חברת גוגל תשלם כ-5 מיליון שקלים לקרן התובענות הייצוגיות, ועוד כ-1.5 שקלים הוצאות  ושכר טרחה כדי לסיים בפשרה הליך משפטי שהוגש נגדה בטענה לפגיעה בפרטיות משתמשיה, כך לפי הסכם שהוגש לאחרונה לבית-המשפט.

לפני קרוב לעשור, ב-2015, הגיש האזרח דורון אשל בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד גוגל.

אשל טען שלוש טענות מרכזיות: בין 2009 ל-2014 גוגל העבירה פרטי מידע אישי של מי שרכש אפליקציות בחנות האפליקציות שלה למפתחים של אותן אפליקציות; גוגל מחזיקה מאגר מידע ובו "פרופילים דיגיטליים" של משתמשיה, המורכבים ממידע שנאסף עליהם, וזאת מבלי שרשמה אותו כמאגר מידע בישראל; בשנת 2012 איחדה גוגל את מסמכי מדיניות הפרטיות השונים שלה למסמך אחד ויצרה "פרופיל דיגיטלי" של כל משתמש, מבלי לקבל הסכמה מדעת לכך מהמשתמשים.

את הבקשה הגיש אשל באמצעות עורכי-הדין עמית מנור, יוקי שמש וגרגורי פאוסט קורצ'מני. על הפשרה חתומים מטעמו עורכי-הדין מנור, קורצ'מני ולידיה מנדלבאום.

תחילה טענה גוגל כי יש לדון בבקשה לפי דיני מדינת קליפורניה. לבית-המשפט לקח חמש שנים לדון בטענה זו, שנדחתה לבסוף ב-2020. שנתיים נוספות חלפו עד שהעליון דחה את בקשת רשות הערעור של גוגל.

כשנאלצה להגיב לטענות, שבע שנים אחרי הגשת בקשת התביעה, טענה גוגל, באמצעות עורכי-הדין רותה לובן, שגיא שיף וגלית פרנק, כי לא העבירה מידע למפתחי אפליקציות באופן אוטומטי אלא איפשרה להם גישה למספר מצומצם של פריטים הנוגעים לרוכשי האפליקציות, וזאת לצרכים תפעוליים ושירותים; ביחס לטענת רישום המידע השיבה גוגל, בין היתר, כי חובת הרישום חלה רק על מידע המצוי או מנוהל מישראל; ובאשר לטענת איחוד מסמכי הפרטיות ויצירת "פרופיל דיגיטלי" בלא הסכמה טענה גוגל כי הודיעה כראוי למשתמשים על המהלך המתוכנן.

לאחר הליך גישור שערכו הצדדים בפני נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אשר גרוניס הגיעו הצדדים להסדר פשרה.

לפי ההסדר, גוגל תעביר 4.95 מיליון שקלים לקרן לתובענות ייצוגיות, תשלם עוד כ-1.3 מיליון שקלים שכר טרחה לבאי-כוחו של אשל, עוד כ-160 אלף שקלים לאשל עצמו ועוד 64.5 אלף שקלים עבור החזר הוצאות. עוד נכללת בהסדר הפשרה הסתלקות של אשל מהטענה בדבר רישום מאגר המידע ובקשה לדחות את התביעה האישית שהגיש נגד החברה.

ברבעון השני של 2024 הכניסה אלפאבית, חברת האם של גוגל, 84 מיליארד דולר.

בית-המשפט טרם אישר את הסדר הפשרה.

52768-07-15