרימה מסמכים וסגרה אותם לחצי שנה.
עורך דינו של בן-גביר טען אז בבית-המשפט כי למרות ש"מרשו, המחזיק במשרדים, מאמין בתורתו של הרב כהנא, הרי אין לזהות את פעילותו ואת השימוש שעשה במשרדיו כפעילות של תנועת כך".
איתמר בן גביר מציג את הסמל שתלש ממכוניתו של יצחק רבין, 1996 (צילום מסך מארכיון רשות השידור)
השופטים דחו את הערעור לאחר שקבעו שמן החומר הרב שנתפס במשרדים והוצג בפני בית המשפט המחוזי עלה בבירור כי יש "זהות מוחלטת" בין פעילותה של תנועת כך, שהוכרזה ארגון טרור, לבין הפעילות שהתנהלה במשרדים.
בפסק הדין נכתב ש"החומר שנתפס היה זהה בתכניו, ולעתים אף בצורתו ובצבעיו, לכרוזים, לחוברות ולספרים שהופצו בזמנם על-ידי תנועות כך וכ"ח, ואף הצביע על זהות בין הפעילים במשרדים לבין פעילי תנועת כך".
גזענות וקונספירציות
במדינות דמוקרטיות רבות בעולם, פשיטה של המשטרה על סניף של מפלגת אופוזיציה והחרמת דגלים, שלטים, פלאפונים ומצלמות, הייתה מעוררת סערה ציבורית נרחבת.
בישראל, אם היתה פשיטה של המשטרה על משרדי הליכוד או עוצמה-יהודית, מערך התעמולה הענף שמחזיקות המפלגות, הכולל כלי תקשורת שלמים, היה משמיע מיד טענות על "דיפ-סטייט" ו"שטאזי" שנשלטים על ידי השמאל וה"מפקדה" שלו בצאלח א-דין. סביר להניח שגם התקשורת המרכזית היתה משתפת פעולה עם הקמפיין.
אך מאחר שמדובר בסניף של מפלגה המייצגת את הציבור הערבי, רוב רובו של הציבור לא התעניין, התקשורת בקושי יצאה ידי חובה וגם היועצת המשפטית לממשלה – שקודם נתנה הנחיות המגבילות את אפשרות החרמת דגלי פלסטין וגם טענה בבג"ץ שבניגוד להצהרות של השר בן גביר אין מדיניות החרמה גורפת שלהם – לא דרשה לחקור את הפשיטות ולהפיק לקחים.
חמושים בקלפי
לקראת כל יום בחירות, משטרת ישראל מפרסמת הודעה חגיגית לתקשורת על כך שהיא תמקם שוטרים ליד הקלפיות ברחבי הארץ. למשל, בבחירות הכלליות בנובמבר 2022, המשטרה הודיעה כי "אלפי שוטרים יתפרסו במוקדי ההצבעה השונים", והסבירה כי אלה יפעלו "כדי למנוע ולאתר כל פעילות בלתי חוקית, שעלולה לפגוע בטוהר הבחירות ובקיומן התקין".
נהלי המשטרה מגדירים את אחריותה למנוע עבירות בבחירות ולשמור על הסדר הציבורי, כולל בקלפיות. נכתב בהם כי יש למשטרה "תפקיד מרכזי בשמירה על טוהר הבחירות באמצעות אכיפת עבירות הקשורות לבחירות, על פי אמות מידה ברורות ואובייקטיביות. המשטרה היא הגוף המופקד על קיום מערכת בחירות תקינה ודמוקרטית".
אך לא קיימים נהלים והנחיות שמגדירים את הרגישות והזהירות הדרושות כדי למנוע תרחיש "דמיוני" שבו משטרה שעברה פוליטיזציה ונשלטת על ידי השר בעצמה תפריע ותשבש בעצמה את הבחירות.
בנימין נתניהו עם רעייתו שרה ובניו יאיר ואבנר בקלפי ירושלמית בבחירות 2013 (צילום: מארק ישראל סלם)
להבדיל מישראל, במדינות דמוקרטיות רבות לא נהוג להציב שוטרים ליד כל קלפי. אפילו בארה"ב, החוק הפדרלי שחל על כוחות פדרליים אוסר באופן מפורש על נוכחותם של "חיילים או אנשים חמושים בכל מקום שבו נערכות בחירות כלליות או מיוחדות, אלא אם כן כוח כזה נדרש כדי להדוף אויבים חמושים של ארצות הברית".
חוק זכות ההצבעה משנת 1965, שחל גם על המשטרה וכוחות הביטחון המדינתיים והמקומיים, קובע כי אסור לאדם "בין אם פועל תחת סמכות החוק או שלא, להלך אימים, לאיים או לכפות על מישהו, או לנסות להלך אימים, לאיים או לכפות עליו, בגלל שהוא מצביע או מנסה להצביע". לכן, ברירת המחדל הינה לא להציב ליד כל קלפי שוטרים או אנשי ביטחון אחרים.
אחד החששות הגדולים בארה"ב, הינו שהנשיא טראמפ יעשה שימוש באותם הכוחות שהוא שולח כיום לערים שנשלטות על ידי המפלגה הדמוקרטית – בתירוץ שנועדו "לשמור על הסדר", "להיאבק בפשיעה" וב"מהגרים לא חוקיים" – גם ביום בחירות האמצע לבתי הנבחרים, כדי לשבשן ולהרתיע מצביעים שיחששו להיעצר לשווא או לספוג אלימות רק בשל צבע עורם ומוצאם.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ (משמאל) וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, הבית הלבן, 7.4.25 (צילום: לירי אגמי)
לעומת זאת, בזימבבואה שנשלטת כבר עשרות שנים על ידי רודנים שמזייפים ומשבשים את הבחירות, החוק קובע במפורש שיש להציב שוטרים בכל קלפי. לנוכח הביקורת של האופוזיציה על התנהלות המשטרה ולקראת הבחירות שהתקיימו באוגוסט 2023, דובר המשטרה פרסם הודעה כי "משטרת רפובליקת זימבבואה מתחייבת לציבור לקיים סביבה שלווה במדינה לצורך בחירות חופשיות, הוגנות ואמינות". דבר שכמובן לא קרה שם שנים ארוכות.
בזמנים רגילים, רוב הציבור בישראל אדיש לברירת המחדל של הצבת שוטרים ליד קלפיות, וגם לא מתעניין בכך שהמשטרה פושטת על משרדי מפלגות אופוזיציה. ההקמה של ה"משמר הלאומי" החדש ופעילותו, זוכה אף לפחות תשומת לב תקשורתית וציבורית מאשר המשטרה הכחולה.
יתכן שהמצב ה"נורמלי" בישראל יתגלה כלא נורמלי כבר בבחירות הקרובות: הפשיטות עלולות לסכל קמפיינים של מפלגות האופוזיציה, לשמש כדי לתייגן כתומכות בטרור ולהרתיע מצביעים; השוטרים וחברי ה"משמר הלאומי" עלולים להפריע לקיום התקין של הבחירות, במיוחד ביישובים ערביים. למשל, אם יטרידו ויהלכו אימים על אזרחים שיגיעו להצביע, או שבעקבות ציוץ לא מבוסס של השר בן גביר על זיופים, הם ימנעו את המשך ההצבעה בקלפיות מסוימות.
עוד לא מאוחר לגוש הדמוקרטי בישראל להתעורר, להיות מודע לסכנות ולדרוש ערובות אמיתיות לקיום בחירות חופשיות, הוגנות ואמינות עבור כל אזרח יהודי וערבי.