מחטטים בכיסי המתים

המתקפה המתמשכת על כוחות קדאפי בלוב מדווחת בכותרות הראשיות של כל עיתוני הבוקר, למעט "ידיעות אחרונות". "קדאפי במצור: מטוסים הפציצו את צבאו מהאוויר, טילי שיוט החריבו את מערך ההגנה של טריפולי, והמורדים שוב מתקדמים. התגובה: חלוקת רובים להמונים, ריכוז ילדים כמגן אנושי והכרזה מעוררת ספקות על 'הפסקת אש'", מסכמת את המצב כותרת משנה לידיעה ב"ישראל היום".

את הסיקור המקיף ביותר למלחמה בלוב מספק הבוקר "מעריב", המפרסם שלושה דיווחים מאת כתבים הנמצאים באזורים שונים במדינה.

סודרסן רגבאן מדווח מהעיר בנגאזי, מעוז המורדים בקולונל מועמר קדאפי. "בנגאזי, לחרדתה, עברה מטמורפוזה והפכה לעיר רפאים, לאזור מלחמה מלא מחסומי דרכים וחנויות מנופצות", הוא כותב. "מה שמכתיב בה את הקצב הם אנשים חמושים, הפגזות כבדות וטונות של כדורים [...] צעירים חמושים מכף רגל עד ראש עמדו בפינות הרחובות, חלקם על כלי רכב מצוידים במכונות ירייה נגד מטוסים, אחרים מאחורי מטולי רקטות. הרחובות היו חסומים על-ידי מכולות זבל, אבנים, מחסומי בטון, צמיגים, אפילו ספריות".

מוחמד עבאס, שליח סוכנות הידיעות רויטרס ללוב, מדווח מאזור אג'דביה, מדרום-מזרח לבנגאזי, ומתאר את מה שנותר מכוחותיו של קדאפי, אשר היו בדרכם לכיבוש העיר. "הדרך עליה נסעו המורדים היתה חיזיון של הרס", הוא מספר.

"כותב שורות אלה ספר לפחות 16 גופות, למרות שעוצמת ההפגזות הקשתה על הניסיון לזהות אותן. [...] 14 טנקים, 20 משוריינים, שתי משאיות נושאות משגרי טילים ועשרות רכבי שטח, כולם הרוסים, שימשו עדות לעוצמתו של הכוח שנשלח לכבוש מחדש את בנגאזי מידי המורדים. [...] אזרחים ולוחמים טיפסו על הטנקים ההרוסים, הצטלמו איתם וחיטטו בכיסיהם של המתים. [...] חלק מהגופות על אם הדרך היו חרוכות. אחרות כוסו בשמיכות. גופות היו גם בתוך מכוניות, ובאמבולנס הרוס בצד הכביש. לידו, הדרך היתה מכוסה דם, במקום בו תחבושות התפזרו על הקרקע".

עבאס מצטט את פתחי בן סעוד, בן 52, השייך לכוחות המורדים, שאומר לו: "קדאפי הוא כמו תרנגולת והקואליציה מורטת את הנוצות שלה כדי שהיא לא תוכל לעוף. המהפכנים ישספו את גרונו [...] אין יותר נסיגות. אנחנו הולכים קדימה מעתה והלאה".

בורזו דרגאהי, שליח "לוס-אנג'לס טיימס" לטריפולי, מדווח כי מעוז התומכים בקדאפי, במתחם שלו בבאב-עזיזה, התרוקן מרוב המפגינים לאחר שנודע על תחילת המתקפה האווירית. "טלפונים סלולריים התחילו לצלצל. הושלך הס בקהל", הוא כותב. "אנשים התחילו ללחוש זה לזה: טילי שיוט נורו לעבר טריפולי. קבוצה שישבה על הדשא קמה במהירות והתקדמה לעבר היציאה. אחרים הלכו בעקבותיהם, עד שהמגן האנושי הידלדל לכדי כמה עשרות אנשים שישבו בקור, מול המרפסת ממנה קדאפי היה אמור לדבר אליהם. אבל המנהיג לא נראה בשום מקום".

סמדר פרי מדווחת ב"ידיעות אחרונות" כך: "ל'ידיעות אחרונות' נודע כי לקדאפי יש במתחם המאובטח כפתור מיוחד שמאפשר לו לעלות לשידורי הרדיו והטלוויזיה של לוב בכל רגע נתון כדי לשאת את דבריו".

כתבים ישראלים אינם מדווחים מלוב, אך פרשנים ישראלים מספקים שפע של הערכות מצב ודעות. "אובמה יצא למלחמה שמטרתה הומניטרית, אם יש ביטוי כזה, ולכן אין כלים מתאימים כדי למדוד מתי יירשם ניצחון במלחמה כזאת או מתי הושגו מטרותיה", טוענת אורלי אזולאי ב"ידיעות אחרונות".

"האם מעתה המערב, העולם, עומד לתמוך בכל מרד נגד שלטון לא סימפטי?", תוהה אורן נהרי ב"גלובס". "עד כה זה לא נעשה. יתרה מזאת: גם כיום זה לא נעשה. מעבר לגינוי רופס, לא ראינו טילי טומאהוק ומטוסי קרב מעל מנאמה בירת בחריין, צנעא, דרפור, זימבבואה, חוף-השנהב, טיבט. וגם לא נראה".

"מרנין להיווכח שהצבאות הטכנולוגיים בעולם לוחמים בו בטילים ובמטוסים. העולם מתגייס למען הדמוקרטיזציה. נוגע ללב. נוגע ללוב", כותב דן מרגלית ב"ישראל היום". "אך לגופו של עניין", הוא ממשיך, "מהי ההצדקה לתקיפה? האם גם איראן תופצץ אם משמרות המהפכה יירו בברוטליות במפגינים בטהרן? ובערי סוריה? וסין? האם כיכר טיאנאנמן בפקין תשוב לרעוד? לא, הצדק המערבי-ערבי מוגבל לשימוש בכוח נגד חלשים בלבד".

"אין ספק כי בחירתה של לוב אינה נובעת רק מתפיסה עקרונית חדשה, כזאת שצריכה ליישם את אותה 'אחריות בינלאומית', אלא בעיקר מחישובי סיכון ונוחות", מסביר צבי בראל ב"הארץ".

מאמר המערכת ב"הארץ" קושר בין הפעולה הבינלאומית נגד משטר בלוב ובין אפשרות ללחץ בינלאומי על "מדינות כובשות", בלי לציין במפורש את שמה של מדינת ישראל.

"הקהילה הבינלאומית אינה רשאית לעמוד כצופה מן הצד מול טבח באזרחים – זו מהותה של הערבות והאחריות הבינלאומית וזהו ייעודם של כוחות שמירת שלום בעולם", נכתב במאמר. "אחריות זאת תוכל ליהנות מלגיטימיות רבה יותר אם תופגן – גם אם לא באופן צבאי – נגד משטרים דיקטטוריים נוספים, ולא פחות מכך נגד מדינות כובשות, ואם בנוסף לאיום ולשימוש בכוח יסייעו המדינות העשירות לשיקום ופיתוח המדינות שהחלו את המהפכה".

לקראת גזר דין קצב

"ידיעות אחרונות", כאמור, אינו מדווח בכותרתו הראשית על המלחמה בלוב. במקום זאת עוסקת הכותרת בתביעת פיצויים בסך של למעלה מ-2.5 מיליון שקל שאמורה להגיש בימים הקרובים א' מבית הנשיא נגד הנשיא לשעבר משה קצב. "תביעת המיליונים", לשון הכותרת.

יורם ירקוני מדווח בעמ' 8 כי התביעה תוגש ככל הנראה "בעוד כשבוע", ובמסגרתה תדרוש א' פיצוי מקצב על ניצול יחסי המרות ששררו ביניהם "כדי להטריד אותה מינית ולאלץ אותה לקיים איתו יחסי מין". את הידיעה מלווה תצלום גדול של א' (פניה מפוקסלות), ותצלום קטן של עורך-דינה, אלדד יניב.

בכל העיתונים דיווחים ומאמרי דעה לקראת גזירת דינו של קצב, שצפויה  מחר.

צו איסור אכפתיות

"מתחמם: רקטה לאשקלון, צה"ל תקף בעזה", קוראת כותרת בראש שער "ישראל היום". גדי גולן, דניאל סיריוטי ולילך שובל מדווחים על הירי ומציינים כי בישראל לקו כמה אנשים בחרדה ובעזה נפגעו לפחות שישה בני-אדם.

גם ב"מעריב" ו"הארץ" מתפרסמות ידיעות על המשך חילופי האש בחזית הדרומית. ב"ידיעות אחרונות", לא בפעם הראשונה ולא בפעם השנייה בשבועות האחרונים, אין ידיעה על חילופי האש בין עזה לישראל. רק משפט בסיום ידיעה קצרה המתפרסמת בטור צד בעמ' 20 מספר כי "בתוך כך נמשך אתמול ירי הרקטות מעזה לעבר יישובי הדרום: סמוך לשעה 7 בערב נשמע פיצוץ עז באשקלון, אחרי שרקטת קסאם נפלה באזור".

משפט זה מופיע בסיום ידיעה שלא ממש קשורה לחילופי האש בין עזה לישראל, או לפחות לא ניתן עדיין לפרסם את הקשר בינה ובין חילופי האש. כותרתה: "המהנדס הפלסטיני עצור בישראל".

יורם ירקוני ומתן צורי מדווחים כי בית-משפט השלום בפתח-תקווה התיר לפרסם שהמהנדס הפלסטיני דיראר אבו-סיסי עצור בישראל. זו הקלה נוספת בתנאי צו איסור הפרסום על הפרשה, שעליה מדווח בעקביות הבלוגר ריצ'רד סילברסטיין זה זמן מה. ירקוני וצורי מציינים כי "אתמול גם הוסר לראשונה הצו האוסר על אבו-סיסי להיפגש עם עורך-דין. פרקליטתו, עו"ד סמדר בן-נתן, פגשה את מרשה העצור בכלא שקמה באשקלון".

ככל הנראה לא ניתן צו האוסר על כתבי "ידיעות אחרונות" לשוחח עם עורכת-דינו של הפלסטיני, שעל-פי הדיווחים בתקשורת הזרה נחטף מאוקראינה והובא לכלא בישראל, ובכל זאת הידיעה הקצרה על הפעולה החריגה אינה כוללת אף ציטוט של עורכת-הדין.

יוסי מלמן מציין ב"הארץ" כי הסרתו החלקית של  צו איסור הפרסום נעשתה לבקשת האגודה לזכויות האזרח בישראל. מלמן שוחח עם בן-נתן ושמע ממנה כי נפגשה עם אבו-סיסי וכי "אף שמצבו הפיזי סביר, הרי שהוא סובל מבעיות בריאות קודמות".

ב"מעריב" מוקדש עמ' 8 כולו לדיווח על הפרשה. עמית כהן ונתיב נחמני מצטטים את בן-נתן, שאומרת: "אני מקווה שהחקירה תסתיים בקרוב והחשדות נגדו יפורסמו, ואז גם נוכל להגיב עליהם". כמו כן מצוטט אחיו של החטוף, המאשים את אוקראינה בגורל אחיו.

מהנעשה במגזר השלישי

נעמה טלמור-דגן מדווחת ב"ישראל היום" כי האוניברסיטה העברית בירושלים פתחה בתחילת החודש תוכנית חדשה, "הצפויה להכשיר סטודנטים מישראל, מארה"ב, מקנדה ומדרום-אפריקה במטרה למלא תפקידים בארגוני סיוע בינלאומיים הפועלים ברחבי העולם".

"בעולם הגלובלי של ימינו גדל הביקוש לעובדים מוכשרים בארגוני סיוע הפועלים לצמצום הפערים בין אוכלוסיות בעולם", מצוטט ראש התוכנית החדשה, פרופ' סטיבן קפלן. "בהתאם לכך, מטרת התוכנית היא ללמוד את הסביבה שבה עובדים ארגוני סיוע בינלאומיים, החותרים לשיפור חייהם של אנשים וקהילות במדינות מתפתחות".

ברק רביד מדווח ב"הארץ" כי "אגף המודיעין (אמ"ן) בצה"ל החל בחודשים האחרונים לאסוף מידע על ארגוני שמאל זרים וארגונים הפועלים במערב נגד ישראל, שמטרתם ליצור דה-לגיטימציה של המדינה". על-פי דיווחו, "באחרונה אף הוקם מדור מיוחד שירכז את הנושא בחטיבת המחקר באמ"ן. המדור יהיה בקשר הדוק עם משרד החוץ ועם משרדי ממשלה נוספים. בראשו עומד קצין מודיעין בדרגת רב-סרן. [...] המדור עוסק בשלב זה בנושא המשטים לעזה. יתר תחומי האחריות שלו לא הוגדרו לחלוטין עדיין.

"[...] מלבד המשטים לעזה, המדור החדש יעקוב אחרי ארגוני שמאל באירופה ובמדינות ידידותיות אחרות במערב, העוסקים במה שמכונה קמפיין ה-BDS; חרמות, הסטת השקעות והטלת סנקציות על ישראל. כמו כן יעסוק המדור בגופים המנהלים לוחמה משפטית נגד ישראל ויוזמים תביעות משפטיות נגד בכירים ישראלים. המדור ימפה את הקשרים בינם לבין ארגוני הטרור".

סגירת מעגל

דו"ח ארגון קשב, שבדק את סיקור הצעת החוק לקביעת ועדות קבלה ליישובים, מצא כי העיתונות הישראלית מיעטה לדווח על ההצעה, כי הדיווח היה בעיקרו לאחר שההצעה אושרה בוועדת החוקה של הכנסת, וכי גם אז לא זכה לבולטות יתרה. "הארץ" זכה בדו"ח לציון חיובי יחסית לאחרים.

הבוקר מדווח יהונתן ליס בראש עמ' 5 של "הארץ" כי מחר עתידה מליאת הכנסת להצביע בקריאה שנייה ושלישית על שתי הצעות חוק "שנויות במחלוקת" – חוק הנכבה וחוק ועדות הקבלה. על-פי ליס, "כ-20 חתני פרס ישראל, לצד שורה של אנשי רוח, פירסמו אתמול קול קורא נגד חוק הנכבה".

מדור "שיחת היום" בחלק ב' של העיתון מוקדש לשיחה בין ליס ובין ח"כ שי חרמש, יוזם הצעת חוק ועדות הקבלה. "ההצעה הזאת ממש לא גזענית", אומר חרמש. "אם אחד כמוני, שמגדיר את עצמו כסמן שמאלי בקדימה, כמי שהגיע משלום-עכשיו, חבר קיבוץ 45 שנה ופעיל במגוון רחב של פעילות ציבורית, אני מבקש שתסמכו עלי בעניין הזה".

ב"ישראל היום" אין ידיעה על ההצבעה הצפויה על שתי הצעות החוק. במדור הכנסת המתפרסם היום כותב גדעון אלון על ארבעה חברי-כנסת שהיו בעברם רופאים.

ב"ידיעות אחרונות" אין ידיעה על ההצבעה הצפויה. במדור הכנסת מאת צביקה ברוט ויובל קרני, המתפרסם היום במוסף "24 שעות", מדווח, בין היתר, כי לח"כ אחמד טיבי (אחד מהארבעה המככבים במדורו של אלון ב"ישראל היום") יש עוזר פרלמנטרי חדש. "מה מיוחד בזה?", שואלים הכתבים, ועונים: "ד"ר טיבי, גינקולוג בהכשרתו, סגר מעגל לא שגרתי בכך שהיה הרופא המיילד של אמו של העוזר החדש – וסייע להביא לאוויר העולם אותו ואת אחיו לפני שנים רבות".

ב"מעריב" אין ידיעה על ההצבעה הצפויה בהצעות חוק הנכבה וחוק ועדות הקבלה. אין גם מדור כנסת.

הוליווד בישראל

"'צ'רלי צ'פלין' ברחובות תל-אביב", מכריזה כותרת לידיעה מאת אבי אשכנזי, המתפרסמת בכפולה המרכזית של "מעריב", מתחת לתצלומי חגיגות פורים. בכותרת המשנה נכתב כי "עבריין ניפץ חלונות ראווה באבנים בהשראת סרטו של הנווד המפורסם". לצד הידיעה תצלומים של חלון מנופץ וצ'רלי צ'פלין בדמות הנווד. עבריין ישראלי שמקבל השראה מסרט אילם שנוצר לפני 90 שנה? ובכן, לא בדיוק.

אשכנזי מדווח כי תושב תל-אביב נעצר מפני שעל-פי החשד, "ניפץ פעם אחר פעם את חלון הראווה של סניפי סופר-זול בתל-אביב וגנב את הפדיון שבקופות". אשכנזי מוסיף כי בסרט "הילד" מגלם צ'פלין "זגג ששובר חלונות ראווה באבן, כדי שיוכל לתקן אותם לאחר מכן בתשלום". למרות ההבדל הברור בין שני המעשים, אשכנזי מדווח כי החשוד הישראלי פעל "בניסיון לחקות את אחד הקטעים הזכורים של צ'רלי צ'פלין", וכי כשהובא לחקירה "הודה כי הוא 'צ'רלי צ'פלין התל-אביבי'".

זוטות

נצחיה יעקב, שלומי דיאז ויורי ילון מדווחים ב"ישראל היום" על אירועי חג פורים ועל מיזם של העיתון לרגל החג. על-פי דיווחם, "עיתון 'ישראל היום' יצא אתמול להפנינג התנדבותי של עובדי העיתון בשיתוף עמותת 'קרן ילדים שלנו' במרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח-תקווה. העובדים, בראשותם של המו"ל, אשר בהרב, ומנכ"לית העיתון ציפי קורן, ביקרו את הילדים והוריהם, שרו איתם את שירי החג, חילקו להם בלונים צבעוניים, משלוחי מנות ומארז מהודר של גליון העיתון". לידיעה מתלווים תצלומים של מנכ"לית העיתון עם ילדה, ועובדת העיתון מחלקת גליונות בבית-החולים.

בכפולה המרכזית של "ידיעות אחרונות" מדווח עמיר בן-דוד על מיזם חדש של הוועדה לשבילי ישראל והחברה להגנת הטבע – דרכון שניתן להחתים בתחנות שונות לאורך השבילים ברחבי המדינה. "בתקופה האחרונה השמועה על הדרכון עברה מפה לאוזן", מדווח בן-דוד.

בתחתית עמ' 7 של "הארץ" מדווחת דנה ויילר-פולק כי קשוארה מלנה מונגו, אפריקאית שנכנסה לישראל באשרת תיירת ונשארה במדינה מעבר לזמן הנקוב, שוחררה בשבוע שעבר לחופשי לאחר ששהתה שבע שנים בבתי-כלא בישראל. "מצדה של המדינה היו מחדלים לא מעטים בכל הקשור לטיפול בהרחקת המוחזקת, שנמשכו לאורך השנים", מצוטט בידיעה הדיין מרט דורפמן ממתקן הכליאה סהרונים, שהורה בשבוע שעבר על שחרורה.

סליחה ומחילה

בפינת שער "גלובס" מתפרסת הפניה תחת הכותרת "אנחנו טעינו – 'המשטרה לא חשדה שמסמך גלנט יצא ממשרדי ארד-תקשורת'. ר' התנצלות, 'חדשות', עמ' 11". בתחתית עמ' 11 מתפרסמת תיבה גדולה יחסית ומודגשת ברקע אפור תחת הכותרת "הבהרה והתנצלות".

"מערכת העיתון 'גלובס' מבקשת להבהיר בזאת כי הכתבה מיום 11.8.10, שכותרתה 'המשטרה חושדת: מסמך גלנט יצא ממשרדי ארד-תקשורת', היתה שגויה מן היסוד. בבדיקה נוספת הסתבר שזו לא היתה עמדת המשטרה, וכי לפרסום לא היה יסוד. מערכת 'גלובס' מתנצלת בזאת בפני ארד-תקשורת ומנהליה – אייל ארד וליאור חורב, על הטעות שנפלה, ומצרה על עוגמת הנפש שנגרמה להם בשל כך". נוסח דומה התפרסם אמש באתר "גלובס".

הידיעה המקורית, מאת צמרת פרנט, התפרסמה במלואה על שער העיתון "גלובס", כשלצדה החותמת "חשיפת 'גלובס'".

ענייני תקשורת

בכל העיתונים מדווח כי תא"ל יואב (פולי) מרדכי יתמנה לדובר צה"ל הבא. ב"ידיעות אחרונות" מציין יוסי יהושוע כי כבר בשבוע שעבר דווח בעיתון כי מרדכי הוא המועמד לתפקיד.

לי-אור אברבך מדווח ב"גלובס" כי זקי רכיב פועל להכנסת שותף נוסף שישקיע בעיתון "מעריב".

אופיר בר-זהר מדווחת ב"דה-מרקר" כי "בעלי תחנת הרדיו החרדית קול-ברמה, צבי עמר, עלול להידרש להעביר את מניותיו בתחנה – זאת אם יורשע בהליך משפטי המתקיים נגדו בימים אלה במרסיי שבצרפת".

"המוסף הכלכלי של עיתון 'הארץ', 'דה-מרקר', מנסה להלך אימים על חברי-כנסת שלא הלכו עם הפופוליזם הזול שהוא מכתיב בחודשים האחרונים", כותבת ח"כ מירי רגב במאמר המתפרסם בכפולה הפותחת במוסף "ראשון בערב" של "גלובס". "'דה-מרקר'", היא מוסיפה, "נקט מהרגע הראשון עמדה חדה וברורה: אני בעד דו"ח ששינסקי, ומי שלא איתי, הוא נגדי. אמירה המתאימה למשטרים אפלים המתפרקים מנכסיהם בימים אלה במזרח התיכון".

את רשימתה פותחת רגב במשפט "בפתח דברי אומר מפורשות, כמו שאני נוהגת כל העת, כי עקרונות ועדת ששינסקי מקובלות עלי". בעקבות כך צייץ דב אלפון, עורך "הארץ": "קודם תלמדי עברית, אח"כ כלכלה".