מאז הפוגרום בחווארה בפברואר 2023, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה ב-7.10 באותה השנה, הגשתי יחד עם ארגוני זכויות אדם – פורום תג מאיר, לוחמים לשלום, מחסום ווטש ואחרים – דרישות לפרקליטות ולמשטרה לפתוח בחקירות פליליות נגד עשרות נבחרי ואישי ציבור, רבנים ופעילים בימין הקיצוני בגין חשד לביצוע עבירות הסתה לטרור ולאלימות. בנפרד הוגשו דרישות על ידי ארגונים נוספים, כגון עדאלה או ארגון משמר הדמוקרטיה שאף הגיש עתירה לבג"ץ.

לכאורה הגשת הדרישות מצד החברה האזרחית הייתה מיותרת, שכן ההסתה הייתה פומבית והפרקליטות והמשטרה היו יכולות, אם רק רצו, לטפל בה מיוזמתן: פורסמו סרטונים והודעות ברשתות החברתיות בהם קראו לשרוף, להרוס ולמחוק יישובים או מסגדים; הפרסומים הגדירו כאויב את כל האוכלוסייה הפלסטינית וקראו במשתמע או במפורש להרוג אזרחים. חלקם הדגישו שיש להרוג גם נשים וילדים; חלק נימקו את קריאתם בחובה ביטחונית, חלק בחובה דתית וחלק בשילוב של שתיהן.

על פי הנהלים, בשל ההגנה על חופש הביטוי, נדרש אישור מגורם בכיר בפרקליטות לצורך פתיחת חקירה פלילית והעמדה לדין בעבירות הסתה. בנוסף נדרשים אישורים מיוחדים כאשר מדובר בנבחרי ציבור. בפועל, בתלונות שהגשנו מאז הפוגרום בחווארה, הפרקליטות נהגה באופן פסיבי ונתנה למשטרה למרוח בדיקת ציוצים ברשת טוויטר (X) או סרטונים בני דקות ספורות - בחלק מהמקרים במשך שנה-שנתיים.

לאחר שהמשטרה סיימה את ה"בדיקה", הממצאים הועברו לפרקליטות שרק במקרים חריגים אישרה לפתוח בחקירה פלילית ולזמן את החשוד לחקירה. החלטות בעררים שהגשנו על סגירת התיקים, צפויות להתקבל רק בעוד מספר שנים.

בעוד שאנו שקועים בהליכים הבירוקרטיים של הגשת תלונות ועררים, התמונה הכוללת מחרידה אך לא מפתיעה.

לפי דו"ח שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת על בסיס נתוני פרקליטות המדינה, בשנת 2023 נפתחו 301 תיקים בעבירת הסתה לטרור והוגשו 160 כתבי אישום כנגד 168 נאשמים. בשנת 2024 נפתחו 238 תיקים והוגשו 62 כתבי אישום כנגד 68 נאשמים.

לגבי שנת 2024, הפרקליטות הודתה שלפי נתוניה הוגשו כתבי אישום בעיקר נגד ערבים, ואילו לגבי שנת 2023 היא טענה שאין לה פילוח של כתבי האישום לפי הלאום. אך לפי נתוני ארגון עדאלה, רק בחודש הראשון למלחמה (תחילת אוקטובר עד אמצע נובמבר 2023) הוגשו 70 כתבי אישום נגד ערבים בהאשמה של הסתה לטרור. בכל השנתיים האלה דווח בתקשורת רק על מקרים בודדים בהם הוגשו כתבי אישום נגד יהודים. למשל, מקרה בו יהודי מהעיר זיכרון יעקב פרסם ש"הגיע הזמן לשחוט ילדים עזתים בעריסה".

הפרקליטות טרם פרסמה נתונים לשנת 2025, אך לפי הדיווחים השוטפים בתקשורת לא צפוי להיות בהם שינוי.

הנתונים דומים גם מעבר לקו הירוק: לפי מענה שקיבלתי מצה"ל לבקשת חופש מידע, בשנת 2023 הוגשו 93 כתבי אישום נגד פלסטינים בעבירת הסתה לטרור לפי החוק הצבאי, בשנת 2023 הוגשו 134 כתבי אישום, ועד למאי 2025 הוגשו 29 כתבי אישום.

לעומת זאת, לפי מענה שקיבלתי מהמשטרה לגבי אכיפה נגד יהודים של עבירות הסתה לטרור ולאלימות בגדה המערבית (מחוז ש"י אינו כולל את מזרח ירושלים), רק בתיק אחד משנת 2023 הוגש כתב אישום, ובשנים 2024 ו-2025 (עד ספטמבר) לא הוגש כלום.

הפרקליטות החליטה לסגור תיקים בעשרות תלונות נגד נבחרי ואישי ציבור יהודים, רבנים ופעילים בימין הקיצוני – חלקם עם השפעה ציבורית אדירה וקהל מעריצים נרחב בישראל.

באותו הזמן, לפחות חלק, אם לא רוב הערבים ומהפלסטינים משני צדי הקו הירוק שהוגשו נגדם כתבי אישום, הינם אנשים מן השורה שאין להם מעמד ציבורי ויכולת השפעה כלשהי, כמו אותו פלסטיני מכפר קטן בגדה המערבית שנעצר מיד לאחר שכתב הודעה באחת מהרשתות החברתיות בה איחל מוות לנבחר ציבור ישראלי שחזר וקרא להשמיד את העם הפלסטיני.

בנובמבר 2015, השופט נעם סולברג דחה בפסק דינו טענת הפליה בין פלסטינים לבין יהודים בנוגע להריסת בתי מבצעי פעולות טרור, שהועלתה ביחס לרוצחי הנער מוחמד אבו ח'דיר:

"במגזר היהודי אין צורך באותה הרתעה סביבתית שהיא תכליתה של הריסת הבתים. הציבור היהודי, ככלל, מורתע ועומד, ואינו מוסת. אמנם אין לכחד: יש ויש מעשים של תקיפה מצד יהודים כלפי ערבים. לבטח מחויבוֹת רשויות האכיפה, ונדרשים בתי המשפט, למצות גם במקרים הללו את הדין הפלילי עד תום. להוותנו אף לכדי הרצח הנורא של מוחמד אבו-ח'דיר הגענו, שלא לדבר על הרצח המזעזע של בני משפחת דוואבשה, שלא כל פרטיו ידועים. אך השוני עולה על הדמיון בכמה וכמה היבטים, ובעיקר לצורך ענייננו – ביחס הסביבה: גינוי תקיף והחלטי מקיר לקיר במגזר היהודי, מה שאין כן בצד שכנגד".

נראה שבכל הנוגע לאכיפת עבירות ההסתה, הפרקליטות מסכימה עם העמדה של השופט סולברג כי אין צורך בהרתעה במגזר היהודי. זאת אף שמלכתחילה עמדה זו נראתה מנותקת מהעובדות במציאות, ובוודאי שאינה מחזיקה מים מאז תחילת שנת 2023 – כאשר על רקע קריאות העידוד מחברי ממשלה, כנסת, רבנים, נבחרי ואישי ציבור אחרים החל גל נרחב של פוגרומים, טרור, הרס וגירוש אלים של קהילות פלסטיניות שלמות בגדה המערבית, ובמקביל בוצעו הרס והרג מסיביים ברצועת עזה.

בהקשר זה, באוגוסט 2024 ראש השב"כ לשעבר רונן בר שלח מכתב לראש הממשלה, לשרי הממשלה וליועצת המשפטית לממשלה, בו הזהיר כי הטרור היהודי מסכן את קיומה של המדינה, כי "מנהיגי התופעה מבקשים להביא את המערכת לאובדן שליטה, הנזק למדינת ישראל הוא בל יתואר", והוסיף שאוזלת היד המשטרתית ו"ייתכן שאף תחושת גיבוי סמוי" למעשים אלו הביאו "להתרחבות משמעותית של היקף המשתתפים בתופעה".

בר נזהר בלשונו, אבל ברור שהתכוון ב"תחושת הגיבוי" לדברי ההסתה של חברי הממשלה והקואליציה והעידוד שנתנו לפורעים.

ואולי הסיבה שהפרקליטות נוהגת כך, היא ההבנה שאם תתחיל לאכוף ברצינות את עבירות ההסתה במגזר היהודי, היא תצטרך להגיש כתבי אישום כלפי כמות אדירה של אנשים.

תהא הסיבה אשר תהא, הנתונים המספריים של תיקי ההסתה מעידים שבין אם בפרקליטות התכוונו לכך או לא, לפחות במבחן התוצאה משני צדי הקו הירוק יש אכיפה גזענית.