שר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד) החריף את קריאותיו להפר את החוק, עת פרסם היום (5.8) "הנחיה" לעובדי המשרד שלא לציית להוראות היועצת המשפטית של המשרד, ושב וקבע כי הוא הסמכות החוקית העליונה והבלעדית. היועצת המשפטית הגיבה במכתב לעובדי המשרד ובו הבהירה כי לשר אין סמכות להורות על הפרת חוק וכי הוראות הייעוץ המשפטי הינן מחייבות, כדין וכחוק במדינת ישראל.
קרעי, "השר המגדף", ידוע בחיבתו לגימטריה, לתגרות מילים ולהסתה נגד מוסדות ואזרחי המדינה שאינם נושאים חן בעיניו. בראשית דרכו כחבר כנסת התוודה בראיון טלוויזיה כי הבין שסגנון בריוני הוא הדרך להתבלט בפוליטיקה הישראלית, ואכן, לשונו המשתלחת, נאמנותו הכלבית למשפחת נתניהו והעובדה שפקד לליכוד תלמידי ישיבה רבים מהחצר אליה השתייך, הנחילו לו הצלחה בליכוד והביאו אותו לתפקיד מיניסטר.
אחרי שהתמנה לשר וככל שהתקדמה הפיכה המשטרית, פרסם קרעי מדי פעם קריאות שלא לציית לבתי המשפט ולייעוץ המשפטי לממשלה, הצהיר כי לא יציית לצווים שיפוטיים וקרא לשרי הממשלה שלא לציית לחוק. עד כה נותרו ההצהרות העברייניות חלולות, וקרעי עצמו לא העז להפר את החוק בפועל, אולם כעת מנסה השר לכפות זאת על עובדי המשרד.
רה"מ בנימין נתניהו, יו"ר הליכוד, לא פיטר את קרעי מן הממשלה ולא גינה את הקריאה העבריינית - אולם איש לא ציפה לזאת ממנו. נתניהו, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, מוביל מזה שנים הפיכה משטרית, באמצעות סדרת חוקים ומינויים, במטרה לרסק את עצמאותה של הרשות השופטת, השירות הציבורי ושומרי סף שונים.
קושי באזרחות ובהבנת הנקרא
השר קרעי מסתמך על שיטת ממשל פרי המצאתו, לפיה הרשות המבצעת הינה הפרשנית המוסמכת והבלעדית של החוק, וחברי הממשלה נמצאים לכן בפועל מעל לחוק. "ההנחיות המחייבות היחידות הן של השר לבדו", קבע במכתב ששלח לעובדי משרד התקשורת. קרעי לא פירט לגבי מהותה של שיטת הממשל החדשה, אולם בספרות היא מוכרת בשמות שונים, כגון "משטר סמכותני", "אוטוקרטיה" או "דיקקטורה".
רה"מ בנימין נתניהו עם שר התקשורת שלמה קרעי. מימין: שר המשטרה איתמר בן-גביר. משמאל: שר המשפטים יריב לוין; מליאת הכנסת, 24.1.24 (צילום: יונתן זינדל)
קרעי נסמך על כך שבתקופת המנדט תרגמו מאנגלית את המונח "התובע הכללי" ל"יועץ משפטי", וטוען לכן כי "מערכת הייעוץ המשפטי לממשלה מייעצת ותו לא". במציאות הממשית, היועץ המשפטי לממשלה עומד בראש מערכת אכיפת החוק, ולצד תפקידו כמי שמייעץ לממשלה, הוא גם הפרשן המוסמך של החוק (אותו מחוקקת הרשות המחקקת - הכנסת) והוראותיו מחייבות.
במהלך השנים נעשו מספר ניסיונות חקיקה על מנת לשנות את מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, לפזר את סמכויותיו או לנתק ממנו את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, אולם אלו מעולם לא הבשילו. קרעי, על כל פנים, סבור ממילא כי הוא הפרשן הבלעדי של החוק במדינת ישראל, ולכן אינו נזקק לשינויי חקיקה כלשהם.
קרעי ממנה עצמו לשופט עליון מעל עליון
קרעי קובע כי סמכותו לפרש את החוק גוברת גם על זו של בית המשפט העליון. עילת המכתב הנוכחי היא החלטת הממשלה על פיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, זאת לאחר שהממשלה לא הצליחה להביא להדחתה באופן הקבוע בחוק ובפסיקה.
שופט ביהמ"ש העליון השופט נועם סולברג קבע כי ההדחה, שנעשתה בהליך שהממשלה המציאה אד-הוק, אינה תקפה עד לבירור בעתירות שהוגשו נגדה. קרעי קובע במכתבו כי סמכותו וסמכות חברי הממשלה גוברת על זו של ביהמ"ש העליון וכי הממשלה הינה הסמכות העליונה במדינת ישראל ובפועל היחידה.
כאמור, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד ברוריה מנדלסון, שיגרה בתגובה לפרסום של קרעי מכתב לעובדי משרד התקשורת בו הבהירה כי אף אדם אינו נמצא מעל לחוק, גם לא שר התקשורת שלמה קרעי.
יועמ"שית משרד התקשורת הזכירה את הצו שהנפיק אתמול (4.8) בג"ץ לפיו "תושהה החלטת הממשלה מהיום על פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, על כל
המשתמע מכך, עד למתן החלטה אחרת. בתוך כך, לא יחול בתקופה זו שינוי כלשהו בסמכויות היועצת המשפטית לממשלה, ובסדרי העבודה הנוהגים בינה לבין הממשלה [...] מובהר בזאת, למען הסר ספק, כי מעמדן הנורמטיבי של חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה והחלטות רשויות התביעה – בעינו עומד, ולא חל בו כל שינוי, לכאן או לכאן".
עוד הזכירה היועמ"שית כי תקנון שירות המדינה קובע כי "חוות דעתו של יועץ משפטי במשרד ממשלתי בשאלה משפטית קובעת מבחינתם של כל עובדי המשרד את המצב המשפטי הקיים כל עוד לא נפסק אחרת על ידי בית משפט מוסמך".
"בהתאם לאמור", ממשיכה יועמ"שית משרד התקשורת, "הנחיות היועצת המשפטית לממשלה בכלל, והנחיות הייעוץ המשפטי למשרד התקשורת בפרט, מחייבות את עובדי המשרד, ועל כל העובדים לפעול על פיהן כחלק ממחויבותו של כל אחת ואחד לשמירה על החוק ועל המנהל התקין".
קרעי כסוכן כאוס
בחתימת המכתב הוסיפה יועמ"שית המשרד כי "הלשכה המשפטית במשרד התקשורת תמשיך ללוות את פעילות המשרד במקצועיות, בנאמנות ותוך הקפדה על החוק וקיום פסיקת בית המשפט". תוספת זו מרמזת על ההשלכות האפשריות הצפויות של הצהרת העבריינות של קרעי: פגיעה בעבודתו התקינה של משרד התקשורת.
קרעי, שבילה את היום בחניכת אנטנה סלולרית במעלות חלחול, מתייחס לתפקידו המיניסטריאלי כבימת תעמולה בלתי פוסקת. ממילא, הוא מנתק בין המשמעות המעשית של הצהרותיו העברייניות או קריאותיו המסיתות, לבין התועלת שהן מניבות לו מול ה"בייס" הליכודניקי. אלא שכעת, כשליהק גם את עובדי משרד התקשורת לניצבים בקמפיין הבחירות שלו, קולע קרעי בפועל את המשרד הממשלתי לכאוס תפקודי.
יועמ"שית משרד התקשורת ניסתה למנוע מצב זה בתוספת שהוסיפה למכתב, אולם ככל שקרעי יתעקש לתקוע טריז בין העובדים לבין הייעוץ המשפטי, יהפוך את ההתנהלות התקינה במשרד למסורבלת עד בלתי אפשרית.
ביזיון בית המשפט
בתוך כך, מספר ארגונים פרסמו כי הגישו תלונה למשטרה נגד קרעי, ועמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית עתרה לבג"ץ בדרישה כי יפעל נגד קרעי משום שעבר על פקודת ביזיון בית המשפט, אחרי שקרא לפעול בניגוד לצו בית המשפט בעניינה של היועצת המשפטית לממשלה.
"על פני הדברים, האמור במכתבו של שר התקשורת איננו תואם את האמור בצו הארעי שיצא מלפני בית המשפט הנכבד", כתבו עורכי הדין יובל יועז ודורון ברקת בשם העמותה, "האמור במכתבו איננו בבחינה הודעה דקלרטיבית בלבד, אלא שמדובר בהנחיה אופרטיבית מצידו של השר הממונה כלפי כל עובדי משרדו".