השרבים של תחילת חודש יוני 2023 (ב-1-2.6 וב-8-10.6) שברו כמה שיאים: משבי רוח חריגים, טמפרטורות שיא חריגות, פיזור גשם ארצי נרחב וסופות רעמים לא רגילות. כל זאת תחת רצף של אירועי מזג אוויר מעין טרופיים, שלא אופייניים לאזורינו הצחיח. לאחר שנשברו השרבים, נשבר שיא נוסף, כשבפעם הראשונה השירות המטאורולוגי הישראלי ציין שמשבר האקלים כבר כאן ועכשיו ולא רק בתחזית ארוכת טווח לסוף המאה.
בסיכום הסקירה שפרסם השירות לגבי השרב של 1-2 ביוני, שכללה התייחסות מקיפה למצב הסינופטי ולמזג האוויר ולמידת החריגות של האירוע, נוסף גם סעיף חדש וחריג: "מידת השיוך לשינוי האקלים הגלובלי". בשירות ציינו כי "שקעים שרביים חדרו מדי פעם גם בעבר לאזורנו וגרמו לטמפרטורות גבוהות במיוחד ולחוויות נמוכות". אך יחד עם זאת, כתבו, "עם מגמת ההתחממות הגלובלית ההולכת ונמשכת, גם שיאי הטמפרטורה אצלנו נשברים פעם אחר פעם בחלק העליון של הסקאלה. סביר להניח שללא ההתחממות הגלובלית ייתכן שאירוע זה לא היה מצליח לשבור את שיאי הטמפרטורה של אירועי העבר".
גם הסקירה של האירוע השני, מ-8-10.6, שהיה מתון יותר, מתייחסת לחריגות האירוע, ובעיקר לרצף האירועים של פעילות מזג אוויר ממקור טרופי. "זוהי הפעם השלישית בשבועיים האחרונים, ופעם שנייה בחודש יוני, שבה מתקבלת פעילות מזג אוויר עם לחות ממקורות טרופיים, שמתאפיינת בטמפרטורות גבוהות ומזג אוויר שרבי לצד עננות מפותחת ופעילה עם גשמים וסופות רעמים", כתבו בשירות, "רצף כזה הוא חריג ובמיוחד בסוף האביב סמוך לתחילת הקיץ. רק ביוני 1957 היו שני אירועים נפרדים מסוג זה בחודש יוני (יש לציין כי מספר אירועי גשם ביוני יכולים לקרות מדי פעם אולם אז הם לרוב מפעילות קרה)".
גם הפעם ציינו בשירות המטאורולוגי מפורשות כי אף שאירועי מזג אוויר שכאלו התרחשו בעבר, "לא ניתן לשלול את האפשרות שרצף האירועים בשבועות האחרונים, הכולל גם טמפרטורות גבוהות וגם גשם חזק, קשור במגמת ההתחממות ההולכת וגוברת".
בעבר כתבתי כאן על הפער התמוה שנוצר בסיקור של השירות המטאורולוגי בהקשר למשבר האקלים, ובעיקר בהיעדר החיבור ההכרחי בין אירועי מזג אוויר נקודתיים, בזמן ובמקום, לשינויי אקלים מתמשכים המתרחשים באופן מתמיד על פני כל הגלובוס, ובין היתר גורמים לאירועי קיצון תכופים וקיצוניים יותר.
כך, בעוד שבפרסומים ובראיונות שונים מציינים בשירות את השינוי המשמעותי בטמפרטורה ובהיקף ובעיקר בפיזור הגשמים עם הזמן ועם המקום בעשורים האחרונים בישראל, לצד תחזית מדאיגה לעתיד לבוא, הרי שמשבר האקלים נפקד מהפרסומים הללו וכן מהסקירות המטאורולוגיות השוטפות, כאילו כלום לא השתנה בשטח ממש.
השירות המטאורולוגי מזכיר כי אין לנו כמדינה את הכלים הבסיסיים לניתוח ולחיזוי של אירועי מזג אוויר קיצוניים
נדבך נוסף שנפקד מהסקירות השוטפות של השירות הוא ההתייחסות להתחממות בישראל. על פי השירות, "הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מעלות צלזיוס מ-1950 ועד 2017 (בערך פי שתיים מקצב ההתחממות העולמי; ע.ו), והיא צפויה להמשיך ולעלות בעוד כמעלה אחת עד שנת 2050. לפי התרחיש החמור, הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה להמשיך ולעלות בכ-4 מעלות עד סוף המאה הנוכחית".
הפער הזה שימש כר נרחב למתכחשי ולמכחישי משבר האקלים. אבל החשיבות של הסקירות הנקודתיות והתחזיות העתידיות, ובעיקר של הקונטקסט האקלימי, היא מעבר למאבק בהכחשת אקלים. חשיבותן היא בעיקר בצורך לתת בסיס מדעי למקבלי ההחלטות, שממשיכים לפעול במנותק מהמציאות ומהאתגרים שהמשבר מציב בפנינו.
כך למשל, הם ממשיכים לקדם את השימוש בדלקים מזהמים, שהפקה ושריפה שלהם גורמות לפליטת גזי חממה, שמניעים את משבר האקלים, ומעכבים את השימוש באנרגיות מתחדשות. הפוליטיקאים גם מתעלמים מהצורך להיערך לשינויי האקלים, למשל לשרבים וגלי חום שגובים חיי אדם. כל זאת על אף תרחיש הייחוס לחודשים הקרובים, שפרסמו רשות החירום הלאומית והשירות המטאורולוגי, שעל פיו בין יוני לאוקטובר צפויים שני גלי חום של 3-4 ימים בכל חודש עם עומס חום כבד ומתמשך וטמפרטורות שיאמירו בחלק מהארץ עד ל-49 מעלות.
שריפה ביער שורש סמוך לירושלים, 3.8.2021 (צילום: יונתן זינדל)
נחזור לסקירות השירות המטאורולוגי, ולשינוי המגמה החיובי והחשוב בחיבור בין המקומי לעולמי ובין אירועי מזג אוויר קיצוניים לשינויי האקלים. אי אפשר להתעלם מהסיפא שלהן, שיכול להסביר, ולו במעט, את התפיסה של השירות עד כה, אך לא להצדיק אותה, ובעיקר צריך להדאיג את כולנו.
על פי השירות, "הוכחה מדעית אובייקטיבית של השערה זו (על הקשר בין אירועי מזג האוויר הקיצוניים למשבר האקלים; ע.ו) אפשרית במחקרי שיוך (Attribution), שתקוותנו היא שהאקדמיה תוכל לבצע לאחר הקמת מרכז החישובים האקלימי הלאומי".
"מרכז החישובים הלאומי", ממשיכים וכותבים בסקירת השירות המטאורולוגי, "יאפשר גם לחקור בצורה אמינה יותר את תופעות השקעים השרביים ואירועי הגשם בקיץ – תופעות שמתרחשות בסקאלות קטנות ודורשות לפיכך סימולציות ברזולוציה גבוהה".
ובמילים פשוטות: אין לנו כמדינה את הכלים הבסיסיים לניתוח ולחיזוי של אירועי מזג אוויר קיצוניים, ובזמן שמחלקים כספים רבים לאין ספור עניינים סקטוריאליים, משבר האקלים שוב נדחק ונעלם מעיניהם של מקבלי ההחלטות.
עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)