אתר דרג' מפרסם בשנתיים האחרונות כתבות המציגות את ממצאי המחקרים שעורך מוג'תמע א-תחקוק אל-ערבי (Arabi Facts Hub), מכון מחקר ללא מטרות רווח במימון קנדי. המכון חוקר קמפיינים מאורגנים ברשתות החברתיות בעולם הערבי ובמזרח התיכון בכלל, הפצה של תוכן לא אורגני וחדשות כזב.
לאחרונה, פרסם דרג' שתי כתבות המציגות ממצאים של שני מחקרים על קמפיינים ברשתות החברתיות בצל המלחמה בעזה. שני הקמפיינים הם רק דוגמה קטנה למה שמסתמן כפעילות מאורגנת של מערכי השפעה קיימים ברשתות, המופעלים על-ידי גורמים בעולם הערבי המתנגדים זה שנים ל"ציר ההתנגדות" (כפי שמכונה הברית בין איראן ושלטונות וארגונים הנתמכים על ידה).
הקמפיין הראשון משמיע קול של מחאה שיעית בלבנון נגד המלחמה עם ישראל, והוא מסתמן כממומן ומקודם בידי גורמים בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות. מאז השמונה באוקטובר, אז הצטרפה חזבאללה ללחימה פעילה בישראל, החלו הרשתות החברתיות בלבנון לרעוש ולגעוש בשיח ובתגובות על האפשרות שתפרוץ מלחמה בין ישראל לחזבאללה על אדמת לבנון.
לפי המחקר, נראה שגורמים זרים ומתנגדי חזבאללה רוכבים על גל מחאה אותנטי ברשת שיצרו אלפי לבנונים שחוששים באמת ובתמים ממלחמה בין חזבאללה לישראל, שתביא לחורבן מדינתם.
אחד ההאשטאגים המובילים בשיח פנים-לבנוני זה, המתנגד למלחמה, הוא #לבנון_לא_רוצה_מלחמה (בערבית: #لبنان_لا_يريد_الحرب), שגולשים לבנוניים החלו להשתמש בו בטוויטר כבר באמצע חודש אוקטובר, ושזכה עד כה למאות אלפי ציוצים ושיתופים. האשטאג זה, כמו האשטאגים נוספים, משקף את חששם של משתמשים לבנונים מהתלקחות של מלחמה נוספת והרת אסון במדינתם.
אלא שלשיח הכולל קולות לבנוניים אותנטיים אלה נגד המלחמה, הצטרפו גם ציוצים המסתמנים ככאלה המקודמים על-ידי קמפיין השפעה שמאחוריו עומדים גורמים סעודיים ואמירותיים, כפי שעולה מניתוח של אופי הפעילות שלהם ברשת ושל מאפייני המשתמשים המפיצים אותם.
אחד ההאשטאגים שמזוהה עם ציוצים אלה הוא #שיעים_נגד_המלחמה (בערבית: #الشيعة_ضد_الحرب), שהופיע ב-1,231 ציוצים עד לפרסום המחקר, זכה לכ-8,000 סימוני "אהבתי" ושיתופים ונצפה 138 אלף פעמים.
כ-400 חשבונות לכל הפחות השתתפו בהפצה ובקידום של ההאשטאג מראשית הופעתו ברשת. לפי המחקר, חלקם הם חשבונות של תומכים במפלגת הכוחות הלבנוניים ובמפלגת הפלנגות הנוצריות (מהמתנגדים והמבקרים החריפים ביותר של חזבאללה בלבנון) וחלקם חשבונות של משתמשים סעודים מובהקים.
המחקר הראה שאף הוקם חשבון בטוויטר תחת אותו שם ("שיעים נגד המלחמה"), שמפיץ ומקדם תוכן ודעות נגד חזבאללה. אלא שעמוד זה הוקם בשנת 2017, ופרסם עד כה 833 ציוצים בלבד – כך שלא מדובר בעמוד מחאתי שהוקם באופן ספונטני עם פרוץ המלחמה. זמן קצר לאחר הופעתו של ההאשטאג #שיעים_נגד_המלחמה ב-31 באוקטובר 2023, הוקם גם עמוד פייסבוק תחת אותו שם שממצאי המחקר הראו שכדי לקדם אותו שילמו מקימיו עבור הפרסומות בו 6,300 דולר – סכום משמעותי במונחים לבנונים עכשוויים.
מחברי המחקר מוסיפים שבמרץ האחרון הוקם גם אתר אינטרנט תחת אותו שם ולוגו, המציג עצמו כאתר של "תנועת מחאה שיעית" המתנגדת לייצוג של העדה השיעית במערכת הפוליטית, ומזוהה עם המחנה הפוליטי של ה-14 במרץ המתנגד לחזבאללה ולבעלי בריתם.
מחברי המחקר מתייחסים לקמפיינים נוספים נגד "ציר ההתנגדות" שמקודמים על ידי גורמים ממדינות המפרץ וממצרים, ובהם קמפיינים שתפסו תאוצה עם ההתנקשות באיסמאעיל הניה בטהראן, כאשר שעות ספורות לאחריו החלו משתמשים רבים בטוויטר, בעיקר מערב הסעודית ומאיחוד האמירויות, לפרסם ציוצים עם האשטאגים שמביעים שמחה לאיד על מותו.
אחד ההאשטאגים הפופולריים שמוזכרים במחקר הוא #שהיד_המלונות (#شهيد_الفنادق), שהופיע ב-28 אלף ציוצים, זכה לכ-666 אלף צפיות ולכ-75 אלף תגובות תוך שלושה ימים. בראשון באוגוסט עצמו, יום לאחר ההתנקשות, הופיע האשטאג זה ביותר מ-15 אלף ציוצים, מספר חריג למדי שעשוי להעיד על כך שהוא מקודם על ידי קמפיין ממומן.
גם במקרה זה, מציינים מחברי המחקר, ניכרת טביעת האצבע של ערב הסעודית, שכן המשתמשים הראשונים להשתמש בהאשטאג זה ולהפיצו בציוצים המביעים שמחה לאיד על מות הניה היו משתמשים סעודים מובהקים: בחשבונותיהם ניתן למצוא תמונות של מלך ערב הסעודית, של מוחמד בן סלמאן וסיסמאות פרו-סעודיות, ובחינה של פעילותם ברשתות העלתה כי השתתפו בקמפיינים קודמים ברשת נגד מתנגדי משטר סעודים.
לכך נלווית גם פעילות חריגה ברשתות החברתיות שנראית כחלק מקמפיין נגד חמאס, שמקודם בידי משתמשים מצרים תומכי משטר א-סיסי ותפס תאוצה עם מותו של הניה. במסגרת הקמפיין קודמו בין השאר ציוצים עם הדהודים של הצהרת הניה מתקופת כהונתו של מוחמד מורסי כנשיאה של מצרים, שבה איים הניה "לכבוש את מצרים" אם ינסו להדיח את מורסי מכיסאו, ופוסטים המאשימים את חמאס במעורבות בהריגתם של 16 חיילים מצרים בשנת 2012. הפוסטים הללו זכו לאלפי תגובות ושיתופים, לפי המחקר, ובין המשתמשים שמקדמים אותם זוהו עמודים, קבוצות ומשתמשים שכבר השתתפו בעבר בקמפיינים מאורגנים ברשת.
און דהן כותב בפרויקט אופק - מיזם משותף למכון ון-ליר, הפורום לחשיבה אזורית ומרכז אעלאם בנצרת