ביולי השנה, לפני יציאת הכנסת לפגרת הקיץ, הניחה ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה-יהודית) על שולחן הכנסת הצעת חוק קצרה, עמוד אחד אורכה.
דברי ההסבר כוללים משפט אחד בלבד: "לצד הסמכות הקיימת של היועץ המשפטי לממשלה לעכב הליכים, מוצע להעניק סמכות מקבילה לוועדת הכנסת לעכב הליכים כנגד ראש הממשלה או שר משרי הממשלה, אם ראתה צורך בכך".
חברת המפלגה שבראשה עומד עבריין מורשע, לא ראתה צורך בהסתתרות מאחורי תיאורים נמלצים. הכוונה ברורה, בוטה וחסרת כל בושה: להעניק לחברי הרשות המבצעת רישיון לפשוע. התעוזה של חברת הכנסת הזוטרה לא צמחה יש מאין, היא משגשגת על הקרקע הפורייה שזיבל ודישן נאשם מס' 1, ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ההצעה המבישה היא הזדמנות להיזכר בתחילת הניסיונות של נתניהו, שנים לפני ההפיכה המשטרית, לשנות את הכללים ולחוקק חוקים שימנעו מרשויות החוק והאכיפה לדרוש ממנו דין וחשבון על התנהלותו.
תשע שנים לאחור: ביולי 2016 פרסם לראשונה היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט כי הנחה את המשטרה לבדוק מידע שהגיע לגבי חשדות על מעורבות רה"מ בנימין נתניהו במעשים פליליים. חצי שנה לאחר מכן, ב-30 בדצמבר 2016, הודיע מנדלבליט לנתניהו כי אישר לזמנו לחקירה בנוגע לשתי פרשות שחיתות, בחשד לקבלת טובות הנאה בהיקפים גדולים מאנשי עסקים.
ב-2 בינואר 2017 נחקר נתניהו לראשונה. בדיוק שבועיים לאחר מכן, ב-16 בינואר 2017, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק של חבר כנסת מהליכוד, דוד (דודי) אמסלם, לפיה תוענק לראש הממשלה נתניהו חסינות מפני העמדה לדין כל זמן שהוא מכהן כראש ממשלה.
ההצעה היתה בבחינת אקדח המונח על השולחן. למרות שהונחה על שולחן הכנסת, אמסלם לא קידם אותה לאישור בוועדת השרים לענייני חקיקה. נתניהו, כך נראה, חיכה עד שיבין את מידת האיום הנשקף לשלטונו מהחקירות.
נתניהו מקבל יחס מיוחד. השוטרים מניחים לו לתאם גרסאות עם חשודים אחרים, לשבש ולהשמיד ראיות, ולתאם בעצמו את מועדי החקירות שיתרחשו לא במשטרה אלא במעון ראש הממשלה.
נתניהו מנצל זאת, מקשה על תיאומי הזמנים ומצליח למרוח את החקירות על פני חודשים ארוכים. כעשרה חודשים עברו והשוטרים הצליחו לתאם עם החשוד רק ארבעה מועדי חקירה, והוא מושך זמן מול המשטרה בקביעת מועד החקירה החמישי. למשטרה נמאס, והיא מתחילה ללחוץ על לשכתו של נתניהו.
ב-16 באוקטובר באותה השנה, האקדח נשלף מהמגירה. "חוק נתניהו", או "החוק הצרפתי", חוזר לחיים. מאותו רגע מתחילים חודשיים וחצי של מאורעות מופרעים, חסרי תקדים, שהתבוננות בהם בדיעבד מצביעה על דפוס הפעולה המאפיוזי שנתניהו וסביבתו פיתחו, ועל האופן בו התפתחה "מכונת הרעל", מערך התעמולה המשרת את המשפחה.
כך זה נראה בכותרות העיתונים מאותה התקופה.
"הליכוד מקדם חוק נגד חקירת נתניהו", בישרה הכותרת ב"ידיעות אחרונות" ב-16 באוקטובר 2017. בעיתון העריכו כי במידה והחוק יעבור, נתניהו צפוי לפזר את הכנסת וללכת לבחירות בזק על מנת שיוכל ליהנות מחלות החוק ולזכות בחסינות מפני חקירות פליליות.
על מנת להבין את האופן בו התפתחו העניינים יש לשים לב לכותרת של בן כספית ב"מעריב" שפורסמה באותו יום, לפיה שר האוצר משה כחלון דרש כי אם החוק יוחל רטרואקאיבית, כלומר ימנע את החקירות הפליליות של נתניהו מרגע שייחקק, הרי שראוי שיכלול גם הגבלת כהונה רטרואקטיבית, ובמילים אחרות, יביא לסיומה של כהונת נתניהו. הניצב בדימוס אריה עמית מספק חוות דעת פשוטה ובהירה: "נתניהו מתנהג כעבריין".
היום לא ניתן לדמיין התנהלות כזו. בקואליציה אין מי שמעז לצאת נגד נתניהו, בוודאי לא על רקע דרישה לטוהר המידות. אחרי הכל, חלק נכבד מחברי הכנסת מהקואליציה והשרים בממשלה הם עבריינים מורשעים, נאשמים בפלילים או חשודים בפלילים. גם "מעריב" השתנה, והוא נערך כיום על ידי תומך נתניהו מוצהר.
שישה ימים לאחר מכן, ב-22 באוקטובר, התפרסמה ב"ידיעות אחרונות" הכותרת הבאה: "המשטרה: אם נתניהו לא יקבע מועד לחקירה - אנחנו נקבע".
נתניהו מנסה למסמס את החקירה, שהחלה כאמור בינואר, ובמשטרה מאבדים את הסבלנות. תגובת נתניהו היא ניסיון להאיץ את קידום "החוק הצרפתי" של אמסלם. קידום החוק לא נכלל בהסכמים הקואליציוניים וסיעת "כולנו" בראשות כחלון מתנגדת לנוסח שנתניהו היה מעוניין בו.
יממה לאחר מכן, הסירוב של כחלון לשתף פעולה עם החקיקה העבריינית מתפתח למשבר קואליציוני בין הליכוד וכולנו.
כדי להרחיק עצמו מהנושא, אולי מחשש לאישום על ניסיון שיבוש מהלכי חקירה, טוען נתניהו בישיבת הממשלה כי "לגבי החוק הצרפתי, אני אומר כאן באופן ברור: אני לא מעוניין בשום חוק הנוגע בחקירות המתנהלות עכשיו שקשורות בי".
הצהרה שניתן להוסיף לרשימת השקרים האינסופית של נתניהו.
עוד יממה עוברת. נשיא המדינה ראובן ריבלין נואם בפתח מושב החורף של הכנסת ויוצא נגד הניסיון הבוטה של נתניהו לחמוק מהחקירות: "תמה ממלכתיות מן הארץ", "השליט הוא גם הקורבן".
כיום, למרות שנתניהו כבר זנח מזמן כל מראית עין לממלכתיות, אי אפשר אפילו לדמיין את הנשיא הרצוג נושא נאום כזה בכנסת. אחרי הכל, הוא ראה מה קרה לריבלין: מאותו רגע, מערך התעמולה המשרת את נתניהו, המכונה כיום "מכונה הרעל", החל לפעול נגד הנשיא בעוצמה והיקפים שלא היו מוכרים קודם לכן. בחודשיים הבאים ההסתה נגד ריבלין תחצה כל גבול והוא יקבל איומים על חייו. 
ההתנגדות לנסיון השקוף של נתניהו למנוע מהמשטרה לחקור את החשדות נגדו צוברת תאוצה. למחרת נאום נשיא המדינה, ב-25 באוקטובר, מצהיר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי "חוק ביבי" מהווה פגיעה בשלטון החוק, "התפקיד יהפוך לעיר מקלט לאותו עבריין", טען מבלי לנקוב בשמו של נתניהו.
לאור ההתנגדות ההולכת וגדלה, ובעיקר לאור עמדת כחלון, מחליטים בקואליציה שהחוק לא יקודם לפחות חודש ימים. אך נתניהו, שיודע היטב על ההקלטות שבידי המשטרה ועל המידע בראשם של עוזריו המסובכים בעצמם בפלילים, מתחיל לקדם יוזמה אחרת: "חוק ביבי 2".
26 באוקטובר: נתניהו שולח את אנשיו לקדם את "חוק ביבי 2" - שיאסור על המשטרה להמליץ על הגשת כתב אישום. גם במקרה זה, מי שנבחר למשימה הוא ח"כ אמסלם. גם במקרה זה, השותף הקואליציוני כחלון מבהיר שיתמוך בחוק רק אם יחול מהכנסת הבאה. בקואליציה הנוכחית אין כחלונים, רק אמסלמים.
"חוק ההמלצות" נכנס לצנרת, אולם כשהמשך החקירות בפתח, נתניהו מרגיש שזה לא מהלך מספק ולמרות ההבטחה לא לקדם את "החוק הצרפתי" במשך חודש, הוא מייצר משבר קואליציוני ומורה לנסות ולאיים על כחלון בהליכה לבחירות.
כך חוזר המשבר הקואליציוני שמכונה עתה בתקשורת "המשבר הצרפתי". להתנגדות של כחול מצטרפת מפלגת הבית היהודי, אז בראשות נפתלי בנט.
בסיבוב הזה, ביבי והליכוד מפסידים. מצעד הנחקרים בשלל החקירות נגד ראש הממשלה מאכלס באופן קבוע את כותרות העיתונים, ומייצר אווירה המקשה על נתניהו לקדם חוק מושחת שיגן עליו מפני החקירות. כמו בארגון פשע או משטר אוטוריטרי, אנשיו פונים לאיים בדרכים שונות על האחראים לחקירות.
האיומים ישירים ובוטים. ח"כ אמסלם מודיע כי יפעל להורדת שכר המפכ"ל - ולהעלאת שכרו של נתניהו. נתניהו מצידו שומר על מרחב הכחשה: "אין צורך", הוא מגיב, כביכול חבר הכנסת מהליכוד פועל על-פי גחמה עצמאית. המפכ"לים לשעבר אסף חפץ ויעקב טרנר עומדים בראש יוזמה של עשרות קציני משטרה בכירים למחאה נגד נתניהו. אחד מהם מספק ל"ידיעות אחרונות" כותרת: "נלחמים במפכ"ל בשיטות של מאפיה כדי שיבין שעם ראש ממשלה לא מתעסקים".
הקו המאפיוזי שנתניהו ואמסלם מקדמים ימשיך ללוות את ישראל מאז ועד היום.
הניסיון של נתניהו-אמסלם למנוע את חקירות נתניהו באמצעות "חוק צרפתי", כשל. ב-10 בנובמבר כותרות העיתונים מבשרות על חקירתו החמישית של נתניהו, בפרשות "1000" ו"2000", אותה חקירה שאת קיומה ניסה נתניהו למנוע.
עשרה ימים לאחר מכן נחקר נתניהו בפעם השישית. קידום "החוק הצרפתי" ירד מהפרק לאור התנגדות חברים בקואליציה, אבל קידום "חוק ההמלצות" נמשך במלוא המרץ. ב-22 בנובמבר מדיחים בליכוד את ח"כ בני בגין מחברותו בוועדת הפנים כיוון שדרש שהחוק לא יחול על תיקי נתניהו.
יממה לאחר מכן היועמ"ש מצהיר כי "יוזמות החקיקה של הליכוד מחלישות את שלטון החוק". כחלון, שהתנגד לחוק, מתקפל לבסוף מול עוצמת הלחץ וסופג נזק תדמיתי קשה אחרי שניסה לשווק את עצמו כאלטרנטיבה ישרה בימין לליכוד המושחת.
בסוף נובמבר 2017 מפרסם "ידיעות אחרונות" כי הניסיונות הקדחתניים של נתניהו להימלט מאימת הדין משפיעים על החקירה, ובמשטרה נמצאים במירוץ נגד הזמן על מנת לסיים את החקירה לפני שייחקק "חוק ההמלצות" שיהפוך אותה לאות מתה.
ב-3 בדצמבר צועדים בתל-אביב עשרות אלפי אזרחים במחאה על "חוק ביבי" המושחת. כאילו כדי להוכיח את האופי העברייני של החוק, שנועד להבטיח חסינות לפוליטיקאים מושחתים, למחרת מתפרסמת עיתונים פרשת השחיתות בה נחשד חבר כנסת בכיר בליכוד, יו"ר הקואליציה דוד ביטן, שצולם כשהוא מנהל קופות מזומנים מהחדר האחורי של חנות רהיטים.
נתניהו לא הצליח לקדם את "חוק ביבי 1", הלא הוא "החוק הצרפתי". "חוק ביבי 2", "חוק ההמלצות", עבר בקריאה שלישית ב-25 בדצמבר 2017 אבל רוכך כך שנתניהו לא היה יכול להיעזר בו. המשטרה השלימה את חקירתה והמליצה על הגשת כתב אישום. קמפיין ההסתה של מכונת הרעל הלך והתגבר, מנדלבליט התמהמה עוד ועוד. המשפט נפתח רק ב-2020 ומתנהל מאז בעצלתיים, תוך שהתובעים נזקקים לאבטחה - כמו במשפט מאפיה באיטליה.
ראשון הדוברים לפני ההצבעה על "חוק ביבי 2" היה יו"ר האופוזיציה דאז ונשיא המדינה היום, ח"כ יצחק הרצוג: "הנושא לגופו של עניין הוא נושא ראוי לדיון", אמר הרצוג תוך שהוא פונה לח"כ אמסלם, מגיש הצעת החוק, אבל הצעת החוק היא חלק מ"מכלול שבו אנחנו רואים שרת משפטים שמסתערת על מערכת המשפט ובית המשפט העליון תוך כדי בליסטראות בלתי פוסקות שיוצאות מהמפלגה שלך יום ולילה על מערכת המשפט ועצמאותה".
"אתה חלק מקמפיין בלתי-פוסק, הסתערות שלך ושל חבריך, כדי שבסוף הקדנציה מערכת האיזונים והריסונים בדמוקרטיה הישראלית תתרסק ותתפורר לחלוטין", האשים הרצוג, שהיום, כשתחזיותיו השחורות מתממשות, בוחר לשתוק.
במבט לאחור, העובדה שנתניהו וח"כ אמסלם לא נחקרו והועמדו באותה תקופה לדין על ניסיון שיבוש מהלכי חקירה באמצעות הפעלת כוח שלטוני, הייתה עוד סנונית שבישרה על תהליך הקרסת שלטון החוק על ידי מאפיית נתניהו.