בערוץ 14 הכריזו אתמול על אקט מחאתי סמלי: ללוגו הערוץ יתווסף דגל שחור. הסיבה: מחאה על הפגיעה בחופש העיתונות בשל זימון של עיתונאים לחקירות. לא עברה יממה - והערוץ אביר חופש העיתונות התקפל אפילו מהמחווה הסימבולית.

ערוץ 14 מגדיר עצמו כ"ערוץ החדשות של ישראל", אפשר היה לצפות שיילחם בפגיעה הנטענת בחופש העיתונות על-ידי עבודה עיתונאית משובחת, שתחשוף ותציף ותפיץ מידע חדש על אותן התרחשויות דרמטיות. אלא שכמו שכולן יודעות, מדובר בערוץ תעמולה, וממילא, המכשירים היחידים שברשותו הם כאלו של תועמלן.

לוגו ערוץ 14 הוא ממילא יצור הפכפך למדי, המחליף את עורו מדי כמה שנים. בתחילה היה זה "ערוץ המורשת", שהיה ל"ערוץ 20", הפך ל"עכשיו 14" וכעת הוא בכלל C14. מה זה בשבילו דגל שחור.

האמת, שערוץ 14 היה צריך להצמיד ללוגו שלו דגל. אבל דגל צבעוני. אין מצב כמובן שזה היה קורה, כי בין שאר מגרעותיו, מדובר גם בערוץ הומופובי למדי. אבל צבעוניות כזו היתה מזכירה לנו עד כמה מדובר בערוץ צבוע: שדרניו המחופשים לעיתונאים ומגישים מנהלים מלחמת חורמה נגד התקשורת הישראלית. מכפישים, מגדפים ומסיתים נגד עיתונאים וכלי תקשורת באופן קבוע. כשמכונת ההסתה מספר 1 נגד העיתונות מוחה על פגיעה בחופש העיתונות, גם תורן לבן של דגל שחור יאדים מבושה.

הרי גם כאן כולם יודעים מה באמת מסתתר מאחורי הוילון: ערוץ 14 כהרגלו מנצל מושגים ליברליים כמו "דמוקרטיה" ו"חופש העיתונות" על מנת להילחם בערכים ליברליים כמו דמוקרטיה וחופש העיתונות. במקרה הספציפי הזה, מדובר בקמפיין הביביסטי נגד מוסדות המדינה - כשכרגע השב"כ על הכוונת, בשל חקירותיו על הקשר הקטארי בלשכת נתניהו וההעדפה הכללית של ראש השב"כ, רונן בר, להיות נאמן לחוק השב"כ במקום למשפחת נתניהו.

בערוץ כבר כל-כך רגילים לגניבת הדעת המסיבית הזו, שהם פשוט אומרים את הדברים כהווייתם: "כל עוד רונן בר מכהן בתפקידו - ערוץ 14 יוסיף ללוגו דגל שחור", הודיעו שם אתמול. אלא שהבוקר שלחה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, הרגולטור העייף והחבול של הטלוויזיה והרדיו המסחריים, הודעה כי היא "דורשת מערוץ 14 להסיר לאלתר את הדגל השחור שהוסיף ללוגו הערוץ. ופתחה בהליך הפרה לכאורה נגד הערוץ". לפי הרשות, שינוי הלוגו מנוגד לתנאי הרישיון של הערוץ.

בערוץ התקפלו באופן מיידי. את שלהם הם כבר השיגו. כפינאלה לקמפיין התעמולה שיגרו "הודעה מטעם עכשיו 14": "אנו מצרים על כך שהרשות השנייה שכחה את תפקידה. בעת שעיתונאים נתונים לחקירות שב"כ, בוחרת הרשות השנייה לשמור על זכות השתיקה, אך כאשר ערוץ 14 מוחה על כך, היא מגיבה במכתבי איום ובסנקציות. ערוץ 14 יסיר את הדגל השחור מהמסך, אך הדגל השחור האמיתי, המונף מעל חופש העיתונות בישראל, בעינו עומד".

כמובן שאף עיתונאי לא נמצא בחקירות שב"כ. לא בפרשייה הנוכחית, לא בזו הקודמת ולא בזו שלפניה. לא עמית סגל, שנראה שאיכשהו מככב כעיתונאי תורן בפרשיות על התרחשויות ספק פליליות הקשורות לאינטרסים של נתניהו, וגם לא אף עיתונאי אחר. העיתונאי היחיד שנחקר, במשטרה ולא בשב"כ, היה צביקה קליין, וגם זה היה רק משום שבמהלך העדות אליה הוזמן, פלט מידע שהפליל אותו (אחרי שהסגיר, מרצונו, את מקורותיו).

אבל לערוץ 14 לא אכפת מהעובדות. הם בקמפיין. עטופים בדגל. היום זה דגל שחור, מחר דגל לבן. היום דגל ישראל, מחר - מי יודע?