האם משרד התקשורת בראשות שר התקשורת שלמה קרעי אכן קיבל תוספת תקציבית של 60 מיליון שקל לקידום תוכנית אבסטרקטית ל"עידוד הגיוון והתחרות" בתקשורת? כך הצהיר קרעי בפברואר האחרון, אלא שבהצעת התקציב המשרדי שהונחה על שולחן הכנסת אין זכר לתוכנית כזו.
בפברואר האחרון, אחרי העברת תקציב המדינה בממשלה, הודיע קרעי על "עבודה מאומצת מול אגף תקציבים שנשאה פירות בהישגי התקציב, כולל יריית פתיחה לקראת הרפורמה לגיוון ותחרות בתחום השידורים. גידול של 15% בבסיס התקציב, 20% נוספים לפרוייקטים ייעודיים ועוד. בנוסף, תקציב ייחודי של 60 מיליון ש"ח לתכנית לעידוד הגיוון והתחרות בתחום החדשות והאקטואליה".
עיון בהצעת התקציב של משרד התקשורת כפי שהוגשה לכנסת מלמד כי הוא אכן גדל ב-13.5%, מ-81 מיליון שקל בהצעת התקציב הקודמת ל-92 מיליון שקל בנוכחית. בפועל, הגידול היה קטן יותר, שכן התקציב הקודם עמד בפועל על 85 מיליון שקל. בתקציב המשרד נכללים 132 מיליון שקל נוספים, אולם הם מותנים בהכנסות של משרד התקשורת ולא בתקציב המדינה. אם מסתכלים על תקציב המשרד בכללותו, הרי שהוא עתיד לרדת ב-30% לעומת השנה שעברה.
כך או כך, אין בנמצא באף אחד מ-24 עמודי הצעת התקציב כל אזכור ל"תוכנית לעידוד הגיוון והתחרות בתחום החדשות והאקטואליה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו ועמיתיו לליכוד באירוע סיום קמפיין בחירות 2020, שעות אחדות אחרי סגירת הקלפיות. במרכז, מאחור: שלמה קרעי (צילום: גילי יערי)
60 מיליון שקל אינם סכום גבוה ביחס לתקציב המדינה בכללותו, אולם הם סכום גבוה מאוד ביחס לתקציב משרד התקשורת, שכאמור, עתיד לעמוד על 92 מיליון שקל (מתוכם, כעשרה מיליון מיועדים לתפעול מועצת הכבלים והלויין). הוצאה נכבדת כזו צריכה ליטול מקום נכבד בהצעת התקציב. למעשה, זו אמורה להיות התקנה הגדולה ביותר במסגרתו.
משרד התקשורת הוא משרד שתפקידו אסדרה ופיקוח ורוב הוצאותיו הן לתשלום משכורות לעובדים ותפעול שוטף. הצעת התקציב מפרטת את התחומים השונים בהם הוא מתעתד לפעול השנה בתחום תשתיות התקשורת, מאסדרת מחירים בשוק הסיטונאי ועד "סגירת רשתות מטכנולוגיות ישנות".
אחד הסעיפים מתייחס ל"הגדלת התחרות בשוק השידורים", אולם לא בתחום החדשות והאקטואליה אלא בין ספקיות הטלוויזיה, "הוט", "יס", סלקום ופרטנר והספקיות הבינלאומיות דוגמת נטפליקס. "בשנים הקרובות צפויה להימשך מגמת התעצמות של התחרות, שתאפשר צמצום משמעותי של הנטל הרגולטורי הרב בתחום השידורים", נכתב בסיכום הסעיף.
התעשתות או נסיגה טקטית?
ההצעה מתייחסת באופן מפורש לשינויים בתקציב הנוכחי לעומת התקציב הקודם, גם כאן אין זכר לתוכנית לעיסוק בתחום החדשות והאקטואליה. בסיכום הביאור לשינויים התקציביים נכתב כי הם מיועדים למערכות טכנולוגיות ולשכירת כח אדם לפיקוח על יישום רפורמות בתחום תשתיות התקשורת. בטבלה המפרטת את התוספות התקציביות המרכזיות נכללים שלושה נושאים: מערכות מחשוב, תוספת שכר ושכירת יועצים.
אם לשר התקשורת שלמה קרעי היתה תוכנית אמיתית לעידוד הגיוון והתחרות בתחום החדשות והאקטואליה, ועוד כזו שנצרך בשבילה הון של 60 מיליון דולר, היא היתה צריכה להיות מנומקת ולכלול תנאים והתוויות ברורות לאופן בו מתכוון קרעי להוציא את הכסף. הצעת התקציב לא כוללת תוכנית כזו או סיכום שלה, לא הנמקות תקציביות ולא כללים כלשהם. למעשה, המילים "חדשות" (בהקשר העיתונאי) ו"אקטואליה" כלל אינן מופיעות בה.
מחאה נגד פעולות שר התקשורת שלמה קרעי לפגיעה בתאגיד השידור כאן, 25.1.23 (צילום: תומר נויברג)
האם 60 מיליון השקלים, כאמור - סכום עתק ביחס לתקציב המשרד כולו - יועברו לקרעי מחוץ לתקציב המשרדי על חשבון התקציב הכללי? ישנה, לכאורה, אפשרות כזו, אם כי משרד האוצר כבר הבהיר לקרעי כי ניהול תקציב ממשלתי שונה מניהול חשבון טוויטר, וקבלת כספי ציבור מצריכה תוכניות מפורטות ומנומקות שאינן מפרות חוק ושיש להן אינטרס ציבורי.
בשבועות האחרונים מיתן קרעי את מנהגו מאז שמונה לשר בתחילת השנה, לשחרר לחלל האוויר באופן רציף פרובוקציות, איומים או סתם גידופים והצהרות על "חיסול השידור הציבורי" ו"חיסול הרגולציה על התקשורת". יתכן שהשקט התעשייתי מלמד על כך שקרעי הפנים את עצת קודמו בתפקיד והוא מתרכז בעבודה האמיתית של שר תקשורת, היינו, פיקוח ואסדרה של תשתיות התקשורת בישראל. יתכן גם כי מדובר בנסיגה טקטית, וכי בפעם הבאה שקרעי יגיח כדי לפגוע בתקשורת הישראלית הוא יהיה חמוש בתוכנית מסודרת ולא רק בלהט רטורי.
דובר שר התקשורת שלמה קרעי מחרים את "העין השביעית".