המדינה עומדת על עמדתה כי אין לאפשר ליונתן אוריך לחזור אל הזירה שבה על פי החשד ביצע פשעים חמורים שבגינם הוא עשוי לעמוד לדין. המדינה טוענת זאת במענה לבקשת רשות ערעור שהגיש אוריך על החלטת המחוזי למנוע ממנו לחזור לעבוד בלשכת נתניהו.
אוריך, מי שהיה דוברו של ראש הממשלה הנאשם בנימין נתניהו ונחשב לאחת הדמויות המקורבות אליו ביותר, נעצר בחודש מרץ השנה בחשד לביצוע עבירות ביטחון ומרמה במסגרת פרשה אשר במרכזה שירותים שונים שהעניק לקטאר. בנוסף נחשד אוריך במעורבות בפרשה של הדלפת מידע מסווג לעיתון הגרמני "בילד".
אוריך חשוד כי קיבל תשלום נכבד, דרך מתווכים, מהנסיכות במפרץ הפרסי התומכת בארגוני טרור ברחבי העולם. זאת על מנת לקדם את האינטרסים התדמיתיים שלה בישראל, וזאת גם בזמן מלחמה וכשקטאר מארחת את ראשי החמאס, וכשהוא עושה לשם כך שימוש בעמדתו כדובר ראש הממשלה.
כששוחרר מבית המעצר למעצר בית נאסר על אוריך בין היתר, ליצור קשר עם המעורבים בפרשה, כולל ראש הממשלה. התנאים המגבילים הוארכו מעת לעת ובחודש שעבר, לאחר שהפרקליטות הודיעה כי בכוונתה להעמידו לדין בכפוף לשימוע בפרשת ה"בילד", נוסף לתנאים המגבילים תנאי מפורש נוסף - איסור לעסוק כיועצו של נתניהו.
אוריך, באמצעות עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין - המייצגים גם את נתניהו בהליך הפלילי המתנהל נגדו באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים - פנה לבית המשפט העליון בבקשה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי.
לדברי אוריך, שופט המחוזי עמית מיכלס שגה בין היתר כשקבע כי העברת כתב החשדות לקראת שימוע והעמדה לדין בפרשת ה"בילד" מהווה נקודת מפנה שמצדיקה הוספת תנאי של איסור עיסוק. עוד טוען אוריך כי שגגה נוספת נוגעת לקביעת המחוזי כי יש הצדקה למנוע מאוריך לעסוק כיועץ ראש הממשלה בין היתר כדי להביא ל"צמצום היכולת לשבש חקירה". כמו כן טען אוריך כי שגה המחוזי כשקבע כי יש יסוד סביר לחשש שאוריך יבצע עבירות דומות.
"החלטת בית המשפט המחוזי שגויה ותקדימית ועוסקת בכמה סוגיות שטרם הוכרעו על ידי בית המשפט הנכבד (בוודאי לא בהלכה ברורה ומחייבת), באופן שמצדיק את הדרשותו של בית המשפט הנכבד לבקשה זו, והכרעה באותן סוגיות", טען אוריך.
אתמול (19.10) הגישה המדינה את תגובתה, באמצעות עו"ד שרית משגב מהפרקליטות.
מעבר לטענה כי אין זה מסוג המקרים שמצדיק התערבות של בית המשפט העליון בהחלטת ביניים של המחוזי, שבפני עצמה הפכה החלטה של השלום, בפרקליטות טוענים כי אין גם כל סיבה להתערב בתנאים שהוטלו על אוריך.
"התנאים המגבילים שהתבקשו על ידי המשיבה ושהוטלו בהחלטת בית המשפט המחוזי אינם קיצוניים, אינם דרקוניים ואינם בלתי מידתיים", נטען. "[...] לא נאסר על המבקש לעבוד למחייתו ואף לא לעסוק בתחום מומחיותו ובמשלח ידו. המגבלה תקפה לגבי חזרה למקום עבודה אחד ויחיד בו ביצע, על פי החשדות, עבירות חמורות ביותר".
ממילא, מוסיפה המדינה, אין בתנאי איסור העיסוק כל שינוי לרעה במצבו של אוריך שכן עוד קודם לכן נאסר עליו ליצור קשר עם גורמים בלשכה.
התנהלותו של אוריך, טוענת המדינה, "כפי שעולה מחומרי החקירה שנאספו בכל אחד מהתיקים, אך ביתר שאת בשני התיקים גם יחד, מקימה יסוד סביר לחשש שהעסקתו בלשכת ראש הממשלה מקימה יסוד סביר לחשש לסכנה לביטחון הציבור, או עלול להקל על ביצוע עבירה דומה". בהקשר זה מצטטת המדינה מהחלטת המחוזי לפיה "שילובן של שתי הפרשות ,מלמד על חוט מקשר ביניהן, על דפוס פעולה ועל העדר מעצורים מצד המשיב [אוריך]".
המדינה מוסיפה ומזכירה כי העבירות בהן נחשד אוריך בשתי הפרשות "קשורות בעבותות לעבודתו בלשכת ראש הממשלה". לפי המדינה, "די בכך להקים חשש אינהרנטי כי ישוב ויבצע עבירות במסגרת עבודה באחד המקומות הרגישים ביותר ובעלי פוטנציאל הנזק הגדול ביותר במדינת ישראל".
ביצוע העבירות בהן נחשד אוריך, מציינת המדינה, נבע מ"מעמדו הייחודי" בלשכה, ולכן "לא יעלה על הדעת כי ינתן לו לשוב ולעבוד במקום אותו יוכל להמשיך ולנצל לצורך ביצוע עבירות חמורות".
343-10-25