האגודה לזכויות האזרח עתרה לבית המשפט העליון בבקשה לביטול תיקון 40 לפקודת המשטרה, המסדיר את השימוש במערכת עין הנץ.

מערכת זו, אשר מופעלת בכדי לזהות לוחית רישוי באופן אוטומטי, נפרסה בכבישים ברחבי הארץ במטרה להתמודד, בין היתר, עם גניבות ועבירות תנועה. הנתונים שנשאבו מהמערכת, אשר כללו תמונות תקריב של הנוסעים ברכב, שימשו בתור ראיות בהליכים פליליים שנים רבות לפני שהשימוש במערכת הוסדר בחקיקה.

מערכת עין הנץ מעוררת חששות רבים, לצד היתרונות הגלומים בה. החשש הראשון נוגע לכשלים בזיהוי של המערכת, אשר עלולים להביא להטרדת אזרחים תמימים, או להחמצת זיהוי עבריינים.

החשש השני הוא בהיבט של פגיעה בזכות החוקתית לפרטיות, מאחר והמידע שנאסף יכול לשמש גם בכדי לחשוף פרטים אינטימיים - למשל נטייה מינית.

החשש השלישי עוסק בסיכון של דליפת מידע ביומטרי. מדובר בחשש מתמשך לגבי מאגרים ביומטריים המנוהלים על ידי המדינה, שהועלה על ידי הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי ומבקר המדינה.

בתחילת 2024 אומץ תיקון מס' 40 לפקודת המשטרה. התיקון נועד לקבוע גבולות לשימוש במערכות צילום מיוחדות על-ידי קביעת רשימה סגורה של תכליות שיצדיקו את הצבתן, כמו איתור נעדר או מניעה, סיכול או גילוי של עבירות שעלולות לסכן את שלום הציבור או את ביטחון המדינה.

עוד קובע התיקון כי אחת לשלוש שנים תיבחן מחדש הצבתה של כל אחת מן המערכות שהוצבו, כי השימוש בדיעבד של המשטרה במאגר הנתונים יהיה מוגבל, וכי אחת לשנה תצטרך המשטרה לדווח ליועצת המשפטית לממשלה אודות נתוני פעילות המערכות.

אין ספק, מדובר במהלך חשוב, אשר ביקש לקדם שימוש סדור בטכנולוגיות עם יכולות מרחיקות לכת. עם זאת, התיקון לא כלל מענה לסיכונים מרכזיים בתפעול הטכנולוגיה, ובפרט לאבטחת המידע שנאסף ונשמר במערכת, ולפיקוח על השימוש במידע והעברתו לגופים ממלכתיים אחרים.

לכן החליטה האגודה לזכויות האזרח, באמצעות עו"ד גיל גן-מור, לעתור לביטול תיקון החוק. בעתירה נטען כי המערכת פוגעת בפרטיות, לא מגבילה את כמות המצלמות המיוחדות המוצבות במסגרתה, וכי לשוטרים רבים ישנה גישה קלה מדי למערכת, מבלי שיהיה פיקוח שיפוטי אפקטיבי על השימוש בה.

עוד נטען כי השילוב בין היכולות מרחיקות הלכת של המערכת, אגירת מידע לתקופות זמן ארוכות והיכולת לבצע הצלבה של המידע במערכת עם מידע המצוי במערכות טכנולוגיות נוספות של המשטרה (למשל, רוגלת סייפן אשר עוררה סערה ציבורית), מעצים את הפגיעה בזכויות יסוד.

חשוב לזכור כי מערכת עין הנץ כבר מזמן אינה מוגבלת רק לכבישי ישראל, ואף לא לזיהוי של לוחיות רישוי – אלא גם לצורכי זיהוי פנים של אזרחי ישראל. כך, החל מתקופת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, במציאות שנראית כמו עולם אחר אשר נעצר לחלוטין ב-7 באוקטובר, הופתענו לגלות כי הוכנסה לשימוש גרסה ניידת של מערכת עין הנץ, המונחת על משאית משטרתית, אשר מאיימת לשנות את כללי המשחק להתמודדות עם מחאות.

מדינת ישראל נמצאת מזה שנים באווירה טעונה בה רמת האמון בין האזרח לשלטון הגיעה לשפל חסר תקדים. הבחירה להכניס לקלחת הרותחת הזו את מערכת עין הנץ היא מאיץ שלילי, אשר יכול להעמיק את הקרע בין האזרח לממשלה, ובמבט רחב להוביל לאפקט מצנן ביחס להתנהגות הפרט (חשש שהתעורר בעבר, למשל ביחס לשימוש במערכות של השב"כ בזמן משבר הקורונה).

נותר לנו לחכות ולראות מה יהיה דבר בית המשפט בנושא, אך בינתיים – טוב יהיה אם משטרת ישראל תשתף את הציבור לגבי אופן השימוש במערכת כה מרחיקת לכת, בכדי לזכות מחדש באמון הציבור בתקופה בה הוא נחוץ יותר מתמיד.

אחרי שנים רבות בהן מדינת ישראל התנסתה בשימוש בטכנולוגיות מעקב על חשבון חירויות הפרט, לעיתים על בסיס חוקי רעוע (אם בכלל), יש להגדיר מסלול מחדש ולהבהיר כי בעוד הטכנולוגיה היא מנוף אדיר עם חשיבות עצומה, הפעלת כוח שלטוני הולכת יד ביד עם הליכי פיקוח, ביקורת ודיון ציבורי.

ד"ר טל מימרן הוא ראש תכנית במכון תכלית ומרצה למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטה העברית