גורמים בממשלת נתניהו מעוניינים לנצל הצעת חוק שנועדה למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה, על מנת ליטול לעצמם סמכויות של צנזור. כך עולה מנייר עמדה שפירסמה אגודת העיתונאים ירושלים בתגובה לשינויים שערך יו"ר הוועדה לביטחון לאומי בכנסת, ח"כ צביקה פוגל מעוצמה-יהודית, בהצעת החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה.
הנוסח של פוגל, טוענים באגודה, מפר את האיזון בין שמירה על הביטחון לבין חופש העיתונות. "שמירת האיזון הנכון בין עקרונות אלה צריכה להיעשות על ידי אנשי המקצוע ובפיקוח שיפוטי ולא על ידי הדרג המדיני", כותבים באגודה.
"פגיעה בעצמאות ובחופש של גופי תקשורת או עיתונאים היא אחד מסימני ההיכר הבולטים של שלטון דיקטטורי, ואחד השלבים הבעייתים בתהליכים של שחיקת הדמוקרטיה. כדי שהעיתונות תוכל למלא את תפקידיה יש להבטיח את עצמאותה.
"התערבות פוליטית בקביעת גופי שידור, פוגעת באופן אנוש בעצמאותם ובהליך הדמוקרטי, כמו גם במכלול המידע המגיע לציבור הרחב. 'בחירה' שלטונית מי הם כלי התקשורת שיהיו רשאים לשדר היא הרת אסון, ומשפיעה גם על כלי תקשורת שלא נסגרו, אשר יידעו כי מעל ראשם מסתובבת 'החרב המתהפכת' בדמות איום סגירה".
החוק, המכונה "חוק אל-ג'זירה", נועד במקור להגביל פעילות בישראל של כלי תקשורת זרים שפעילותם כאן פוגעת בביטחון המדינה לפי חוות דעת של גורמי הביטחון. בדיון בחוק בוועדה לביטחון לאומי הציע ח"כ משה סעדה מהליכוד כי החוק יוחל גם על כלי תקשורת ישראלים. באגודה מזהירים מ"'מדרון חלקלק' שעלול להביא (גם) לסגירת כלי תקשורת ישראלים – כפי שהוצע בשלב מסוים, אם אלה לא יישאו חן בעיני השלטון".
בשל הלחץ הציבורי ואולטימטום של המחנה-הממלכתי, חזר בו פוגל מחלק מהשינויים שערך בחוק יחד עם יו"ר עוצמה-יהודית, השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, אולם הסכנה לא חלפה. "ככל שהצעת החוק תחזור לנוסחה המקורי, בו ההחלטות יתקבלו משיקולים מקצועיים בלבד של פגיעה בביטחון המדינה, ועל ידי הגורמים המוסמכים, על בסיס קבלת חוות דעת מקצועיות (ברבים) – הסיכון בהתדרדרות במדרון פוחת, אם כי לא נעלם, וראוי ונכון היה להגבילו למצבי קיצון", כותבים באגודה.
באגודת העיתונאים ירושלים מזכירים גם כי המחוקק כבר קבע מגוון עילות שנין להשתמש בהן לטיפול בכלי תקשורת הפוגעים בביטחון: תקנות ההגנה מכוחן פועלת הצנזורה הצבאית, חוק המאבק בטרור המעניק למשטרה ולגופים אחרות סמכות לפעול נגד פרסומים כולל העמדה לדין של המפרסמים וחוק העונשין המאפשר העמדה לדין פלילי במקרים של הסתה לטרור.
"כמו כן נזכיר כי בשטחי יהודה ושומרון יש סמכות לסגירת כלי תקשורת מקומיים, כפי שהדבר נעשה בעבר ביחס למספר כלי תקשורת. כך, לדוגמא, בשנת 2017, נסגרו מספר כלי תקשורת באיו"ש (לדוגמא - 'רמאסאת', 'טרנס מדיה'), וכן הוחרם ציוד ומסמכים של חברות תקשורת שנתנו שירות, בין היתר, לערוצים 'אל- אקצא' ו'אל קודס'".
למעשה, גם במהלך המלחמה הנוכחית כבר הותקנו תקנות שעת חירום שאיפשרו לממשלה לסגור את הפעילות בישראל של כלי תקשורת זרים הפוגעים בביטחון המדינה. "תוקפן של תקנות אלה פג, ודומה כי הצעת החוק באה לקבע מצב ולא לטפל בשעת חירום", טוענים באגודה ומזכירים: "שר התקשורת לא עשה – בזמן מלחמה עצימה – שימוש בכלים שהועמדו לרשותו על מנת לסגור את הערוצים, שלכאורה הצעת החוק אמורה לטפל בהם. לפיכך עולה השאלה, אם בזמן מלחמה לא נעשה שימוש בכלים רבי עוצמה, לשם מה נועדה הצעת החוק? עולה חשש כי מדובר בפתח מסוכן למדרון חלקלק בכל הנוגע להגבלת שידורים ולא רק מטעמי ביטחון המדינה".