מחקר שנערך בארצות הברית בשנת 2019 הראה כי 97% מהציוצים ברשת החברתית טוויטר (כיום X) נכתבים על ידי 10% בלבד מהמשתמשים ברשת זו, וזאת בזמן שרק 22% מהאמריקאים בכלל משתמשים בטוויטר. מחקר אחר, מ-2021, הראה שרק 9% מהאמריקאים המשתמשים ברשתות חברתיות מפרסמים ומשתפים פוסטים בנושאים פוליטיים וחברתיים לעיתים קרובות, בזמן ש-30% עושים זאת לעיתים נדירות ו-40% כלל לא עושים זאת.
המסקנה היא כי רק מיעוט קטן בחברה מתבטא בסוגיות פוליטיות ברשתות החברתיות. מי הם אותם אנשים? ומהי ההשפעה שלהם על החברה והפוליטיקה שלנו כיום?
במחקר שערכנו במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בחנו את השאלות האלו ביחס לציבור הישראלי. המחקר, שכלל שני סקרים מקוונים שנערכו בדצמבר 2024 ואפריל 2025 בקרב 2,955 משיבים במצטבר, בחן באיזו מידה הישראלים מעורבים באופן עמוק (deeply involved) בפוליטיקה, וכיצד מעורבות זו מסייעת לנו להבין את הנטייה של הישראלים לצרוך תכנים פוליטיים, להתבטא בפומבי בסוגיות פוליטיות ולהיות פעילים בזירה הפוליטית.
ראשית, מהי מעורבות עמוקה בפוליטיקה? בספר משנת 2022, החוקרים יאנה קרופניקוב וג'ון ריאן מגדירים מעורבות עמוקה בפוליטיקה כהשקעה של הזהות העצמית (investment of self) בפוליטיקה שהינה משמעותית ושואבת תשומת לב ניכרת.
לפי החוקרים, ישנם שלושה ממדים המרכיבים יחדיו מעורבות עמוקה בפוליטיקה (ואשר הינם רלוונטיים גם למעורבות בתחומים אחרים, כמו ספורט, קולנוע או רכב). ראשית, עיסוק רב וממושך בפוליטיקה ובצריכת חדשות רלוונטיות, לעיתים עד לרמות של אובססיה. חלק מהאנשים אף ישנו את אורח חייהם ואת האינטראקציות החברתיות שלהם כדי להמשיך ולעסוק ולהתעמק בנושאים פוליטיים, בדומה לאוהדי ספורט שרופים שצפייה במשחקי קבוצתם האהודה קודמת לדברים רבים אחרים בחייהם, או לצופים מושבעים של סדרת טלוויזיה המחפשים ומנתחים כל פריט מידע אודותיה.
שנית, מעורבות עמוקה בפוליטיקה כוללת גם ייחוס חשיבות לכמעט כל אירוע פוליטי, כולל כאלו שרבים אחרים יתפסו כשוליים. עבור המעורבים עמוקות בפוליטיקה, לכמעט כל מאורע מתחום הפוליטיקה ישנה חשיבות: כמעט כל ציוץ של פוליטיקאי/ת ברשתות החברתיות, פגישה של פוליטיקאים עם עיתונאים, או פרסום חדשותי, מנותחים תוך בחינת השפעתם על מערך הכוחות בפוליטיקה או על סוגיות פוליטיות חשובות, ולעיתים אף נתפסים ככאלה המחייבים יידוע ואזהרה של הציבור מפני הבאות ואף קידום פעולה כלשהי בנידון. כל זאת, בזמן ששאר הציבור לרוב מייחס חשיבות גדולה רק לאירועים פוליטיים-חברתיים מרכזיים כמו בחירות, מלחמות, אסונות, או התרחשויות חריגות כלשהן.
לבסוף, אלו המעורבים עמוקות בפוליטיקה נוטים הרבה יותר משאר האוכלוסייה להתבטא באופן פומבי בנושאים פוליטיים שונים. המעקב שלהם אחר הזירה הפוליטית אינו שלם ללא התבטאות בסוגיות אלו ושיח עם אחרים על אודותיהן.
בזמן שמרבית המתעניינים בפוליטיקה יעסקו בכך בינם לבין עצמם, מעורבות עמוקה בפוליטיקה כוללת גם הבעה פומבית של עמדות ודעות בנושאים פוליטיים ונכונות להתווכח לגביהן עם אחרים. התבטאויות אלו מאפשרות לאותם אנשים ליידע ולנסות לשכנע לגבי סוגיות ואירועים פוליטיים שונים שכאמור נתפסים כבעלי חשיבות ציבורית.
בסקרים שלנו בחנו את רמות המעורבות בפוליטיקה בקרב הישראלים באמצעות בחינת מידת ההסכמה שלהם עם שורה של אמירות כמו "חשוב לשתף עם אנשים אחרים את הדעות הפוליטיות שלך", "חשוב לעודד אחרים להיות מעורבים יותר בפוליטיקה", או "חשוב להשקיע לפחות חצי שעה ביום כדי להתעדכן בהתרחשויות בפוליטיקה", כאשר לאחר מכן קיבצנו את כלל השאלות הללו למדד אחד.
כפי שניתן לראות בתרשים להלן, התפלגות הערכים במדד המעורבות העמוקה בפוליטיקה הינה התפלגות המזכירה התפלגות נורמלית (פעמון): ישנם ישראלים רבים עם רמות אמצע במדד, כאשר למיעוט קטן למדי, כ-10%, רמות גבוהות (מעל 0.75 במדד שנע בין 0 ל-1) של מעורבות עמוקה בפוליטיקה.
התפלגות המדד למעורבות עמוקה בפוליטיקה. מקרא: הקו האנכי המקווקו מציין את הממוצע במדגם (0.44 בדצמבר 2024 ו-0.42 באפריל 2025)
בניתוחים שערכנו מצאנו כי אין הבדלים משמעותיים בין בעלי דעות ימין לבעלי דעות שמאל, או בין מצביעי הקואליציה למצביעי האופוזיציה, ברמת המעורבות העמוקה בפוליטיקה.
באופן לא מפתיע, אלו שלא הצביעו בבחירות נטו לדווח על מעורבות נמוכה יותר בפוליטיקה. לצד זאת, משיבים בני 60 ומעלה, גברים, וחילונים דיווחו על מעורבות גבוהה מעט יותר בפוליטיקה מאשר משיבים בני 18-29, נשים, וחרדים, בהתאמה.
בכלליות, המשתנים הפוליטיים והסוציו-דמוגרפיים שבחנו לא מנבאים בצורה משמעותית מעורבות עמוקה בפוליטיקה, וייתכן שמאפיינים אחרים, למשל תכונות אישיות שונות או גדילה בסביבה עם תודעה ומעורבות פוליטית משמעותית, מסבירים טוב יותר את רמת המעורבות העמוקה בפוליטיקה בקרב ישראלים.
במה אלו עם מעורבות עמוקה בפוליטיקה שונים משאר האוכלוסייה? בשני הסקרים שערכנו מצאנו כי ביחס למשיבים אחרים, אלו עם מעורבות עמוקה בפוליטיקה נטו לעקוב הרבה יותר אחר הפוליטיקה, לנהל שיחות בנושאים פוליטיים עם בני משפחה, ולחשוב שהם מסוגלים להשפיע על מדיניות הממשלה.
הם גם מעט קיצוניים יותר מבחינה אידיאולוגית ונטו יותר לדווח שהחרימו גופי תקשורת וגופים עסקיים שונים במידה וגופים אלו תמכו בעמדות פוליטיות אליהן התנגדו. מחקר מארצות הברית גם מצא שאלו עם מעורבות עמוקה בפוליטיקה בטוחים יותר מאחרים בכך שעמדות המדיניות שהם תומכים בהן נכונות ומציגים ביטחון רב יותר בנוגע לתוצאות החזויות של יישום מדיניות כלשהי.
ההבדל הגדול ביותר כיום בין ישראלים המעורבים באופן עמוק בפוליטיקה לשאר הישראלים נוגע להפצת תכנים פוליטיים ברשתות החברתיות. רשתות חברתיות מהוות פלטפורמה מצוינת עבור האזרחים להיחשף למידע חדש, לפגוש - גם אם באופן מקוון - אנשים רבים הדומים להם מבחינת תחומי עניין וברמת המעורבות בפוליטיקה, להתווכח עם, ולנסות לשכנע, רבים אחרים בנוגע לסוגיות פוליטיות, ולהתבטא בנושאים פוליטיים בפני קהל רחב תוך קבלת פידבק מיידי.
אלו הם היבטים המתאימים כמו כפפה ליד עבור אלו המעורבים באופן עמוק בפוליטיקה. ואכן, אנשים אלו מיוצגים ביתר ברשתות החברתיות בכל הנוגע לעמדות פוליטיות.
בסקר מדצמבר 2024 מצאנו כי מיעוט קטן מכלל המשיבים בסקר דיווחו על העלאה או שיתוף תכנים בנושאים פוליטיים לרשתות החברתיות: רק 8% מכלל המשיבים בסקר ציינו שהם עושים זאת פעם או פעמיים בשבוע ו-4% בלבד ציינו שהם עושים זאת פעם ביום או מספר פעמים. מנגד, לא פחות מ-54% ציינו שהם "לעולם לא" עושים זאת.
עם זאת, נתוני הסקר שלנו מצביעים על שונות גדולה: בקרב אלו עם רמות המעורבות בפוליטיקה הנמוכות ביותר רק כ-2% משתפים תכנים פוליטיים ברשתות החברתיות פעם בשבוע או יותר מכך. אך בקרב אלו עם רמות המעורבות הגבוהות ביותר בפוליטיקה לא פחות מ-52% מעלים תכנים פוליטיים ברשתות החברתיות פעם בשבוע או יותר.
ממצאים אלו מצביעים על כך שבמובן מסוים, אחת הזירות הציבוריות החשובות ביותר במאה ה-21, "כיכר העיר" החדשה, נשלטת במידה רבה על ידי אלו עם מעורבות עמוקה בפוליטיקה (לפחות בכל הנוגע למשתתפים אנושיים), ויש לכך השלכות שונות.
כך, למשל, מחקרים מעלים כי עיתונאים רבים בארצות הברית מגבשים דעות ותפיסות שונות על דעת הקהל על סמך גלילה ברשתות החברתיות, בדגש על רשת טוויטר. מחקר אחר, מ-2019, הראה שהציוצים של פוליטיקאים בארה"ב נוטים יותר להגיב לטרנדים בדעת הקהל בטוויטר בנוגע לסוגיות פוליטיות מאשר להשפיע על אותה דעת הקהל. בהקשר הישראלי, שמרית מאיר, יועצת ראש הממשלה לשעבר בנט, טענה ב-2022 כי "השכבה הפוליטית בישראל מתכתבת עם דבר אחד, שזה הטוויטר".
ממצאי הסקרים שלנו מצביעים על כך שפוליטיקאים ועיתונאים נחשפים ברשתות החברתיות לקולותיהם של המעורבים עמוקות בפוליטיקה הרבה מעבר לשיעורם של האחרונים באוכלוסייה.
לבסוף, המחקר שערכנו גם מצא שישראלים המעורבים עמוקות בפוליטיקה מציגים יחס חיובי יותר לקבוצה בהם הם תומכים משאר הישראלים, כפי שמתבטא מניתוח שאלות של יחס שלילי/חיובי לקבוצות פוליטיות שונות דוגמת "ימנים" ו"שמאלנים". הם אמנם עוינים את היריבים הפוליטיים באופן דומה למדי לשאר הישראלים, אבל יחסם החיובי יותר בהשוואה לאחרים לקבוצה בה הם תומכים מצביע על נאמנות גבוהה יותר לקבוצה הפוליטית הזו, על נכונות לפעילות אקטיבית לחיזוק מעמדה על הקבוצה, ואף על נכונות נמוכה יותר לבקר את הקבוצה כאשר כשלה.
הן הרשתות החברתיות והן אנשים המעורבים עמוקות בפוליטיקה ימשיכו להיות חלק חשוב מחיינו הציבוריים בעתיד הנראה לעין. ראוי כי משתמשי הרשתות החברתיות בישראל הנחשפים לפוסטים בנושאים פוליטיים יזכרו שברוב המקרים כותבי הפוסטים הם אנשים מסוימים מאד אשר בוחרים להשמיע את קולם בנושאים אלה. גם אם הם מכעיסים לעיתים, הם לא בהכרח מייצגים את שאר המחנה שלהם, ובוודאי שאינם מייצגים את כלל הציבור.
הרשתות החברתיות משקפות במידה רבה את דעתו של מיעוט קטן וקולני, הגם שהוא משפיע וחשוב. מי שמעוניין להבין את עמדות כלל הציבור מוטב שיסתמך על סקר דעת קהל שנעשה באופן מקיף ואמין.
ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. לסקירה המלאה על מעורבות עמוקה בפוליטיקה בישראל באתר המכון
גרסת האודיו של הכתבה הוקלטה אולפני המרכז לתרבות מונגשת