העיתונאי ד"ר רונן ברגמן ("ידיעות אחרונות", ה"ניו-יורק טיימס") הגיש תביעת דיבה נגד איש התקשורת תומך נתניהו ד"ר גדי טאוב, וזאת בגין הטענה כי קיבל הדלפה פלילית לפני "מבצע הביפרים" במטרה לסכלו.
ברגמן מכחיש כי ידע דבר על "מבצע הביפרים" לפני שיצא אל הפועל וטוען כי הפרסומים של טאוב נגדו נועדו לשרת מטרה פוליטית של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ב-17 וב-18 בספטמבר 2024 פוצצה ישראל אלפי מכשירי ביפר של אנשי חיזבאללה בלבנון, שהוטמנו בהם חומרי נפץ מראש, והביאה להרג עשרות ופציעת אלפים ממחבלי הארגון השיעי ומי שהיו בסביבתם. יום לפני תחילת המבצע, ב-16.9.24, פרסם ברגמן ב"ידיעות אחרונות" מאמר תחת הכותרת "הסלמה בצפון עלולה להפוך למלחמה אזורית". בכותרת המשנה נכתב בין היתר כי "גורמים בכירים מתריעים שהממשלה מתכננת לנקוט "צעדים פזיזים, שעלולים לסבך אותנו בבעיה הרבה יותר קשה".
המאמר של ברגמן, נכתב בכתב התביעה, הופיע במקביל למאמרים אחרים שביקשו לנתח את האפשרות של הסלמה בחזית הצפונית, וזאת לאור הצהרות הממשלה. לדבריו, הוא "לא ידע דבר על 'מבצע הביפרים' טרם ביצועו ופרסומו בכל כלי התקשורת, ולא נמסר לו מבעוד מועד דבר, על ידי איש, לגבי 'מבצע הביפרים'".
כמה שבועות לאחר פרסום המאמר של ברגמן החל טאוב לטעון כי העיתונאי קיבל הדלפה פלילית על המבצע ופרסם את המאמר במטרה לסכלו.
ב-26.10 פרסם טאוב צילום מסך של כותרת מאמרו של ברגמן וטען כי המאמר "נכתב רגע לפני מבצע הביפרים וניסה בעצם להביא לגניזתו". לפי טאוב, "ברור שמי שהדליף לברגמן, ידע שזה מה בא, ופעל לנסות לסכל את ההוצאה לפועל".
כחודשיים לאחר מכן, בהמשך לפרסום של ינון מגל, איש תקשורת תומך נתניהו אחר, טען טאוב כי מדובר ב"הדלפה פושעת, וחבלה מובהקת במאמץ המלחמתי". זמן קצר לאחר מכן צייץ: "אל תשכחו: מישהו במטכ"ל, אולי אפילו הרמטכ"ל, ניסה לעצור את מבצע הביפרים בהדלפה פושעת לעיתונאי רונן ברגמן".
בהזדמנות אחרת, כשנשאל טאוב אם יש לו הוכחה לטענותיו כתב: "בוודאי שיש לי" והפנה למאמר של ברגמן. "שימי לב: זה פחות מיממה לפני שהביפרים החלו להתפוצץ", הוסיף.
בתשובה לאדם אחר שפקפק בתזה שלו כתב טאוב: "אל תבלבל את המוח. מישהו במטכ"ל הדליף את הדבר הזה כדי לסכל את המבצע. אני לא רואה שום פירוש אחר. ויש עוד ידיעה של ברגמן אחר כך שאומרת במפורש שזה היה נושא ההדלפה".
לציוץ זה צירף טאוב צילום מסך של מאמר מאת ברגמן שהופיע לאחר "מבצע הביפרים" תחת הכותרת "מקורי, מבריק, מפתיע: מאחורי הקלעים של מבצע פצצת זמן מתקתקת כפול 4,000". לפי כתב התביעה שהוגש נגד טאוב, במאמר "לא נכתב, לא 'במפורש' ולא בכלל, ש'מבצע הביפרים' הודלף לברגמן. הוא לא הודלף לברגמן, וברגמן לא כתב שהוא הודלף".
ב-28.2.25 פרסם טאוב בחשבון הטוויטר שלו צילום מסך של כותרת מאמרו של ברגמן וכתב: "הדובר האישי של רמטכ"ל הכישלון. שניסה למנוע את מבצע הביפרים בהדלפה פלילית. לברגמן הזה אתה מתכוון? ברגמן הוא דוגמא לעומק ההשחתה של העיתונות, שהפכה לדוברת של האנשים שאותם היא אמורה לסקר".
בשל פרסומים אלה, בין היתר, דורש ברגמן פיצוי בסך 330 אלף שקלים. ברגמן טוע, באמצעות עורכי הדין אורי אדלשטיין ויונתן ברמן, כי הפרסומים של טאוב שקריים ונעשו בכוונה לפגוע.
לדברי ברגמן, הדרישה לחקור את ההדלפה כביכול של פרטי "מבצע הביפרים" נולדה בעקבות הדיווחים, שלו ושל אחרים, על פרשת פלדשטיין-נתניהו שבמרכזה הדלפה פלילית של מסמך מסווג ל"בילד" הגרמני.
בעקבות התפוצצות הפרשה, טוען ברגמן, "החל ניסיון נרחב מצד ראש הממשלה נתניהו, שרים בממשלה, ותומכים אחרים של ראש הממשלה נתניהו (ובהם ד"ר טאוב), לגמד את הפרשה, ולהציגה כניסיון פוליטי להתנכל לראש הממשלה ולסביבתו. לשם קידום מטרות אלו הועלתה טענה חוזרת כי בעוד שפרשת הדלפת המסמך הסודי ל'בילד' נחקרת במרץ רב, נמנעים הצבא או גורמי חקירה אחרים מלחקור הדלפות חמורות יותר, של מידע סודי יותר, שלפי הטענה הודלף מראשי צה"ל אל כלי תקשורת".
לפי כתב התביעה, מהפרסומים של טאוב עולה כי "ברגמן לא רק היה שותף למעשה שמטרתו חבלה חמורה ביותר במאמצי המלחמה של ישראל, אלא הוא לקח חלק בכך תוך הזנחת חובותיו המקצועיות כעיתונאי, ויתור על כל יושרה עיתונאית, ותוך שהוא מעמיד את שירותיו כ'דובר אישי' – 'כתב חצר' – לרשותו של הרמטכ"ל דאז רא"ל הלוי".
לדברי ברגמן, לא רק שלא "תפקד בפועל, במועד כלשהו, כ'דובר אישי' או 'כתב חצר' של הרמטכ"ל, או של מי מחברי המטכ"ל, אלא אדרבה, הוא פרסם לאחר השבעה באוקטובר כתבות רבות שמתחו ביקורת חריפה ביותר על תפקוד המטכ"ל והרמטכ"ל בראשו".
טרם הוגש כתב הגנה.
20731-04-25