עיקר תשומת הלב בפרשת ההדחה של חבר הכנסת יולי אלדשטיין מראשות ועדת חוץ וביטחון בכנסת הוקדשה לעילת ההדחה: רצונו של נתניהו במי שיציית לו ויאשר חוק שיקבע את אי-גיוסם של החרדים. אלא שלוועדה סמכויות נרחבות נוספות שעלולות להיות מנוצלות לרעה על ידי ראש הממשלה נתניהו, כדי לקדם את השלמת ההפיכה המשטרית ולפגוע בזכויות אדם ואזרח.

בין היתר, הוועדה אמורה לפקח על השב"כ ולאשר תקנות וכללים שקובע ראש הממשלה לגבי פעילות הארגון, כולל בתחום האזנות הסתר. יו"ר נאמן יאפשר לראש הממשלה נתניהו לזרז את הפוליטיזציה של השב"כ, כפי שהשר איתמר בן גביר כבר עשה בהצלחה במשטרה, ולהשתמש בארגון לצורך דיכוי ורדיפה פוליטיים בתוך ישראל.

כך למשל, הוועדה מוסמכת להכריז על עניינים כסודיים, כולל נושאים שעולים בפני ועדת חקירה ממלכתית. לראש הממשלה נתניהו יש כמה וכמה עניינים שהיה שמח לקבור עמוק באדמה מ"שיקולים ביטחוניים": מהדיונים והממצאים של הוועדה שחוקרת את פרשת הצוללות ועד לחומרים הנוגעים לאסון ה-7.10 ואופן ניהול המלחמה. עניינים שייקבעו כסודיים, יהיו חסומים מפני חוק חופש המידע וזכות הציבור לדעת.

הוועדה גם אמורה לפקח ולאשר הכרזות של הממשלה על מצב מיוחד בעורף. במסגרת סמכויותיה, הוועדה רשאית לאשר את ההכרזה כלשונה, לא לאשרה, לצמצם את תוקפה ואת השטח במדינה שתחול עליו, או להוסיף לה תנאים. במיוחד לנוכח המלחמה הרב-זירתית והבלתי נגמרת, יש חשש כי הוועדה תשמש "חותמת גומי" להחלטות פוליטיות שיגבילו את חופש העיסוק, התנועה וההפגנה. הדבר עלול להיעשות אפילו בעקיפין – למשל, באמצעות קביעה שלא ניתן לקיים הפגנה מבלי שיש בסמוך מרחב מוגן שיספיק לכל המפגינים.

הוועדה מפקחת ומאשרת תקנות חירום שעלולות לפגוע במגוון זכויות אדם, כולל בזכויות של חשודים ועצורים, כגון מניעת מפגש עם עורך דין. בהקשר זה, הוועדה גם מפקחת ומאשרת על הטלת מגבלות על חופש העיתונות והפעילות של גופי תקשורת בישראל.

הוועדה אמורה לפקח על החלטות ממשלה בדבר פתיחה במלחמה ועל פעולות צבאיות אחרות שנדרשות למטרת הגנה על המדינה וביטחון הציבור. תחת היו"ר אדלשטיין, הפיקוח של הוועדה היה חלש ומזה שנתיים ניהול המלחמה הארוכה בתולדות מדינת ישראל הוא בעיקר "מופע של אדם אחד", כלומר של ראש הממשלה נתניהו. אך אפילו את הפיקוח החלש הזה ניתן להפסיק.

"הגוף היחיד שמאתגר את קבלת ההחלטות בדרג המדיני והביטחוני"

ב-29 במרץ 2021, ועדת חוץ וביטחון החליטה לא לאשר את המשך השימוש במעקב השב"כ לצורך המאבק בנגיף הקורונה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי אמרה, "הצבעתי מהדיון הראשון נגד, כי היה החשש שאם נשתמש בכלי קיים המיועד לסיכול טרור, לא תתפתח יכולת חלופית. האמת היא שכל ניהול הקורונה היה פוליטי, וששימוש בכלי כה דרקוני פוגע בדמוקרטיה".

יו"ר הוועדה דאז, חבר הכנסת צביקה האוזר, אמר ש"ישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני כמעט שלא מתקיימות, ודאי לא בכמות המתחייבת אל מול המציאות בה נמצאת ישראל, וועדת החוץ והביטחון היא, בהרבה נושאים אשר אינם גלויים לציבור, הגוף היחיד למעשה שמאתגר את קבלת ההחלטות בדרג המדיני והביטחוני".

חבר הכנסת דאז, משה (בוגי) יעלון, אמר "אנו עוסקים בנושא הזה למעלה משנה, מתוך הבנה שהשימוש בכלי של איכוני שב"כ הוא חריג, חירומי, חודרני ופוגע בזכויות הפרט ולכן ליווינו את התהליך. בהתחלה אני הצבעתי בעד, ומאז שהבנתי איך מנוהל אירוע הקורונה בישראל, התחלתי להצביע נגד".

לעומתם, חבר הכנסת ניסים ואטורי תמך בהארכת מעקב השב"כ בנימוק ש"זה מרגיש כמו דיון נגד ראש הממשלה ולא בקריטריון המקצועי".

חבר הכנסת בועז ביסמוט, שנבחר בליכוד להחליף את אדלשטיין בראשות הוועדה, הוא אסקופה נדרסת בפני נתניהו עוד מהימים בהם היה עורך "ישראל היום", כשזה כונה "ביביתון". אבל גם אם חבר כנסת אחר מאלו שהציעו את מועמדותם היה נבחר לתפקיד, אין ולו סיכוי קלוש שאחד מהם היה מאתגר את עמדות הממשלה ונתניהו. בדומה לדבריו של ואטורי בדיון על מעקב השב"כ בתקופת הקורונה, סביר להניח שכולם יטענו ברגע האמת ש"זה מרגיש כמו דיון נגד ראש הממשלה".