במסגרת דיון לקידום "חוק ההשתלטות", "הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דרך מינוי מועצת תאגיד השידור הישראלי), חשף יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, דוד ביטן, כי הוא בוחן אפשרות לפיה יו"ר תאגיד השידור הציבורי ימונה על ידי שר התקשורת, מה שיאפשר לשר התקשורת שלמה קרעי להשתלט באופן מלא על התאגיד.
במידה וכך יקרה, תהיה זו כניעה של ביטן ליריבו הפוליטי בליכוד, השר קרעי, המרבה לגדף ולהשמיץ אותו בתקשורת בשנה האחרונה. קרעי עומד מאחורי שלל הצעות החוק הפרטיות נגד השידור הציבורי, שהוגשו על-ידי חברי כנסת מהשורות האחוריות של הליכוד, זאת אחרי שנכשל בקידום הצעת חוק ממשלתית לפגיעה בתאגיד.
הצעת החוק הנוכחית, עליה חתום חבר כנסת בשם אושר שקלים, הגיעה כעת לוועדת הכלכלה אחרי שעברה בקריאה טרומית. ההצעה מעוניינת לבטל את המנגנון שנקבע על מנת להבטיח מינויים מקצועיים למועצת התאגיד לפי פרמטרים קבועים ודרישות מקצועיות גבוהות, ולהחליפו במינויים פוליטיים.
לפי הצעת החוק, במקום ועדת איתור בראשות שופט מחוזי בדימוס, השר ימנה את חברי המועצה ויוכל גם לפטר אותם לפי רצונו. העובדה שמדובר בהצעת חוק מושחתת היתה ברורה לכל הנוכחים, וממילא לא מדובר בתגלית יוצאת דופן בממשלת נתניהו השישית. סימן השאלה הגדול שריחף מעל הדיון בוועדת הכלכלה נגע לעמדת היו"ר, הח"כ הנאשם דוד ביטן, שהודיע במפתיע על קיום הדיון בשבוע שעבר.
ביטן, פוליטיקאי ותיק שלרוב מצליח להעביר בוועדה ובמליאה את הצעות החוק שהוא תומך בהן, גילה בעבר את דעתו כי הצעות החוק של "ההפיכה התקשורתית" שמקדם קרעי הן פגומות ומרושלות, וחסם את רובן ככולן.
מימין: יו"ר ועדת הכלכלה הח"כ הנאשם דוד ביטן, רה"מ הנאשם בנימין נתניהו, שר התקשורת שלמה קרעי (צילומים: פלאש90)
בשעה הראשונה לדיון סימן השאלה המשיך לרחף בחלל הוועדה.
ח"כ שקלים הציג תחילה את הצעתו, ואמר כי היא נועדה "לתקן כשל מערכתי חמור בתפקוד תאגיד השידור שפועל ללא מועצה אפקטיבית, ומתוך 12 חברים נותרו רק 5, כשלפי החוק המועצה לא יכולה לתפקד עם פחות מ-7 חברים והיא למעשה מושבתת מפעילות".
את הטענה האומללה הזו דחה מנכ"ל תאגיד השידור, גולן יוכפז, שהמשיל את הח"כ מהליכוד לילד שהרג את הוריו ומתלונן שהוא יתום, זאת משום ששר התקשורת קרעי הוא מי שיצר במו ידיו את בעיית ההרכב החסר במועצה, בשל התעקשותו למנות מינויים פוליטיים בוועדת האיתור - שהביאה כבר לעזיבת שלושה ראשי ועדה.
ח"כ שלי טל מירון מיש-עתיד טענה כי הצעת החוק היא ניסיון בוטה ואגרסיבי נוסף להשתלט על השידור הציבורי בפרט ושוק התקשורת בכלל, כחלק מההפיכה התקשורתית שמממשלת נתניהו מנסה לקדם לצד ההפיכה המשטרית. "השר רוצה להיות העורך הראשי, המו"ל והמפיץ של תעמולת הליכוד. ועדת האיתור שהשר מינה לא הפכה ליסמנית שלו, אז הוא פיזר אותה", אמרה טל מירון.
מנכ"ל התאגיד גולן יוכפז וראש מחלקת רגולציה איילה מזרחי, בדיון על חוק ההשתלטות הפוליטית על מועצת תאגיד השידור, ועדת הכלכלה של הכנסת, 29.10.25 (צילום: יונתן זינדל)
עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה" (ושל "העין השביעית"), טען כי במידה ותפקודו של תאגיד השידור היה באמת בראש מעייניו של מגיש החוק, אפשר היה לתקן בחוק הקיים רק מילה אחת – לשנות את הקוורום הנדרש למועצת התאגיד משבעה חברים לחמישה, וכבר מחר המועצה תוכל לשוב ולתפקד. לחילופין, הזכיר עו"ד מן, "קרעי יכול לחתום על מינוי עליזה חממה דיין ולהחזיר את המועצה לתפקוד".
לאורך הדיון בלטה היעדרותם של נציגי הקואליציה, מה שיכול אולי ללמד על מידת החיבה שרוחשים שם לניסיון המגושם של נתניהו לשוב ולהשתלט על השידור הציבורי. ח"כ שקלים, שנבחר להיות מי שחתום על ההצעה, היה חבר הכנסת היחיד מהקואליציה שנכח בדיון, מלבד היו"ר ביטן שאף תהה על כך בקול.
היו"ר ביטן זרק לחלל האוויר מילות קוד מהז'רגון הביביסטי, והתלונן על "חוסר גיוון" בתאגיד, הגם שלפי כל המדדים והבדיקות תאגיד השידור הוא גוף השידור המגוון בישראל, על המסך ומאחוריו. "התיקונים יהיו כאלה שיעברו בבג"ץ כי צריך לעשות אותם. אחרי 12 שנה אפשר לעשות תיקונים. אתם תראו אותם, אני לא אגיד את זה עכשיו כי זה לא נושא הדיון כרגע".
"ההצעה מניחה תשתית להפוך את התאגיד לגוף שידור מטעם הממשלה. זו הצעה שאין לה מקום במדינה דמוקרטית"
עמדתו של יו"ר הוועדה ביטן החלה להיחשף רק בשעה השנייה של הדיון, כאשר נציגת משרד המשפטים, עו"ד עדי ליברוס, נימקה את התנגדות משרד המשפטים להצעת החוק, "ההצעה מניחה תשתית להפוך את התאגיד לגוף שידור מטעם הממשלה. זו הצעה שאין לה מקום במדינה דמוקרטית" טענה והזכירה כי החוק אושר בועדת שרים לחקיקה למרות שלא עמד באמות המידה החוקתיות הנדרשות.
לקראת סיום דבריה ביטן שאל לפתע, "מה העמדה שלכם תהיה אם אנחנו נשאיר את המצב הקיים, אבל יו"ר התאגיד ימונה על ידי הממשלה?".
ליברוס ענתה כי על אף שאינה מעוניינת לשלוף תשובה מהמותן, היא כן יכולה לומר על ההצעה מספר דברים, "בראש ובראשונה אני אשאל אותך למה?", והוסיפה כי יהיה זה בעייתי להעניק דריסת רגל פוליטית בדירקטוריון של מפעל התוכן הציבורי הגדול והיחיד בישראל. "היושב ראש הוא לא סתם מישהו, יש לו כוח משמעותי".
מאותו רגע הפכה ההערה של ביטן למרכז הדיון וזכתה לביקורת מצד גורמים שונים שנכחו בדיון. ח"כ טל מירון טענה כי לא מדובר ברעיון ספונטני אלא ב"פשרה" מתוכננת לכן היא מבקשת מהיועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון, להציג את עמדתו בנידון.
"דיברתי על זה עם היועץ המשפטי שלי אתמול", טען ביטן והוסיף כי מדובר ברעיון אישי שלו, ושהוא מורה לעצמון שלא לענות כרגע לשאלת ח"כ טל מירון, אלא להתייחס לשאלה מאוחר יותר.
יו"ר רשות השידור אמיר גילת והמנכ"ל יוני בן מנחם, מליאת רשות השידור, 26.11.12 (צילום: "העין השביעית")
צמצום הצעת החוק כך ששר התקשורת ימנה רק את יו"ר מועצת התאגיד ולא את כל חבריה, הינו כמעט חסר משמעות. מינוי היו"ר מספיק להשתלטות פוליטית על השידור הציבורי, כפי שהוכיח נתניהו עצמו כשחזר לשלטון ב-2009: הוא מינה את עצמו לשר הממונה על רשות השידור, חיבל בתהליך הרפורמה, הביא לעזיבתו של היו"ר המוערך ומינה במקומו יחצן זוטר שעבד עבורו בעבר.
מאחר שהיו"ר הוא מי שעומד בראש ועדת האיתור של המנכ"ל, שהוא התפקיד החשוב ביותר בכל הנוגע לתוכן ולהתנהלות השוטפת של התאגיד, אחד מהגופים העיתונאיים הגדולים והחשובים בישראל, די בהשתלטות פוליטית על תפקיד היו"ר כדי ששאר המינויים יהפכו פוליטיים בשיטת הדומינו.
ואכן, היו"ר שמינה נתניהו מינה לתפקיד המנכ"ל מינוי, שמינה תחתיו מינויים נוספים, בתהליך שהביא את רשות השידור לפשיטת רגל מקצועית - ולבסוף לסגירה.
"נצטרך לבחון את ההצעה, הן לאור תפקידיו (של היו"ר) לפי החוק, ובכפוף לאותם רציונליים שמונחים בבסיס החוק", כלומר הבטחת עצמאות פעילות התאגיד בהינתק מהתערבות הדרג הפוליטי, אמר עו"ד עצמון בסוף הדיון.
בסיום הישיבה הודה ביטן לכל הנוכחים וסיים באמירה "אולי נעשה עוד דיון".
הדיל המושחת
בעוד כוונותיו של ביטן לגבי ניסיון ההשתלטות הפוליטית על השידור הציבורי נותרו מעורפלות, במהלך הדיון הוזכר הפרסום אמש בחדשות 12 לפיו מתרקמת במחשכים עסקה מושחתת בין המפלגות החרדיות לשר התקשורת שלמה קרעי. "שר התקשורת סגר ש'חוק הבוררות' ינתן (לחרדים) בתמורה ל'חוק השידורים'", אמרה ח"כ טל מירון.
"חוק הבוררות" היא הצעת חוק המבקשת לכרסם בסמכויות מערכת המשפט ולחזק עוד יותר את קיומן של שתי מערכות משפט נפרדות בישראל - לדתיים ולחילוניים. לפי ההצעה, יוענקו לבתי דין רבניים סמכות בוררות, בהסכמת הצדדים, בנושאים אזרחיים כגון הפרת חוזה והלנת שכר, תוך אפשרות לפסוק לפי דין תורה.
חברות הכנסת שלי טל מירון (משמאל) וקארין אלהרר, בדיון על חוק ההשתלטות הפוליטית על מועצת תאגיד השידור, ועדת הכלכלה של הכנסת, 29.10.25 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
"חוק השידורים" עליו דיברה ח"כ טל מירון הוא ה"רפורמה" אותה מנסה להעביר קרעי ללא הצלחה כבר יותר משנתיים, ושנועדה לזרוע כאוס בשוק התקשורת המשודרת המסחרית בישראל - מהלך משלים לפגיעה בשידור הציבורי.
החוק הממשלתי של קרעי הונח על שולחן הכנסת, באופן יוצא דופן למרות התנגדות ועדת האסדרה ומשרד המשפטים, שטענו כי יש בו פגמים מהותיים. אולם הוא לא מתקדם להצבעה בקריאה ראשונה בשל המשבר הקואליציוני עם המפלגות החרדיות על רקע אי קידום חוק השתמטות.
כלל גדול במשפט
חברי הכנסת שהשתתפו בדיון, לבד מיו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן ומגיש ההצעה ח"כ אושר שקלים, היו חברות הכנסת שלי טל מירון, קארין אלהרר ויסמין פרידמן מיש-עתיד, ח"כ אלון שוסטר מהמחנה-הממלכתי וח"כ גלעד קריב מהדמוקרטים (העבודה).
ח"כ אלהרר, שעמדה בראשות הוועדה שהכינה את חוק השידור הציבורי הנוכחי, הזכירה כי מי שיזם אותו היה שר תקשורת מהליכוד, גלעד ארדן, ושבזכותו "יצא גוף תקשורת בריא שהתנתק מעטיני הפוליטיקה, ועכשיו רוצים להחזיר את הלפיתה של הפוליטיקה בגוף תקשורת שאמור לבקר את הממשלה".
נשיא מועצת העיתונות, השופט בדימוס חנן מלצר, בדיון על חוק ההשתלטות הפוליטית על מועצת תאגיד השידור, ועדת הכלכלה של הכנסת, 29.10.25 (צילום: יונתן זינדל)
חברת הכנסת הוסיפה: "אם אתם רוצים לשלוט בתקשורת טעיתם במדינה, ישראל היא מדינה דמוקרטית ואנחנו נשמור עליה ככזאת". "אתם אוהבים רק כלי תקשורת בסגנון של ערוץ 14. זאת מהפכה משטרית על סטרואידים, הדבר האחרון שמעניין את קרעי ושליחיו בכנסת זה שידור ציבורי חזק", הוסיף ח"כ קריב.
נשיא מועצת העיתונות, השופט בדימוס חנן מלצר, שנכח גם הוא הדיון, העיר בהמשך לדברי קודמיו כי המועצה לא מתפקדת משום ששלוש פעמים מינה קרעי יושבי ראש לוועדת האיתור וברגע שלא פעלו לפי רצונו רצה לפטר אותם.
"יש כלל גדול במשפט, מי שמונע קיום מצב לא יכול להסתמך על קיום מצב. השר מונע את פעילות ועדת האיתור והוא מבקש להסתמך על המניעה שהוא עצמו גרם כדי להגיד שהמועצה לא מתפקדת", אמר מלצר והוסיף עקיצה: "יש גיוון בתאגיד, אבל יש מי שרוצה שרק איילה חסון תשדר".