ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל פנה ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה להעביר מתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור הישראלי, השופטת בדימוס נחמה נצר, שמונתה לתפקיד על-ידי שר התקשורת שלמה קרעי.
הפנייה ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה באה בעקבות הפרסומים בחדשות 13 וב"עין השביעית" על התבטאויות חריפות של עו"ד אריק נצר, שלפי ארגון העיתונאים והעיתונאיות מעמידות את אשתו, השופטת בדימוס נצר, בניגוד עניינים. מוקדם יותר השבוע פרסמנו כי עו"ד נצר קורא בעקביות לסגור את התאגיד וכלי תקשורת אחרים שאינם תומכים בנתניהו, משמיץ עיתונאים ותוקף אותם בבוטות.
לוועדת האיתור תפקיד מפתח בקביעת פניו של השידור הציבורי בישראל: אנשיה בוחרים בחברי מועצת תאגיד השידור, המפעיל את ערוץ כאן 11, שמונה תחנות רדיו ובהן כאן ב' וחטיבת הדיגיטל של תאגיד השידור. מועצת התאגיד אחראית גם על גלי צה"ל, ולמעשה על כלל השידור הציבורי בישראל.
"מינויה של השופטת בדימוס נחמה נצר מוכתם בניגוד עניינים ומשוא פנים חריף, בשים לב לאמירות חמורות מצד בן זוגה ושותפה במשרד עורכי דין כלפי התאגיד וחופש העיתונות ובכלל זה, סגירתו של התאגיד, איום על ביטחונם התעסוקתי של עובדי התאגיד והכפשתם", כותב עו"ד אמיר בשה במכתב של ארגון העיתונאים והעיתונאיות, שהוא ארגון העובדים בגדול בתחום העיתונות (ודה-פקטו, היחיד).
הגעתי הערב לביתה של שופטת בית המשפט המחוזי בדימוס נחמה נצר, לבשר לה על אישור מינויה ליו"ר ועדת האיתור למועצת התאגיד.
אני סמוך ובטוח שהשופטת, שניפצה כל תקרת זכוכית במהלך הקריירה, תבטיח שהמגוון והקולות הקיימים בציבור הישראלי יבואו לידי ביטוי גם במועצת התאגיד ובשידוריו בהתאם לחוק. pic.twitter.com/FsZJCWEpJu— ????????שלמה קרעי - Shlomo Karhi (@shlomo_karhi) February 19, 2023
בארגון העיתונאים והעיתונאיות מציינים כי ניגוד עניינים פוגם בכשירותו של עובד ציבור ומהווה עילה לפסילת כהונה אף אם העובד כשיר לתפקיד מכל בחינה אחרת. עוד מציינים בארגון כי ניגוד העניינים בו נמצאת לכאורה נצר נוגד גם באופן ספציפי את חוק השידור הציבורי, מכוחו מונתה.
החוק מציין במפורש כי לא ימונה לוועדת האיתור מי שנמצא "במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת האיתור, לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו [...] 'עניין אישי' - לרבות עניין אישי של קרובו, סוכנו או שותפו". בנוסף קובע החוק כי לא ימונה לוועדת האיתור גם מי שיש לו "זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או מפלגתית או מי שעסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות".
עם מינויה של נצר, מציינים במכתב ארגון העיתונאים והעיתונאיות, "בירך אותה שר התקשורת בדברים שהובאו גם בעין השביעית ואמר לה כי 'אני סמוך ובטוח שיש לך כתפיים מספיק רחבות כך שתוכלי להכניס רוח חדשה במועצת התאגיד, שתביא את המגוון וריבוי הדעות אל תוך השידור הציבורי, מה שאין לנו היום'". ואילו נצר השיבה לשר: "נפעל כדי להרחיב את השורות ולהכניס רוח חדשה, רוח משותפת, רוח מכילה, מגוונת, לשידור הציבורי, כמו שמגיע לעם ישראל".
נורית קנטי, יו"ר ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל (צילום: יעל צור)
עוד קודם לכן, מציינים במכתב הארגון, הרבה שר התקשורת קרעי להתבטא, באופן חריף וחסר תקדים, נגד התאגיד, כולל הצהרות חוזרות ונשנות בדבר כוונותיו לחסל את השידור הציבורי בישראל, לסגור את התאגיד, וקודם לכן לפגוע בעצמאותו ולהתערב בתכניו.
על רקע זה, כותבים בארגון העיתונאים והעיתונאיות, "לא ניתן לעמוד מן הצד ולהחריש נוכח האמירות החמורות מצד בן זוגה של יו"ר ועדת האיתור, עו"ד אריק נצר, כפי שצוטטו בחדשות 13 ('אזור בחירה', ברוך קרא) ו'העין השביעית' (שירי בלומברג). כך עולה כי בעלה של יו"ר ועדת האיתור הביע ברשת הטוויטר עמדות נחרצות וקשות ביחס לתאגיד פעמים רבות במרוצת החודשים האחרונים, משמיץ את עובדיו וקורא לסגור את התאגיד לאלתר, לצד תמיכה בראש הממשלה ובני משפחתו".
"התנהלות זאת מצד בעלה של יו"ר ועדת האיתור, שותפה למשרד עורכי הדין בו היא עובדת, על ידי מי שהוא קרוב מדרגה ראשונה, בן זוגה, ובכל הכבוד, אינו מאפשר כהונה של יו"ר ועדת האיתור ומכתים את כהונתה בניגוד עניינים", מוסיפים בארגון.
עוד מזכירים במכתב ארגון העיתונאים והעיתונאיות כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה בעבר למנוע את הקמת תאגיד השידור וכשנכשל בכך ניסה להחלישו ולפגוע בעצמאותו, וכי ניסיונות אלו "נבלמו גם בעקבות עתירה של ארגון העיתונאים שסופה בפסק דין של בית המשפט העליון מינואר 2019 שעניינו חשיבות השידור הציבורי ועצמאותו".
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת ד"ר שלמה קרעי, 27.3.2023 (צילום: יונתן זינדל)
"ראוי לפיכך שהכל יפנימו כי התוצאה אליה הגענו מתחייבת מהתפיסה הדמוקרטית", נכתב בפסק הדין, "שידור ציבורי מבוסס ובלתי תלוי הוא כלי חשוב לקיומו של שוק תקשורת מגוון, תוסס וביקורתי, שאיננו נושא פנים לבעלי שררה, ממון או אינטרס. בהיותו כזה הוא שומר על הדמוקרטיה ועל ההשתתפות של אזרחי המדינה בעיצוב דמותה.
"[...] נוכח האמור, נקל גם להבין כי התערבות שלטונית בגופי התקשורת, גם אם היא נעשית ברמה 'המוסדית', מתוך מטרה 'להתאים' את מבנהו של שוק התקשורת, כך שיתיישב עם אינטרסים של צד כזה או אחר במפה הפוליטית, מהווה למעשה, הכפפה אסורה של התקשורת, שאמורה להיות עצמאית - למאוויים של השלטון".
עו"ד אריק נצר נגד התקשורת החופשית, ליחצו להגדלה
עוד נכתב בפסק הדין כי "תכלית חוק השידור הציבורי היא שיפור השידור הציבורי בישראל, תוך מתן מענה לקשיים שאיפיינוהו עד כה - תכלית ראויה לכל הדעות".
"מכל האמור לעיל", מסכם המכתב את פנייתו ליועמ"שית לממשלה, "מתבקשת התערבותך הדחופה, המהירה והעניינית, לרבות הנחיה ברורה לשר התקשורת, שתבוא מצידך כגורם האמון על כך, להביא להעברת יו"ר ועדת האיתור מתפקידה בנסיבות העניין החריגות".
בחתימת המכתב מוצהר כי ככל שלא תיענה הפנייה, יפנה הארגון לערכאות.