משטרת ישראל פוגעת בחופש העיתונות, מגבילה עיתואים בעבודתם ולעיתים שוטרים תוקפים עיתונאים באלימות. זו אינה תופעה חדשה, אך היא הולכת ומתגברת, הולכת ומחריפה.

באפריל 2022 ניגשו שוטרי יס"מ לצלם ראמי חטיב, שצילם התפרעות באיזור הר הבית. חטיב החזיק מצלמה מקצועית גדולה ומיקרופון והזדהה בפני השוטרים, אך אלו, ללא סיבה נראית לעין, החלו להכות בו עם אלותיהם ולבעוט בו עד שהתמוטט. הוא פונה לבית החולים שם אובחן כסובל מנזק רפואי נרחב, כולל שבר בזרוע ימין וסימנים לתסמונת פוסט-טראומטית.

חטיב התלונן על אלימות השוטרים, אך למרות שהאירוע כולו תועד בהרחבה, מחלקת חקירות שוטרים (מח"ש) הודיעה שנה לאחר האירוע על סגירת התיק בשל "חוסר ראיות מספיקות". העיתונאית הוותיקה ענת סרגוסטי, אחראית חופש עיתונות בארגון, מביאה את המקרה של חטיב כדוגמה לחוסר התפקוד של מח"ש.

בעקבות ערעור שהגיש חטיב באמצעות ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, נפתח התיק מחדש, אולם "מהניסיון שלנו", אומרת סרגוסטי בשיחה עם "העין השביעית", "כמעט בכל האירועים, בין אם היתה פניה מטעם ארגון העיתונאים או שמח"ש יזמו פתיחת חקירה מצידם, התיק נסגר".

"במסגרת הערר", מספרת סרגוסטי, "ביקשנו לראות את כל חומרי החקירה בתיק. גילינו שהם אפילו לא פנו לשוטרים המואשמים כדי לגבות מהם עדות. אפילו את המינימום הזה הם לא עשו. הם גם לא פנו לעדים, לא עשו כלום. מח"ש באמת לא מתפקדת. הם לא עושים את עבודתם".

 

למשטרה יש אפשרות להטיל ענישה מנהלית על שוטרים, כדי למנוע מצב בו שוטר החשוד בהפעלת אלימות לא חוקית ימשיך לעבוד במוקדי חיכוך. אלא שבמשטרה ממעטים להשתמש בכלי זה, אם בכלל, ולעיתים אף משתמשים בתירוץ כי אין להגביל שוטר כל עוד מתנהלת חקירה של מח"ש - אותה מחלקה לא מתפקדת.

ישנו ערוץ אחר להתמודדות עם האלימות המשטרתית, הפתוח בפני קורבנות האלימות: הגשת תביעות נגד המשטרה ונגד השוטרים האלימים באופן אישי. אבל כדי להגיש תביעה צריך את שם השוטר ועדים לאירוע, לא תמיד עניין פשוט.

סרגוסטי מזכירה כי ב-2022 תבע העיתונאי יאסר עוקבי את המשטרה בעזרת ארגון העיתונאים, בגין חיפוש ומעצר בלתי חוקיים וכליאת שווא, אלא שההליך  מתנהל בעצלתיים וסופו טרם נראה. היא מזכירה גם את האפשרות של תביעה אישית נגד השוטר, כפי שנשקל במקרה של איתי רון מ"המקום הכי חם בגיהנום", שנעצר בהפגנה בתל-אביב כשתיעד מעצר אלים של מפגין.

המשטרה צריכה לקיים את ההוראות שלה עצמה

"אנחנו חייבים להיות ישרים עם עצמנו ולדעת שהמקצוע שלנו, במיוחד עיתונאי שטח, זה מקצוע שיש בצידו גם סכנות", אומרת סרגוסטי, "הציפייה מהשוטר בשטח שיפעיל שיקול דעת הגיוני של ערכי חופש העיתונות היא לא ריאלית".

ניר גונטז', עיתונאי "הארץ", כתב פלילים לשעבר ומי שפתח את קבוצת הוואטסאפ "עיתונאים במצוקה" המיועדת להתמודדות עם אלימות משטרתית בזמן אמת, סבור כי חיוני לטפל דווקא בהיבט הזה ולדרוש מהמשטרה לקיים את ההוראות שלה עצמה. לדבריו, פתרון יעיל וריאלי הוא הפצת הנוהל המשטרתי בכל הנוגע להתנהלות מול עיתונאים בשטח ובאירועים כמו הפגנות או הפרות סדר.

המשטרה רואה "בגורמי התקשורת כבעלי תפקיד מיוחד בהבאתו של מידע לידיעת הציבור שכן התקשורת משמשת כזרועו הארוכה של הציבור בשטח לקבלת מידע", נכתב בנוהל המשטרתי, היא "מחויבת בהגנה על זכויות היסוד ובכלל זה על חופש הביטוי ועל זכות הציבור לדעת" ו"מכירה בחשיבות תפקידם של גורמי התקשורת במימוש זכות הציבור לדעת ובחשיבות נוכחותם של אנשי תקשורת בשטח".

"ככלל", נכתב בנוהל המשטרתי, "משטרת ישראל תאפשר לגורמי תקשורת לגשת לזירות אירועים, גם במקרים בהם הגישה לאזרחים אסורה או מוגבלת, פרט למקרים חריגים" כמו "חשש ממשי לפגיעה בחיי אדם או בשלמות גופו, סכנה לשיבוש מהלכי חקירה, חשש לפגיעה חמורה בפרטיותו של אדם או במקרה של 'צו שיפוטי' או צו 'שטח צבאי סגור'".

חריגים אלו לא התקיימו במקרים בהם שוטרים מנעו מעיתונאים לתעד את הנעשה בהפגנות, איימו עליהם או הפעילו כלפיהם אלימות, כפי שעולה מעדויותיהם של עיתונאים ששוחחו עם "העין השביעית".

הנוהל, שגובש באגף המבצעים של המשטרה ב-2019, מחייב את כלל השוטרים, אבל רבים מהם כלל אינם מודעים לו. לכן, טוען גונטז', ארגון העיתונאים והעיתונאיות חייב לעשות כל שביכולתו כדי לדחוף את המשטרה להביא לידיעת כל שוטר בכל תפקיד את ההנחייה, בפרט שוטרים הפועלים באזורי חיכוך. 

ההסלמה מגיעה מלמעלה, מלשכת השר

ההסלמה שאנחנו רואים בשנה האחרונה מגיעה מלמעלה, אומר גונטז', מהשר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, ומחלחלת דרך הפיקוד הבכיר של המשטרה ועד לשוטר בשטח.

"עד לפני כשנה, המשטרה כיבדה את חופש התנועה של העיתונאים, הבינו שיש מקום להחריג אותנו במקרים של סגירת מעבר או דחיקת אנשים. לאחרונה יש הידרדרות בהבנה הזאת" הוא אומר, "אחת התופעות המובחנות היא שבעבר שוטרים שהתנהלו באלימות כלפי אזרחים נטו להתחבא ולהימנע מכך שיתועדו. עכשיו זה לא מזיז להם".

לדבריו, "קצינים ושוטרים רואים שמי שמקודם הוא מי שמוציא הכי יפה לפועל את מדיניות השר, גם אם תוך כדי נפגעים אזרחים. שוטרי הסיור, המג"בניקים ומי שנמצאים בשטח מבינים שבוודאי ובוודאי לא יגרם להם נזק אם יתועדו מקללים או מכים מפגינים ועיתונאים, וככל הנראה אף יזכו לנקודות זכות".

גל העזיבות במשטרת ישראל מחמיר גם כן את המצב: "קצינים בכירים איכותיים, שראו את עצמם כאנשי חוק, פורשים מהמשטרה כי הם לא יכולים יותר. מובן מאליו שבמקומם יבואו חדלי אישים, עושי דבריהם של השר לביטחון לאומי ושל הלשכה שלו", מוסיף גונטז'.

סרגוסטי מתייחסת אף היא לרוח המפקד הרעה הפושה במשטרה ומדגישה שלמרות זאת, אסור להרים ידיים, להיפך. לדבריה, לארגון העיתונאים והעיתונאיות קו פתוח עם דוברות המשטרה. "בהפגנה בתל אביב ב-1.9, עיתונאים דיווחו שהמשטרה מסרבת לאפשר להם לעלות על גשר בגין לצלם את ההפגנה. פנינו לדובר בשטח שאמר כי אין הוראה כזו והזמין את העיתונאים בשטח לפנות אליו.

"בדיוק לשם כך נועדה קבוצת הווטסאפ, כדי שעיתונאים יוכלו לדווח על הפרעה בזמן אמת ואנחנו נוכל לנסות לפתור את זה ברמת השטח הפיקודי. לפעמים זה עובד ולפעמים לא, אלו לא תנאי מעבדה ולוקח זמן להעביר מסרים, אבל בדרך כלל זה עובד יפה". סרגוסטי מקווה שגם תחת המפכ"ל החדש, דני לוי, שיתוף הפעולה הזה יימשך.

"חייבים להציף את הבעיה", מסכמת סרגוסטי, "לבוא בחשבון עם השוטרים האלימים, להכריח את המשטרה לנקוט בצעדי משמעת ולהכריח את מח"ש לפעול".