תחנת גלי-צה"ל ידעה ניסיונות התערבות פוליטיים מכוערים, אך בקדנציה של ממלא מקום המפקד הנוכחי, דני זקן, היה נדמה שנקבעים שיאים חדשים. לא רק בעוצמת הניסיונות, אלא גם בחוסר הבושה ובכוחנות מחד ובשלומיאליות והמגושמות מאידך.
שיא כזה נרשם בשבוע שעבר, עת זקן חידש את ניסיונותיו לכפות על גלגלצ, תחנת הבת של גלי-צה"ל, שדרן מבחוץ בשם אבי כאכון. כאכון הוא איש עסקים זוטר מעולמות האירועים והבידור, השואף להתברג גם בתקשורת. הוא מגיש תוכנית בשעות המתות של שישי בצהריים בערוץ 12, וכותב על מוזיקה מזרחית ב"מאקו", אתר הבידור ותוכן השיווקי של הערוץ.
חשוב לא פחות, כאכון הוא גם איש פוליטי. חבר מועצה לשעבר במקום מגוריו, פרדס חנה - כרכור, חבר מפלגת הליכוד ואיש רעים באופן כללי. בשיחה עם "העין השביעית" הוא מכחיש כל קשר לנתניהו, אולם גם אין מי שטוען לקשר כזה. קשריו של כאכון, לפי הנטען, הם באסטנציות נמוכות יותר בהוויה הליכודניקית. יש מי שטוענים שהוא ממקורביו של שלמה קרעי, שר התקשורת שלנו. קרעי לא הגיב לפניית "העין השביעית" בעניין.
כך או כך, כאכון ניסה כבר לפני שנים להשתחל לגלגלצ, אולם נהדף בשל הארומה העסקנית שהביא איתו, ארומה שכאכון לא ניסה לפזר אלא בדיוק להיפך. לרוע מזלו, בניגוד למקומות אחרים, בגלגלצ לא אהבו שדרנים שקשורים לכל מה שלא קשור לעניין שלשמו התכנסנו: מוזיקה. במקום גלגלצ, קיבל כאכון משבצת בגלי-צה"ל: הגשה פעם בשבוע של תוכנית הרדיו האישית "ציפורי לילה".
בניין גלי-צה"ל (צילום מקורי: פלאש 90)
כניסתו של זקן לתפקיד לא לוותה בארומה עסקנית, אלא בריח חריף ובלתי ניתן להכחשה של מינוי פוליטי. ועדת איתור מקצועית כבר בחרה מועמד לפיקוד על התחנה, מנכ"ל רדיו 103FM אור צלקובניק, אולם שר הביטחון יואב גלנט בחר להתעלם מההחלטה והעדיף למנות "מישהו משלנו". אולי בגלל שגם גלנט עצמו לא היה בטוח ביכולותיו של אותו מישהו, ואולי מסיבות אחרות, המינוי לא נעשה בדרך המלך אלא כמינוי זמני, וכך התחנה נקלעה לקללה הידועה של ימי נתניהו: פעולה קבועה תחת מנהל זמני.
כאכון ניסה כבר לפני שנים להשתחל לגלגלצ, אולם נהדף בשל הארומה העסקנית שהביא איתו, ארומה שכאכון לא ניסה לפזר אלא בדיוק להיפך
זקן, קודם לכן כתב ב"גלובס", לא היה בלתי מזוהה פוליטית. הוא הגיש תוכנית שבועית עם יעקב ברדוגו, המקורב האולטימטיבי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקרב גונדת אנשי התקשורת הסרים לשירותו, ב"גלי ישראל", תחנת רדיו ביביסטית למהדרין. ואכן, לאחר כניסתו של זקן לתחנה החלו ניסיונות ההתערבות, ההנחתות, והמינויים (והפיטורים) הלא ענייניים.
גם שמו של כאכון עלה. גורמים שכבר אינם עובדים בתחנה, מספרים כי בשלהי הקיץ פנה זקן למנהל גלגלצ, נדב רביד, והורה לו למצוא משבצת שידור לכאכון, גם אם כמחליף לשדר קבוע. מדובר בהתנהלות יוצאת דופן, לגלגלצ קאדר של שדרנים ואין מחסור במחליפים. מדובר בתחנה המואזנת בישראל, וישנו תור של אנשים המעוניינים להתקרב למיקרופון שלה. מדוע להקפיץ לפוזיציה הנחשקת דווקא את המועמד האלמוני של זקן?
הפנייה של זקן היתה יוצאת דופן גם באופייה. ותיקי גלגלצ, המכירים את תולדות התחנה מאז הקמתה, לא זוכרים מקרה בו מפקד גלי-צה"ל מכתיב למנהל גלגלצ את זהותו של שדרן. זקן תירץ את רצונו להשחיל את כאכון לתחנה בכך שהוא מעוניין להגביר את השמעתה של מוזיקה ים-תיכונית ושל "אמנים ותיקים". תירוץ ברוח זו התפרסם גם ב"מאקו", אתר הבית של כאכון, בכתבה שניסתה להכפיש את רביד ולשסות בו את השד העדתי.
נדב רביד, 2015 (צילום: אורן פרסיקו)
אלא שהפנייה של זקן, והפניות שבאו בעקבותיה, לא היו קשורות באמת לתוכן כזה או אחר בתחנה. אם קידומה של המוזיקה המזרחית היה האבוקה הבוערת בליבו, זקן היה יכול לנהוג כמו מפקדים קודמים שרצו לשנות את אופיה של גלגלצ, שעבדו בצמוד ביחד עם מנהלי התחנה כדי לעשות זאת. אף אחד מהם לא חשב להצניח בכפייה שדרן מן החוץ, בטח לא כשבתחנה מסתייגים מאינטרסים עסקיים ופוליטיים שמגיעים איתו בעסקת חבילה.
גם כניסתה של ישראל למלחמה, אחרי הטבח הנורא בעוטף עזה, לא עצר את ממלא מקום המפקד. שבוע לתוך המלחמה, הציף זקן מחדש את סוגיית מינויו של כאכון. המדינה עדיין היתה בהלם, וגם גלגלצ, כמו יתר התקשורת הישראלית, הפסיקה את לוח השידורים הרגיל ועברה למתכונת חירום. התוכניות הרגילות יצאו לחופשה, יחד עם הפלייליסט המפורסם. בתחנה ניתן דגש לשירי נחמה ולבחירות המאזינים. דווקא ברגע כזה, דרש זקן שוב להכניס את כאכון כשדרן בתחנה.
בתחנה הרגישו כאילו המפקד תוקע להם סכין בגב באמצע המלחמה. הם לא הצליחו להבין איך מינוי שיש מאחוריו דגל אדום גם בשגרה נדחף לגרונם בעיצומה של מתיחות ביטחונית חסרת תקדים
בתחנה הרגישו כאילו המפקד תוקע להם סכין בגב באמצע המלחמה. הם לא הצליחו להבין איך מינוי שבתחנה הבהירו כי יש מאחוריו דגל אדום גם בשגרה, נדחף כעת לגרונם בעיצומה של מתיחות ביטחונית חסרת תקדים. קשה להבין את פשר הדחיפות מכיוונו של זקן, שהבהיר כי בכוונתו ללכת עד הסוף, ולטאטא מדרכו מי שיתנגד לו, אולם יש לזכור כי המינוי של זקן עצמו - מינוי זמני, כזכור - עתיד לפקוע ממש בימים הקרובים, בסוף אוקטובר.
גם התירוץ של קידום מוזיקה ים-תיכונית או אמנים ותיקים, התגלה במערומיו. גלגלצ ממילא נשענת כעת על פלייליסט ייעודי לימים המתוחים האלה, ועל בחירות חיילים ומאזינים אחרים. זהותו של השדרן, לא ממש משנה.
כך או כך, זקן קבע גם מועד: כאכון ייכנס לאולפן ביום חמישי בשעה 16:00, הפריים טיים של הרדיו. ההודעה באה בחטף, בלי המעטפת הנהוגה של קדימונים והודעה מסודרת לעיתונות, כמו שעושים כשמדובר במינוי שמתגאים בו.
בגלגלצ, בניגוד למסורת הרופסת ברבים מכלי התקשורת הישראלים, לא הסכימו להיכנע. גם כשממלא המקום פיזר את האיומים והשכנועים לכיוונם של מספר בעלי תפקיד בתחנה. ביום חמישי הזה (26.10) ניסה שוב זקן לכפות את כאכון על התחנה, במקומה של השדרנית שיר הדס מאיר. מאיר כבר הכינה תוכנית, שהוקדשה לחיילים שהיו יחד עם אחותה באחד ממוצבי גבול הדרום בשבת האיומה של ה-7 באוקטובר. לבסוף החליט זקן להתקפל. כנראה שאפילו הוא הבין כיצד זה ייראה, לבטל תוכנית כזו על מנת להכניס במקומה שדרן מקורב.
זקן לא הגיב לפניית "העין השביעית".