פרופ' משה כהן אליה הוא כותב פורה. אפשר להסכים עם מה שהוא כותב ואפשר לחלוק, בתנאי כמובן שעומדים בקצב הכתיבה שלו. עם זאת, קשה שלא לתמוה על פוסט שפרסם לאחרונה בחשבון הפייסבוק שלו. וכך כותב אליה:

"הרגע פרסמתי פוסט באנגלית שקורא לנשיא טראמפ להשית סנקציות משתקות על שני הראשים של הדיפ סטייט והיוריסטוקרטיה הישראלית – השופט יצחק עמית והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. זהו צעד דרסטי, אני מודה, אבל ישראל מצויה כיום במצב חריג שבו אין לעם ריבונות של ממש. כששופטי בג"ץ קובעים שהם הריבון – אין ברירה אלא לפעול באמצעים חריגים כדי להחזיר את המשטר הדמוקרטי.

"המערכת המשפטית הישראלית כה מנותקת מהעם, כה אטומה לביקורת, עד שלא נותרה ברירה אלא להטיל אחריות אישית על ראשיה – ובחומרה".

אליה אינו מסתפק בפוסט שכתב באנגלית לנשיא טראמפ אלא הוא אף "קורא לכל מי שמאמין בריבונות העם לשתף. טראמפ צריך להבין שהקריאה הזו לא מגיעה רק מפרופסור למשפטים, אלא מעם ישראל כולו".

למקרא חריפות הדברים קשה שלא להיזכר באזהרתו של אבטליון "חכמים היזהרו בדבריכם". לעצם העניין, קשה להתעלם מהכשל הלוגי בדבריו. הוא יוצא חוצץ נגד "הדיפ סטייט והיוריסטוקרטיה הישראלית" שניכסו לעצמם את הריבונות ואז פונה לשליט זר – כמעט כתבתי לפריץ - כדי שזה יטיל סנקציות משתקות עליהם ובכך כנראה ישיב את הריבונות לעם.

מפרופסור למשפטים ומומחה למשפט חוקתי ניתן היה לצפות שימחה על התערבותו הבוטה של שליט זר במערכת המשפט הישראלית תוך רמז כלל לא דק שאם לא תיענה דרישתו לביטול משפט נתניהו הדבר עשוי לפגוע בתמיכה של ארצות הברית בישראל.

אפילו חבר הכנסת מהציונות-הדתית, שמחה רוטמן, צייץ: "זה אינו תפקידו של נשיא ארה"ב להתערב בהליכים משפטיים בישראל. עצמאותה של מערכת המשפט היא ערך חשוב, גם לבנימין נתניהו".

נראה שאליה עצמו היה ער לכשל הלוגי בדבריו והוסיף: "וליוריסטוקרטים הצבועים שיזעקו 'פגיעה בריבונות' – תבדקו כמה פעמים ממשל ביידן התערב בעניינינו". "הדדיות היא עיקרון בסיסי" מטיף אליה.

תוך הסתכנות שאוכתם בתואר צבוע אני מבקש לשאול האמנם סובר אליה שביידן נהג כראוי כשהתערב – והוא אכן התערב – בענייניה הפנימיים של ישראל. ומה הייתה דעתו על ישראלי שהיה קורא לו להתערב ואולי אף להטיל סנקציות משתקות, כמובן לא על "הדיפ סטייט והיוריסטוקרטיה הישראלית".

משפט נתניהו הוליד תופעות מוזרות למדי. כדי להלבין את ביקורתו על ההתערבות של טראמפ הוסיף רוטמן: "טראמפ לא צריך להתערב, זה התפקיד של נשיא המדינה הרצוג, ואם הוא לא יעשה את זה, הכנסת צריכה להתערב". והוא קרא ליאיר לפיד שציטט את דבריו: "בוא תחתום איתי עוד היום על מכתב לנשיא הרצוג שדורש את הפסקת משפט נתניהו, ואם לא, בוא נגיש הצעת חוק שכזו. הגיע זמן לצדק, לשקט ולאיחוי".

קשה להבין כיצד יכול הנשיא הרצוג להביא להפסקת המשפט. הדבר היחיד שבסמכותו לעשות הוא להעניק חנינה לנתניהו. אלא שכדי שהוא יפעיל את סמכותו צריכה להיות מוגשת בקשה לחנינה. האם נתניהו מוכן להגיש בקשה כזו? בקשה כזו אם תוגש תעבור לנשיא לאחר שמחלקת החנינות במשרד המשפטים תביע את עמדתה. ולבסוף, החלטתו של הנשיא לחון את נתניהו טעונה חתימת קיום של שר המשפטים שכפופה לביקורתו של בג"ץ.

ובכך לא סגי. מטבעה של חנינה שהיא מוענקת למי שהורשע בדין, שהרי אין מקום לחון מי שעומדת לו חזקת החפות. אמנם במקרה החריג של קו 300 הוענקה לראש השב"כ ולאנשיו חנינה בטרם משפט, אך היועץ המשפטי לממשלה, יוסף חריש, הבהיר שעצם בקשת החנינה מהווה הודאה באשמה. האמנם מוכן ראש הממשלה לבקש חנינה בנסיבות אלה?

ואם יסרב נתניהו לבקש חנינה או שהנשיא יסרב להעניקה, האמנם מתכוון רוטמן לחוקק חוק פרסונלי לביטול משפטו? והאם פרופ' אליה יראה בכך אמצעי לגיטימי "כדי להחזיר את המשטר הדמוקרטי"?

פרופ' אשר מעוז הוא יו"ר הוועדה לקשרים אקדמיים בינלאומיים של המרכז האקדמי פרס וסגן נשיא כבוד של האגודה הבינלאומית לחירות דתית. הוא היה בין העותרים נגד הענקת החנינה בפרשת קו 300