בהודעת הפרישה שלה, בתוך מכלול הנושאים שהיא מתארת שעסקה בהם לאורך שנות כהונתה הארוכות, מתגאה יו"ר דירקטוריון חדשות 12 היוצאת, תמי רווה, בהישג ספציפי: "קידום נשים, בעיקר בקדמת המסך". אלא שבפועל, מדובר בכישלון מתמשך של החברה וקברניטיה.

לפי רווה, "אין ספק שבשנים האחרונות אנחנו רואים הרבה יותר נשים - לפחות אחת בכל פאנל - גם בנושאים שבאופן מסורתי נחשבו גבריים - כמו בטחון, ויחסי חוץ".

ובכן, נתחיל בעובדות: על פי הדו"ח האחרון של מדד ייצוג הנשים של "העין השביעית", ארגון העיתונאים והעיתונאיות והצלחה, ערוץ הטלוויזיה עם המספר הנמוך ביותר של פרשניות ועיתונאיות על המסך הוא קשת 12: רק 19% נשים. זאת לעומת הממוצע בכלל ערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים, שגם הוא נמוך בפני עצמו, המגיע ל-34% בלבד.

כל מי שצופה בשידורי האקטואליה, במיוחד בשנה וחצי האחרונות כשהם מתמקדים בנושאים ביטחוניים, רואה במו עיניו את מיעוט הנשים - עיתונאיות, פרשניות ומרואיינות - המופיעות על המסך, במיוחד בזמני צפיית השיא. ממילא, ברור גם האבסורד שבנסיון לציין את ייצוגן על המסך כהישג.

האם הטענה שבעבר המצב היה אפילו גרוע יותר מספיקה כדי להצדיק את המצב המתמשך של ייצוג חסר של נשים? וזאת במיוחד בכל הנוגע לתחומי סיקור ביטחוניים ופוליטיים, שמהווים כבר תקופה ארוכה את עיקר הנושאים הממלאים את זמן המסך.

גם במצב הנוכחי, נשים ממלאות בעיקר עמדות הגשה והנחיה ופחות תפקידי פרשנות וסיקור בכירים. בעמדת הפרשניות והמרואיינות המצב אף קשה יותר. האתגרים והמגבלות האובייקטיביות ידועים, אך בוודאי אינם יכולים לשמש חומר להתפארות בהישגים.

גם נסיונות של הרשות השניה לבחון את המצב ולהתמודד איתו, לא הצליחו בסופו של דבר להביא לשינוי ממשי. יתכן כי לא נותרה ברירה אלא לקבוע בכללים אמות מידה לייצוג נשי על המסך, ומדדים שיכוונו את כלי התקשורת המפוקחים להתנהלות ארוכת טווח שתעמוד בסטנדרטים מינימליים של ייצוג.

עד כה, הגוף היחיד שקבע אמות מידה לייצוג בשידורים הוא תאגיד השידור הישראלי. מהדו"ח האחרון של מדד ייצוג הנשים, עולה כי בערוץ כאן 11, נתח החשיפה, שכולל את מספר ההופעות של עיתונאיות ופרשניות, עומד על 57%.

עם זאת, אחוז העיתונאיות והפרשניות שהופיעו בערוץ נמוך משמעותית ממספר העיתונאים והפרשנים הגברים: 26% בלבד. פער זה נובע בעיקר מהופעות מרובות של מגישת המהדורה המרכזית – מיכל רבינוביץ' ושל מאיה רכלין שגם לה מספר הופעות גבוה. תופעה זו חוזרת על עצמה גם בחדשות 12 עם הופעות מרובות של יונית לוי וקרן מרציאנו, המחריפות את הפערים.

בעולם שבו שחור הוא לבן, העובדות אינן בסיס לדיון ומציאות חלקית משמשת לקדם את טובתו של מי שמציג אותה – הרי שגם חדשות 12 יכולים לציין בגאווה את העובדה שיש אצלם לפחות נציגה נשית אחת בכל פאנל (שלפעמים משתתפים בו שמונה או תשעה חברים). במציאות כזו, הייצוג הנשי הופך לעלה תאנה והנוכחות הופכת למהות.

שינוי של דפוסי החשיבה בהיבט הזה ישפיע גם על תוכן השידורים. בקשת ובחברת החדשות שלה יכולים לפזול אל תוך הבית ולהתבונן במערכת "עובדה", שהנוכחות הנשית בה היא מובהקת. מאילנה דיין, דרך שני דרורי העורכת, שרית מגן, נטע סרוסי, חן ליברמן, גלי גינת ונוספות.

בפעם הבאה שמנסחים בדירקטוריון חדשות 12 הודעה חגיגית לעיתונות – אולי כדי להתחיל אותה במילים : "ניסינו, אבל כנראה שלא ניסינו מספיק. יש לאן לשאוף ואפשר לשפר וכמה שיותר מהר".