בסערה הציבורית והפוליטית שפרצה בימים האחרונים סביב האפשרות שרה"מ בנימין נתניהו ידיח את שר הביטחון יואב גלנט ויחליפו בגדעון סער, שוב מככבת "הגברת".
שמיכאל האוזר טוב מ"הארץ" דיווח לפי מקורות בליכוד ששרה נתניהו "הסירה את התנגדותה" למינוי סער לתפקיד שר הביטחון, לפי יובל קרני מ"ידיעות אחרונות" - שרה חזרה בה ודפנה ליאל מחדשות 12 הוסיפה שהנימוק הינו ש"לא מחליפים שר בטחון לא נאמן, בלא נאמן אחר".
כלומר, ההחלטה שעלולה להשפיע על גורל החטופים בעזה, הכלכלה, המלחמה הנוכחית והתרחבותה לחזיתות נוספות, תלויה בעמדה האישית של רעיית ראש הממשלה שאין לה שום תפקיד רשמי, כישורים מיוחדים או שהציבור לא בחר בה.
כמובן שאין זו הפעם הראשונה שמתפרסמים דיווחים על ההתערבות של שרה במינויים. כך למשל, בינואר השנה, ליאל דיווחה ששרה נתניהו פעלה להדיח את הדובר המצטיין במערך ההסברה של ישראל בחו"ל, אילון לוי, מאחר שחשדה שהיה פעיל במחאת קפלן.
ביוני, ליאל דיווחה שלמדינת ישראל אין ראש מערך הסברה לאומי. שוב בגלל התערבות של שרה נתניהו. ליאל הביאה ציטוט של גורם במערך ההסברה לפיו שרה אחראית לעיכוב במינוי כי "היא לא רואה במערך ההסברה הלאומי כלי חיוני במדיניות החוץ הישראלית אלא גוף פנימי שנועד לעשות לה יחסי ציבור. היא עוד לא מצאה אדם שנאמן מספיק לשיטתה ועומד בתנאי סף מינימליים".
בינואר 2023 העיד בבית המשפט האלוף (מיל') גיא צור, שכאשר היה ב-2012 מועמד לשמש מזכיר צבאי של ראש הממשלה נתניהו, שרה ראיינה אותו. ביולי 2022, העוזרת של ארנון מילצ'ן, הדס קליין, העידה בבית המשפט על המעורבות של שרה במינויו של יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, לראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל):
"הוא היה מיועד להיות מנכ"ל אחד המשרדים, אבל רצה להיות ראש מל"ל. הוא דיבר איתי ועם ארנון כמה פעמים, וארנון הבטיח לו שידבר עם נתניהו לגבי המינוי. יום שישי אחד אני מקבלת שיחה מארנון, והוא אומר לי 'דברי עם יוסי ותגידי לו ששרה אוהבת אותו'. ארנון אמר לו שדיבר עם הזוג נתניהו. ואז ארנון פגש את תמיר פרדו (ראש המוסד אז) ביום שישי אחר הצהריים. הוא אמר לפרדו שדיבר עם הזוג נתניהו וששניהם אישרו את המינוי הזה".
רביב דרוקר חשף עוד בחדשות 13 שבעדותו במשטרה מילצ'ן טען כי הסביר לכהן שרעיית ראש הממשלה שמה דגש על נאמנות אישית וכהן הבטיח שיהיה נאמן לבני הזוג נתניהו.
לאורך השנים, שרה או גורמים מטעמה הכחישו את הדיווחים והעדויות על התערבותה במינויים. כך למשל, בעקבות הדיווח של דרוקר נמסרה תגובה: "הגברת נתניהו דוחה את השקר הגס שמסופר פעם אחר פעם כאילו היא קשורה באופן זה או אחר למינויים כלשהם. די לפייק ניוז, שקר שחוזרים עליו לא הופך לאמת". תבחרו אתם למי להאמין.
הסיפור הוא לא שרה נתניהו עצמה אלא הדמוקרטיה הישראלית. התערבות של בני משפחתו של העומד בראש המדינה במינויים בכירים בשירות המדינה, כמו גם הכחשת הדיווחים העיקשים על התערבויות כאלה, הן חלק ממכניזם של דיקטטורה. מי שאשם בכך ואחראי לכך הוא ראש הממשלה נתניהו, שהדבר משרת אותו.
סממן מרכזי של דיקטטורה הוא התנהלות שרירותית, המחליפה הקפדה על שלטון החוק, שקיפות וקריטריונים ברורים לקבלת החלטות. ההתנהלות בדיקטטורה גמישה ונתונה לשינויים לפי גחמות השליט, בני משפחתו ומקורביו האחרים.
במקרה של מדינת ישראל, נבחרי ציבור או מי שרוצים להתמודד בבחירות, עובדים בשירות הציבורי או מי שרוצים להתמודד על משרה או קידום, צריכים להתחשב לא רק בקריטריונים הרשמיים, שנקבעו לטובת ולתועלת הציבור והמדינה, אלא גם בקריטריונים הלא רשמיים, שנקבעו כדי לספק את שרה נתניהו. מה בקורות החיים ובהתנהלותם רעיית ראש הממשלה עשויה לאהוב או עלולה לשנוא, מה עלול "לשרוף לה את הפיוז" ומה דווקא עשוי לשדר לה מסר של נאמנות.
ההכחשות של מעורבות שרה במינויים ובהחלטות פוליטיות הן חלק בלתי נפרד מהמנגנון הדיקטטורי של בעלה – הן הופכות אותה למעין "יד נעלמה" או דמות מיתית בניהול המדינה במשך 15 השנים האחרונות. חוסר הוודאות לגבי מעורבותה מעצים את תחושת השרירותיות והאימה.
ישנה בדיחה שמספרים על משטרים כאלה: "ראש הממשלה שאל את רעייתו מה דעתה שהוא יכריז על עצמו כמלך, מאחר והעם כל כך אוהב אותו. רעייתו השיבה שזה רעיון טוב. לאחר כמה ימים ראש הממשלה שוב פנה אליה ואמר: אני חושב להכריז על עצמי כקיסר. שוב ענתה שזה רעיון מצוין. כאשר פנה אליה בפעם השלישית, אמר לה שהוא רוצה להכריז על עצמו כאלוהים. על כך השיבה רעייתו: את זה אתה לא יכול מאחר וזו אני!".
נתניהו עדיין לא מלך או קיסר, ורעייתו אינה אלוהים, אך המשטר במדינת ישראל נראה מדי יום פחות ופחות כדמוקרטיה.