ניתן לומר על ההכרזה הדרמטית מוקדם בבוקר יום חמישי, על ההסכם שהושג לשחרור החטופים ולהפסקת האש בעזה — הסכם שעשוי גם לסלול את הדרך להסדר שלום במזרח התיכון — שעדיף מאוחר מאשר לעולם לא.
ההסכם הושג בדיוק שנתיים ושני ימים לאחר פרוץ מלחמת 7 באוקטובר - מלחמה שגבתה את חייהם של כ-2,000 ישראלים, חיילים ואזרחים; 251 חטופים מישראל וממדינות נוספות; וחשפה את אכזריות ארגון הטרור חמאס, שביצע טבח, רצח ואונס במהלך חג הסוכות, בגיבוי ועידוד איראני.
אין גם לשכוח שהמלחמה גם גרמה למותם של כ-60,000 פלסטינים, לפחות מחציתם אזרחים חפים מפשע שלא היו מעורבים, ולחורבן חסר תקדים - כ-70 אחוזים מהמבנים ברצועת עזה נהרסו. היא בודדה את ישראל בעולם והכניסה אותה למעמד של מדינות מצורעות.
מלחמה זו יכלה להסתיים כבר לפני יותר משנה. אולי אף מוקדם יותר. האשמה מוטלת על בנימין נתניהו, שבמודע האריך את המלחמה למען הישרדותו הפוליטית והאינטרסים האישיים שלו, וגם על חמאס בשל אכזריותו, סירובו להתפרק מנשקו וחוסר הרחמים כלפי עמו שלו. ובכל זאת, בשל העקשנות, הפעלת הלחץ ואף הכפייה — נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אילץ את כל הצדדים להגיע להסכם סביר, גם אם חבל שלא עשה זאת מוקדם יותר.
באופן פרדוקסלי, שלא לשמה מה שתרם לקידום העסקה היתה התקיפה האווירית השנויה במחלוקת של ישראל נגד מנהיגי חמאס בדוחה, בירת קטאר.
רה"מ הנאשם בנימין נתניהו אחרי הודעת טראמפ על "מתווה 20 הנקודות" לסיום המלחמה בעזה, הבית הלבן, וושינגטון, 29.9.25 (צילום מסך)
אין מחלוקת שהתקיפה ב-9 בספטמבר נכשלה והייתה מיותרת. שלושה מראשי מערכת הביטחון — ראש המוסד דוד (דדי) ברנע, הרמטכ"ל אייל זמיר, וראש אמ"ן שלומי בינדר — התנגדו למהלך. הגוף הביטחוני היחיד שתמך היה השב"כ, שהיה אז תחת ממלא מקום ראש (שבוע לאחר מכן מינה נתניהו את האלוף דוד זיני לראש הארגון).
המבצע נועד לפגוע במנהיגי חמאס שהגיעו לדוחה להמשך המו"מ לסיום המלחמה בעזה. אך הם שרדו את התקיפה, שכן המודיעין על מיקומם המדויק לא היה מדויק, וחיל האוויר השתמש בכמות פצצות מינימלית כדי לצמצם נזק אגבי ופגיעה בקטארים.
נתניהו החליט על המבצע כדי להשיג שלוש מטרות:
1. לחסל את הנהגת חמאס החדשה שהחליפה את ההנהגה שחוסלה בשנתיים האחרונות בעזה, בלבנון ובאיראן.
2. לפגוע בריבונות קטאר ולגרום לה להפסיק למלא תפקיד מרכזי במו"מ לשחרור החטופים.
3. לעכב את העסקה, מתוך חשש שחתימתה תגרום לפרישת מפלגות הימין הקיצוני מהקואליציה ולהפלת ממשלתו.
למרות הכישלון, נראה כי נתניהו השיג זמנית חלק ממטרותיו: קטאר נעלבה והודיעה שהיא מקפיאה את תיווכה. אך האירוניה ההיסטורית הזכירה את סיפור בלעם שבא לקלל ויצא מברך.
הנשיא טראמפ זעם. למשפחת טראמפ ולאנשי עסקים המקורבים לו ובהם שליחו המיוחד סטיב ויטקופף, יש עסקים של מיליארדי דולרים עם קטאר, שהשקיעה מאות מיליארדים בכלכלה האמריקאית ואף העניקה לנשיא מטוס נשיאותי חדיש כמתנה להחלפת האייר פורס 1 הישן. קטאר היא גם בעלת ברית מרכזית של ארה"ב ומארחת את הבסיס האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון.
בכירים בממשל האמריקאי סיפרו ל"וול סטריט ג'ורנל" כי טראמפ נזף בנתניהו בשיחת טלפון לאחר התקיפה ואמר לו כי היא הייתה מהלך "לא חכם".
בפגישה בבית הלבן אילץ טראמפ את נתניהו להתקשר לראש ממשלת קטאר ולהתנצל. לפי דיווח ב"פוליטיקו", טראמפ אף הכתיב לנתניהו את נוסח ההתנצלות מילה במילה, ובכיר קטארי נכח כדי לוודא שנתניהו לא יסטה מהטקסט. לשכת נתניהו הכחישה את הדיווח, אך טראמפ דאג לשחרר צילומים מהאירוע, בהם נראה נתניהו מקריא מדף כשהנשיא האמריקאי מחזיק את מכשיר הטלפון בחיקו.
הקטארים נרגעו, וטראמפ החליט שלא ייתן להזדמנות לחתום על העסקה לחמוק.
נתניהו מצדו טען כי גם הוא הרוויח מהשיחה עם ראש ממשלת קטאר — הוא דרש מקטאר לרכך את ההסתה האנטי-ישראלית בערוץ אל-ג'זירה ולהפחית את התעמולה הפרו-חמאסית.
אהוד יערי טען בערוץ 12 שקטאר מבצעת טיהור בערוץ אל-ג'זירה. על פי יערי, מנהל הרשת וסגנו סולקו, וקו העריכה משתנה — מעבר מהלל לחמאס לסיקור המצב ההומניטרי בעזה. יערי טען כי מדובר בחלק מהבנות בין קטאר לארה"ב להפחתת ההסתה במזרח התיכון.
מצד שני, כתוצאה מהתקיפה האווירית מיהר טראמפ לחתום על הסכם הגנה עם קטאר — מעמד שישראל ביקשה במשך שנים ונדחתה. להוספת חטא על פשע מבחינת נתניהו, ישראל התחייבה לא לפגוע שוב בריבונות קטאר ולא לבצע תקיפות על אדמתה. במילים אחרות: אם מנהיגי ואנשי חמאס יפונו מעזה לקטאר במסגרת ההסכם, הם ייהנו מחסינות על אדמת קטאר.
המחויבות האמריקאית החזקה להגיע להסכם היתה מלווה בלחצים כבדים של קטאר, טורקיה ומצרים על חמאס. המעורבות הטורקית חשובה גם בשל יחסיו הקרובים של טראמפ עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שאינו רוצה להצטייר כמי שלא הצליח לספק הישג לבעל בריתו האמריקאי.
המכשול העיקרי שנותר הוא מפת הנסיגה. חמאס הביע הסתייגות מהמפה שגיבשה ארה"ב ודורש נסיגה ישראלית מלאה. צפויות שיחות נוספות בנושא בין וושינגטון לירושלים.
מכשול נוסף עשוי להתעורר סביב זהותם של 1,700 האסירים הביטחוניים הפלסטינים שאמורים להשתחרר מהכלא הישראלי - בהם 250 רוצחים המרצים מאסר עולם. חמאס הודיע כי העביר לישראל את רשימת האסירים שהוא דורש לשחרור במסגרת העסקה.
הקושי הגדול ביותר צפוי סביב הרשימה היא דרישת חמאס לשחרור את מרואן ברגותי — מנהיג כריזמטי ופופולרי מהפתח, המרצה 25 שנות מאסר בגין מעורבותו ברצח אזרחים ישראלים במהלך האינתיפאדה השנייה. עבור הפלסטינים הוא סמל למאבק לעצמאותם, ולעיתים אף הושווה לנלסון מנדלה. ישראל עד כה התנגדה לשחרורו.
לאחר מימוש השלב הראשון של ההסכם, יהיה קשה עוד יותר להתקדם לשלב הבא — נסיגה ישראלית לרצועת ביטחון צרה, פירוק חמאס מנשקו, הקמת ממשל אזרחי חלופי לחמאס במעורבות הרשות הפלסטינית ושיקום הרצועה.
בעוד הכל ממתינים למימוש ההסכם, השאלה המיידית המעניינת את העולם היא האם נורבגיה תכריז מחר (שישי) על טראמפ כזוכה בפרס נובל לשלום. טראמפ פוגע בדמוקרטיה האמריקאית ומזיק לכדור הארץ עם הכחשת משבר האקלים שלו, אבל יש לקוות שהפרס יינתן לו.
אולי הדבר יתמרץ אותו לדאוג להמשך קידום השלום במזרח התיכון, על מנת לקבוע תקדים שמקבל פרס נובל יזכה בו בפעם השנייה.