"הארץ" חשף שבדיון חסוי בבג"ץ בעניין סירוב המדינה לאפשר ביקורים של הצלב האדום אצל אסירים ביטחוניים (18.8), הנשיא יצחק עמית אמר "כרגע מה שיוצא בעולם זה שבתי הכלא בישראל זה גואנטנמו [...] מה שמפורסם בעולם זה שיש הרעבה, שעשרות אסירים מתים. ואתם שמים אותנו, את בית המשפט בחזית, בפרונט".

בכך הנשיא עמית הצטרף למי שטוענים שהבעיה במלחמה בעזה אינה האופן האכזרי והלא-חוקי שמדינת ישראל מנהלת אותה, אלא בהסברה. אך כמו שברצועת עזה מדובר בהחלטות מדיניות של ראש הממשלה והקבינט – ולא ניתן לגלגל את כל האחריות ל"חריגות" בשטח של חיילים ספציפיים – גם בנוגע לטיפול באסירים הביטחוניים מדובר בהחלטות רשמיות של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהיועצת המשפטית לממשלה ובג"ץ איפשרו.

במכתב מיום 14.8 ששלח יועץ השר לביטחון לאומי, דוד בבלי, הוא פירט שורה של צעדים שהשר בן גביר החליט עליהם עם פרוץ המלחמה ל"צמצום תנאי הכליאה של המחבלים לכדי מינימום", לצורך "ביסוס המשילות בין כותלי הכלא למול האסירים הביטחוניים". בין היתר: "ביטול מאווררים ציבוריים" ו"קביעת תפריט מינימלי".

אם היה חשש שהאסירים הרעבים ישלימו את האוכל החסר בכוחות עצמם, השר גם החליט לאסור על רכישה בקנטינות ועל "ביטול בישול עצמי". בבלי הודה במכתבו שישנם צעדים נוספים שלא פירט אותם, ובמשרד לביטחון לאומי אישרו שיש הנחיה סודית של השר בן גביר להחמרת התנאים שלא ניתן לחשוף אותה כי תפגע ביחסי החוץ.

במענה לבקשת חופש מידע נחשף שישנה עלייה דרמטית במספר האסירים הביטחוניים שהושמו בבידוד כאמצעי ענישה מאז כניסתו לתפקיד של השר בן גביר. בשנת 2022, השנה שקדמה למינויו, רק 3.5 אחוזים מהאסירים נענשו בדרך זו. שיעור זה קפץ ל-18 אחוזים בשנת 2023, שנת כהונתו הראשונה, והגיע ל-37 אחוזים בשנת 2024.

לנוכח השילוב של צפיפות עצומה, ענישה פיזית נרחבת, מגבלות חמורות על תפריט המזון והטיפול הרפואי וגם ביטול המאווררים – אין פלא שיש בבתי הכלא התפרצויות חוזרות של מגפות ומחלות זיהומיות, אסירים מתים בנסיבות "מסתוריות" או שנגרמים להם נזקים גופניים בלתי הפיכים.

בג"ץ מאשר למנוע כניסה של עיתונאים זרים לרצועת עזה – דבר שמאפשר לממשלת נתניהו לטעון שהדיווחים שמגיעים מעיתונאים עזתים, "פעילי חמאס", אינם אמינים. בנסיבות השוררות בבתי הכלא בישראל, נוח למדינה שבמשך 22 חודשי מלחמה לא ביקרו בהם נציגי הצלב האדום, ארגון ותיק ומוערך שממצאיו נחשבים כעובדה עבור מרבית ממשלות העולם. כך מתאפשר לממשלת נתניהו לטעון שתלונות האסירים הביטחוניים, הדיווחים בתקשורת ושל ארגוני זכויות האדם הישראלים שעותרים לבג"ץ, הם פוליטיים ולא אמינים.

בפועל, הטיפול באסירים הביטחוניים הפך לתחום אקס-טריטוריאלי מבחינה משפטית. היועצת המשפטית לממשלה נמנעת מלהתערב בהתנהלות השר בן גביר, ושופטי בג"ץ דוחים עתירות שמגישים משפחות האסירים הביטחוניים וארגוני זכויות האדם, או מורחים את הטיפול בהן.

לפי הדיווח ב"הארץ", השופטת דפנה ברק ארז אמרה באותו הדיון החסוי ש"משפחות של מחבלים בעזה לא יודעים על קיומם בכלא, הם אסירי X. אומנם הם עשו מעשים נפשעים, אבל לא לדעת שהם בישראל? [...] גם בתקופות הכי קשות לא היה מצב כזה. צו הביאס קורפוס מחייב מסירת מידע, ותמיד התנהלו מול זה. פתאום אפס מידע מועבר".

את השאלה הזו הייתה השופטת צריכה להפנות לעצמה ולחבריה השופטים. מתחילת המלחמה בג"ץ מרח, הערים קשיים ודחה עתירות כאלו. פרופ' ברק מדינה פרסם ב"הארץ" כבר בנובמבר 2023 ביקורת על דחיית עתירה בעניין וחיוב העותרים בהוצאות.

עוד דווח שהשופטת דפנה ברק ארז שאלה את נציגי המדינה, "אתם כזה ארגון חלש שאתם לא יכולים להתמודד עם נציג אחד בלבד של הצלב האדום מארצות הברית?". שוב, את השאלה הזו היא הייתה צריכה להפנות לעצמה ולחבריה השופטים – איך בית המשפט העליון הפך ל"כזה ארגון חלש" שבמשך 22 חודשים אינו מסוגל פשוט לצעוד בצעדיהם של שופטים קודמים בסוגיות בסיסיות של זכויות אדם ואסירים?

שופטי העליון תמיד שימשו "חותמת גומי" למעצרים מינהליים, הותירו פתח רחב לעינויים ואפשרו טיפול חריג באסירים ביטחוניים, אך רבים מהשופטים הקודמים לא היו מאפשרים מדיניות גורפת של הרעבה ומעלימים עין מהתפרצויות חוזרות של מגפות והמוני אסירי X.

בתגובה לפרסום ב"הארץ", דוברות בתי המשפט הבהירה שהדיון "נגע לכל האסירים הביטחוניים, ולאו דווקא לאנשי הנוח'בה". דבר שמעיד שיותר משהם דואגים לשלטון החוק ולזכויות אדם ואסירים, השופטים מודאגים ממכונת הרעל שמפיצה נגדם שקרים וקונספירציות ברשתות החברתיות ובפלטפורמות תעמולה אחרות, ומעלילה עליהם כי הם תומכי טרור ואחראים למתקפת החמאס ב-7.10.

אבל גם אם השופטים דואגים לעצמם, הם צריכים לשנות את האופן הנרפה בו הם מתנהלים. כדאי להם לזכור שראש הממשלה נתניהו, שרים בממשלתו וחברי כנסת מהקואליציה חוזרים וטוענים שפוליטיקאים, מפגינים, פעילים וארגונים בגוש הדמוקרטי, מבצעים פעולות טרור או תומכים בארגוני טרור. למשל, ב-24.7.2025, סגן השר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן, דרש משר הביטחון וממלא מקום ראש השב"כ להכריז על ארגון "אחים לנשק" כארגון טרור.

לנוכח המהירות שבה המשטר בישראל מידרדר, אותם שופטים, ואזרחים ישראלים אחרים שכיום אין להם בעיה עם כך שמוקמת בישראל מערכת כליאה מחוץ לחוק רק כי מדובר באסירים פלסטינים – עלולים בעתיד למצוא את עצמם כלואים בה. האסירים הביטחוניים הם רק הפיילוט.