שרת ההסברה לשעבר פירסמה בחשבון הטוויטר שלה קריאה נרגשת לביצוע פשעי מלחמה. "תשנאו את האויב, תשנאו את המפלצות", כתבה ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן, "תשקיעו את האנרגיה הזאת בדבר אחד; מחיקת כל עזה מעל פני האדמה". בהמשך הדגישה שוב: "עזה צריכה להימחק". עוד הוסיפה דיסטל-אטבריאן: "ואש ותמרות עשן על ראשם של הנאצים ביהודה ושומרון" ו"דרוש כאן צה"ל נוקם ואכזר".

מעבר לפגיעה בעניין האנושי והמוסרי, שכל אדם, ובוודאי יהודי שזכר השואה חרוט בליבו, צריך להיות חרד לו, דיסטל-אטבריאן פגעה בהתבטאות ההיסטרית שלה פגיעה חמורה במאמצי ההסברה של מדינת ישראל. מאמצי הסברה שהם חלק בלתי נפרד ומרכזי במאמצי המלחמה, משום שללא לגיטימציה בינלאומית תתקשה ישראל להשלים את מטרות הלחימה ולזכות בסיוע הצבאי שהיא מקבלת מידידותיה.

קריאה לביצוע פשעי מלחמה בידי חברת כנסת ישראלית משמשת נשק בידי אויביה של ישראל לערעור מעמדה בעולם, וללחץ על מדינות ידידותיות ובראשן ארה"ב והנשיא ג'ו ביידן, שמתמודד עם לחץ מהמחנה הקיצוני במפלגתו המאשים את ישראל בביצוע פשעי מלחמה - האשמה שישראל משקיעה מאמצים רבים על מנת להכחיש אותה בתוקף שוב ושוב.

פרסום כמו זה של דיסטל-אטבריאן הופך את צה"ל וישראל לשקרנים, משחק לידיו של החמאס, פוגע באינטרס הישראלי המדיני והביטחוני ויש לו תועלת מוגבלת אחת בלבד: לייקים לחשבון הטוויטר של דיסטל-אטבריאן.

האירוניה העצובה מתגברת עוד יותר כשזוכרים שעד לפני רגע היתה דיסטל-אטבריאן שרת ההסברה של ישראל. עשרות מיליוני שקלים הוקצבו לפעילות המשרד, שדיסטל-אטבריאן לא הצליחה אפילו למנות לו מנכ"ל, לא כל שכן להפעיל אותו, למעט אולי בהפצת חומרי תעמולה בשירות בנימין נתניהו ונגד הישראלים המתנגדים לחוקי ההפיכה המשטרית.

לרוע מזלה של מדינת ישראל, דיסטל-אטבריאן היתה שרת ההסברה דווקא בזמן שהסברת ישראל בעולם הפכה משימה לאומית דחופה ואקוטית, והפסדנו ימים יקרים של חוסר מעש איום עד שהואילה להתפטר. אירוני, אבל לא מצחיק ובטח שלא מקרי. דיסטל-אטבריאן היא התגלמות, בוטה במיוחד, של הנזק האדיר שגרם נתניהו למדינת ישראל. מקרה קיצון של מינוי בכירים לפי קריטריון אחד: נאמנות וצייתנות ללא סייג למנהיג העליון, ללא שום קשר לכישורים, התאמה ומקצועיות.

דיסטל-אטבריאן זכתה במושב בכנסת רק משום שנתניהו שריין אותה שם באחת המשבצות שהליכוד העניק לו למינוי נאמניו. היא זכתה במשרת שרה רק משום שהפגינה באגרסיביות בלתי מתפשרת את אותה נאמנות, בשטף של שנאה, הסתה ופילוג.

זאת למרות שעצם הקמת המשרד פגע בהסברה הישראלית בשל הסטת משאבים וריסוק מערכים קיימים; ולמרות שדיסטל-אטבריאן נעדרת כל כישור שאינו מסתכם בהפעלת מיתרי הקול, כפי שהוכח עת הפיאסקו הפך כה אדיר, שדיסטל-אטבריאן התפטרה והפרה את הדיבר היחיד של הביביזם: לעולם אל תודה בטעות.