נילי לרנר, גולשת שקשרה בין טל דיליאן, מייסד של תאגיד סייבר התקפי, להתנקשות באיסמעיל הנייה, טוענת כי בסך הכל פרסמה מסקנות ופרשנות ולא קבעה עובדה.

בחודש אוגוסט האחרון הגיש דיליאן, מייסד תאגיד הסייבר ההתקפי אינטלקסה, תביעת דיבה בסך כ-1.4 מיליון שקלים נגד לרנר, זאת אחרי שטענה כי הוא קשור לחיסול הנייה.

דיליאן, לשעבר בכיר באמ"ן שפרש מצה"ל בשנת 2002 על רקע טענות לאי-סדרים ביחידתו, עבר לשוק הפרטי. בשנת 2019, אחרי שהציג לראווה את יכולות תוכנות הריגול שפיתחה חברת WiSpear, נפתחה חקירה נגד החברה שלו בקפריסין בחשד כי התוכנות שפיתח נועדו לריגול עסקי. באותה שנה הקים דיליאן את תאגיד אינטלקסה, שהמוצר הבולט ביותר המוצע על ידו בשנים האחרונות הוא תוכנת הריגול "פרדטור".

בשנת 2023 הכניסה ארה"ב את אינטלקסה לרשימה שחורה ואסר על תאגידים ואזרחים אמריקאים לסחור עמה, זאת על רקע מכירת הטכנולוגיה שלה למשטרים מפוקפקים. בחודש מרץ האחרון הטילה ארה"ב סנקציות אישיות על דיליאן בשל חלקו בפיתוח והפצת רוגלות.

לאחר ההתנקשות במנהיג חמאס הניה כששהה באיראן, פרסמה לרנר כמה פוסטים לפיהם דיליאן קשור לכך. בין היתר פרסמה פוסט עם תצלום ופרטיו האישיים של דיליאן וכתבה: "זה האיש שעומד מאחורי ביצוע החיסול של הנייה" (בהמשך שינתה את הנוסח ל"בסבירות גבוהה זה האיש" וגו').

כמו כן פרסמה פוסט נוסף שבו כתבה "אם אתם תוהים מי אחראי ובאיזה אמצעים לחיסול הניה. הרי הדמו". לרנר קישרה מהפוסט לכתבה של "פורבס" על דיליאן וכתבה: "כמובן טל עצמו לא היה יכול להכניס את הציוד הנחוץ או לשלוח את הטיל אבל את זה עשו הקטארים. למעשה דיליאן עבד בהזמנה של הקטארים והקשר של החיסול עצמו לישראל מאוד רופף. ישראל רק נדרשה לרמז לאחריות מבלי לקחת את זה באופן רישמי ככה שהעולם לא יתהה בכלל לגבי המבצע".

דיליאן טען, באמצעות עורכי-הדין אמיר איבצן וחגי נצר, כי הפרסומים הללו ואחרים "הם שקריים וחסרי בסיס לחלוטין".

לרנר טוענת להגנתה, באמצעות עו"ד ברק כהן, כי "מדובר בפרשנות והסקת מסקנות מתוך מערכת עובדתית רחבה, ואשר ראוי להגן עליה, שכן מדובר בהבעת דעה, הרבה יותר מאשר קביעת עובדה".

לפי לרנר, עיקר הפרסומים שלה בכלל נוגעים לקטאר, ולאופן שבו היא מבינה את שיקולי המשטר הקטארי. "ההתייחסות לתובע הינה אגבית, ומהווה פרשנות או הסקת מסקנה, לגבי הגורם המקצועי שיכול היה לספק את היכולות הטכנולוגיות לקטאר", טוענת לרנר ומזכירה שלפי דו"ח אמנסטי ופרסומים אחרים דיליאן אכן סיפק טכנולוגיות כאלה לקטאר.

"הנתבעת לא מבקשת לפגוע בתובע, אלא להאיר זרקור על פעילותו האסורה והפוגענית", נטען בכתב ההגנה. "[...] הנתבעת חרדה לגורלה, לחייה ולחיי רבים נוספים, נוכח מעשיו ועיסוקו של התובע".

לפי לרנר, השימוש במילה "דמו" בפרסום על אחריות דיליאן להתנקשות בהנייה מבהיר כי מדובר ב"תסריט תיאורטי, הדמייה, דמה, דמיון". בחלק אחר של כתב ההגנה נתלית לרנר בעובדה שדיליאן מאשים אותה בהפצת "תיאוריות קונספירציה". "כלומר", טוענת לרנר, "כל קורא מבין את הפרסום כתיאוריה ולא כעובדה".

עוד טוענת לרנר, בין היתר, כי "אדם מסוגו של התובע אינו ראוי לבקש הגנה על שמו הטוב, בכל הנוגע לתחום עיסוקו". לדבריה, דיליאן, "מתוך בצע כסף גרידא, מוכר את שירותיו ואת נשמתו לגרועים שבמשטרים הרודניים בעולם".

43913-08-24