ארגון העיתונאים והעיתונאיות ותא כתבי הכנסת פנו אתמול (30.7) ליו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת ח"כ אופיר כץ בדרישה להפסיק את מדיניות ההדרה כלפי עיתונאים ספציפיים, המנועים מלקבל מידע חיוני מלשכתו – וזאת, לטענתם, ממניעים אישיים ובכוונה להעניש עיתונאים על סיקור ביקורתי.

ארגון העיתונאים הוא הארגון היציג ברוב כלי התקשורת המרכזיים בישראל ומונה כ-3,000 חברים. תא כתבי הכנסת הוא איגוד וולונטרי של העיתונאים המסקרים את הכנסת.

במכתב חריף ששלחו יו"ר הארגון חיים הר-זהב ונציגות תא כתבי הכנסת, נטען כי לשכתו של כץ נמנעת מזה תקופה מלהעביר הודעות לעיתונות לחלק מהכתבים הפוליטיים, חרף תפקודם המרכזי בסיקור הנעשה בכנסת. "אנשי לשכתך בוחרים 'להחרים' עיתונאים המשרתים את הציבור כשהם מסקרים את הכנסת", כתבו, "ולא להעביר אליהם הודעות לעיתונות, כך שיוכלו להעביר את תוכנן לאזרחים שמשלמים בעבור הוצאת ההודעות האלה".

המכתב ממקד את הביקורת בהפרה של עיקרון השוויון והנגישות למידע ציבורי, תוך הדגשה כי המידע המדובר איננו בלעדי או מסחרי, ונוגע לנושאי ליבה של העבודה הפרלמנטרית: סדר יום, החלטות הנשיאות, דיוני מליאה וועדות, מינויים פרלמנטריים ועוד. כל אלה, נכתב, צריכים להיות נגישים לכל עיתונאי שמסקר את הכנסת, ללא קשר לקו המערכתי. "אין מדובר בידיעות בלעדיות [...] מדובר על הודעות פעילות שהן ציבוריות במובהק", לשון המכתב.

ל"העין השביעית" נודע כי החרם שהטיל כץ הוא על כתבים מעיתון "הארץ", ה"ג'רוזלם פוסט", כאן 11 וכתבים נוספים, שהפסיקו לקבל הודעות המיידעות את כתבי התחום על הפעילות בוועדת הכנסת ועל החלטות הקואליציה.

אחת המוחרמות היא כתבת הכנסת של "הארץ", נועה שפיגל, שהחרם כנגדה נמשך למעלה משנתיים. במקרה של כתבת אחרת שהחרם נגדה נמשך למעלה משנה וחצי, "הרקע היה פרסום על אופיר כץ שהדוברת מאוד לא אהבה. במסגרת הניסיונות להוריד אותי מהאייטם היא אף איימה בצורה בוטה בפנייה לממונים עליי" מסרה הכתבת ל"העין השביעית".

בנוסף, מציינים בארגון כי ההודעות נשלחות באמצעות תשתיות וכספים ציבוריים – ציוד, תוכנה, טלפונים, ואף משרדים – הממומנים כולם מקופת המדינה. "משכך, עצם סינון העיתונאים לפי קריטריונים אישיים או מערכתיים אינו רק פסול עיתונאית אלא גם פוגע באופן ישיר בזכות הציבור לדעת".

מגמה: נקמה בעיתונאים על סיקור ביקורתי

החרם של ח"כ כץ מהליכוד אינו חריג אלא חלק ממגמה שמוביל רה"מ הנאשם בנימין נתניהו. דוברות לשכת רה"מ מענישה כתבים ביקורתיים באמצעות גריעתם מקבוצות עבודה מקצועיות. כך למשל סולקו כתבי כאן 11 סולימאן מסוודה ומיכאל שמש  מקבוצת הכתבים המדיניים של ראש הממשלה על ידי הדובר לשעבר עומר דוסטרי משום שפרסמו דיווחים שלא נשאו חן בעיני הלשכה.

לפני חודשיים (25.5) הוחזרו השניים לקבוצות הלשכה אחרי הוראה של היועצת המשפטית בלשכת רה"מ, שהעבירה ללשכה הנחיות מתאימות הנוגעות לכללי המשפט המנהלי שחובה לפעול בהתאם להם, גם בכל הקשור לחברות כתבים בקבוצות מסרים מקצועיות של הלשכה, וגם לגבי צירוף כתבים לנסיעות רה"מ לחו"ל.

התופעה של התנכלות לכתבים ביקורתיים מתגלמת באופן רוחבי בחרם של נתניהו על התקשורת הישראלית: מזה למעלה מארבע שנים שהוא מסרב להתראיין בערוצי החדשות (בהם צופיים למעלה מ-80% מהציבור בישראל לפי נתוני הרייטינג), ומקפיד להופיע רק בערוץ התעמולה המסור לו, ערוץ 14, או בבימות נוחות בחו"ל כמו ערוץ הטלוויזיה הטראמפיסטי פוקס-ניוז.

את מדיניות החרם והנקמה מלווה מתקפה בלתי פוסקת על התקשורת הישראלית שמוביל נתניהו בקולו ובאמצעות דובריו הרשמיים ושופרותיו ברשתות החברתיות ובבימות התעמולה. מסע הדה-לגיטימציה של נתניהו, נאמניו ותומכיו נגד התקשורת נמשך עוד משנות התשעים, אך בעשור האחרון הפך לקמפיין הסתה עקבי.

יו"ר ארגון העיתונאים הר-זהב הגיב בזמנו להדרת העיתונאים מקבוצת הווטסאפ של לשכת רה"מ: "אין מדובר באירוע טכני אלא במדיניות מושרשת של הדרה והפחדה כלפי עיתונאים מסוימים". התנהלותו של יו"ר הקואליציה כץ מוכיחה כי המדיניות אינה נשארת תחומה בלשכת נתניהו אלא הופכת לדפוס התנהלות בקרב אנשי הליכוד.

במכתבם דורשים הר-זהב ונציגי כתבי הכנסת מיו"ר הקואליציה לעצור את ההתנהלות הפסולה: "נבקש שתסביר לאנשי לשכתך כי עליהם לתקן את דרכיהם ולהימנע מלעשות זאת שוב". לא מיותר לציין כי ח"כ כץ סירב להגיב לפניית "העין השביעית".