ראש הממשלה בנימין נתניהו משקר כשהוא אומר, שוב ושוב, שביקש שמשפטו הפלילי ישודר בשידור חי. בניגוד להצהרותיו החוזרות ונשנות בעניין, לאורך שנים, נתניהו לא רק שלא ביקש מעולם בקשה כזו מבית המשפט, אלא שאף התנגד לבקשה של תאגיד השידור ושל חדשות 12 לשדר חומרים אודיו-ויזואליים שיהיו מוצגים במהלך המשפט, וטען בזכות "האינטרס הציבורי בהותרת ההליך המשפטי בין כותלי בית המשפט".

"יש לי רק בקשה אחת לגבי המשפט שלי, שטרם נענתה, שיהיה שידור חי של המשפט בטלוויזיה", אמר לאחרונה ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון לרשת ABC. דברים דומים אמר באותו סבב ראיונות גם ל-CNN וכן בראיון לרשת הימין הקיצוני האמריקאית "ניוזמקס".

לא היו אלה הפעמים הראשונות שבהן הצהיר נתניהו כי ביקש שהמשפט הפלילי שבו הוא מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים יועבר בשידור טלוויזיוני חי. בחודש פברואר האחרון, בראיון ל-CNN, אמר: "היתה לי בקשה אחת במשפט הזה שמתנהל בשנה האחרונה, רק בקשה אחת. תשדרו אותו בטלוויזיה. הם סירבו".

למעשה, כבר בנאום הידוע לשמצה שנשא נתניהו ממסדרון בית-המשפט המחוזי בירושלים במאי 2020, יום פתיחת משפטו, אמר ראש הממשלה: "הבקשה הראשונה שלי מבית המשפט היא שקיפות מלאה. אני מבקש שהכול ישודר בשידור חי, שידור רציף ולא מצונזר. הציבור צריך לשמוע הכל ולא דרך המסננת המעוותת של כתבי החצר של הפרקליטות".

אסנת מארק ניצבת לצידו של ראש הממשלה נתניהו בזמן שהוא מנאץ את מערכת המשפט, בתוך בית המשפט המחוזי בירושלים רגע לפני פתיחת משפטו הפלילי, 24.5 (צילום: יונתן זינדל)

ראש הממשלה נתניהו מנאץ את מערכת המשפט, בתוך בית המשפט המחוזי בירושלים רגע לפני פתיחת משפטו הפלילי, 24.5.20 (צילום: יונתן זינדל)

מאז חזר נתניהו, פעם אחר פעם, בנאומים וראיונות לתקשורת הישראלית והזרה, על הצהרתו זו. אולם בפועל, בקשה שכזו מעולם לא הוגשה באמצעות באי-כוחו לבית-המשפט, לא לפני הדיון הראשון במאי 2020, לא לפני תחילת של העדויות באפריל 2021 ולא מאז ועד היום.

בישראל אסור לצלם בתוך אולם בית משפט בעת שמשפט מתנהל בו, ומשפטים לא משודרים - בשידור חי או אחר. לכן, אם נתניהו היה אכן מעוניין בשידור חי של משפטו, הצעד הראשון שהיה צריך לעשות הוא הגשת בקשה שכזו לבית המשפט - בקשה שכאמור מעולם לא הוגשה.

כלי תקשורת, עיתונאים וגורמים אחרים דווקא הגישו בקשות להעברת המשפט בשידור חי. כפי שצוין לאחרונה במדור "המשרוקית" של "גלובס", כבר במאי 2020 פנו "גלובס" וכתבי המשפט אבישי גרינצייג וחן מענית בבקשה לצילום ופרסום דיון הפתיחה. בקשות דומות הגישו תאגיד השידור הישראלי וכתבת המשפט תמר אלמוג; חדשות 13 וכתבי המשפט אביעד גליקמן וברוך קרא; ארגון נאמני ארץ ישראל בליכוד יחד עם אברהם בלוך, אז כתב באתר "סרוגים"; ואיש התקשורת אלי ציפורי.

נתניהו עצמו לא הצטרף לבקשות אלו, ואף לא נדרש להביע את עמדתו שכן שופטי המחוזי בירושלים, ראשת ההרכב רבקה פרידמן-פלדמן והשופטים משה בר-עם ועודד שחם, קבעו כי "הדיון לא יצולם ולא ישודר בשידור ישיר" מבלי להידרש כלל לעמדות הנאשמים והפרקליטות. "באיזון בין האינטרסים השונים", כתבו באחת ההחלטות שנתנו בעניין, "לא מצאנו כי יש לאפשר צילום הדיונים".

רה"מ בנימין נתניהו משקר ואומר שביקש לשדר את משפטו בשידור חי וסורב. בפועל מעולם לא ביקש ואף התנגד לבקשה לשדר הקלטות מהאולם (צילום מסך)

רה"מ בנימין נתניהו משקר ב-CNN (צילום מסך)

עיתונאי "גלובס" הגישו עתירה לבג"ץ בעקבות דחיית בקשתם ואילו אנשי הליכוד יחד עם בלוך וציפורי הגישו ערעור בעקבות דחיית הבקשה שלהם, אולם העליון דחה את שתי הפניות אליו, שוב ללא בקשת עמדת הנאשמים והפרקליטות.

ב-2021, לפני תחילת שלב העדויות במשפט, פנה ארגון קריים-מיניסטר בבקשה לשידור ההליך, ואחריו פנה בבקשה דומה גם פורום נאמני ארץ-ישראל בליכוד. שתי הבקשות נדחו.

באותם הימים פנו גם חדשות 12 והעיתונאי גיא פלג בבקשה להתיר לפרסום את קטעי הווידיאו והאודיו שיוקרנו או יושמעו בדיונים. לבקשה זו הצטרפו בהמשך חדשות 13 והכתבים קרא וגליקמן וכן תאגיד השידור הישראלי. הפעם ביקשו השופטים מהצדדים להביע עמדתם. כל הנאשמים, כולל ראש הממשלה, התנגדו.

נתניהו, באמצעות באי-כוחו עורכי-הדין בעז בן-צור ועמית חדד, התנגד לשידור החומרים מההליך נגדו בין היתר בטענה כי ההליכים בתיק ממילא מסוקרים בהיקף נרחב "עד עדי 'תמלול בזמן אמת' של הנאמר באולם". משום כך, טען נתניהו, "דבר לא נגרע מן הציבור הרחב המתעדכן תדיר בכל תג ותג מנבכי הליך זה".

פרק שלם בתגובתו של נתניהו, כפי שצוין לאחרונה בידי ארגון "בודקים", הוקדש ל"אינטרס הציבורי בהותרת ההליך המשפטי בין כותלי בית המשפט הנכבד ומניעת העברתו לשדה התקשורתי". נתניהו התריע מפני פרסום מקוטע, סלקטיבי, חלקי ומטעה של המוצגים ששודרו והושמעו בבית-המשפט וטען כי "למעשה, שידורם של קטעי וידיאו או אודיו שיושמעו או יוקרנו שקול, במידה רבה, לשידור הדיון עצמו".

רה"מ בנימין נתניהו מגיע לבית המשפט המחוזי בירושלים ליומה השני של עדות ארנון מילצ'ן, 26.6.23 (צילום: ראובן קסטרו)

רה"מ בנימין נתניהו מגיע לבית המשפט המחוזי בירושלים ליומה השני של עדות ארנון מילצ'ן, 26.6.23 (צילום: ראובן קסטרו)

ראש הממשלה, שכאמור הצהיר פעם אחר פעם על רצונו בשידור חי של ההליך המשפטי נגדו, הוסיף בהקשר זה כי "בית המשפט הנכבד דחה פעם אחר פעם בקשות לשידור דיונים בתיק זה" והוסיף כי "בנסיבות אלו, שידור הקלטות שיושמעו בדיונים 'יעקוף' את החלטת בית המשפט הנכבד".

"ראוי להימנע ככל הניתן - בהליך זה במיוחד - מניהול לא ענייני של ההליך, המכוון למהדורות החדשות בערב", הוסיף וטען נתניהו.

גימיק תקשורתי

הפעם היחידה בה נתניהו העביר בקשה רשמית, אם אפשר לקרוא לה כך, לשידור פומבי של הליך משפטי נגדו, היתה לפני שנפתח המשפט ועוד לפני שהוגש כתב אישום, והיא לא כוונה כלל לשידור של המשפט. ב-2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על שימוע שייערך לנתניהו, לפני ההחלטה על הגשת כתב אישום. נתניהו יצא בהצהרה בחשבון הפייסבוק שלו כי הוא מבקש לפתוח את השימוע לשידור חי, ובעקבות האמירה בעל פה פנה גם באמצעות באי-כוחו במכתב בן שתי שורות למנדלבליט וביקש שהשימוע שייערך לו ייעשה בדלתיים פתוחות ובאופן פומבי.

מנדלבליט דחה את הבקשה הקצרצרה תוך שהוא מביע צער כי במקום לפעול על פי ההנחיות, באי-כוח נתניהו מצאו לנכון "לבקש בקשה תקדימית חסרת כל יסוד, מתוך ידיעה כי זו תידחה".

מהבחינה הזו, הבקשה הרשמית של נתניהו לשידור השימוע שלו היתה דומה להצהרותיו הכוזבות על בקשה כזו לשידור ההליך הפלילי כולו: גימיק תקשורתי.

67104-01-20

משפט המו"לים