בג"ץ דן היום בעתירה שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו בשל פרסום בתקשורת של פרטים מחקירותיו הפליליות. נתניהו עתר נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בדרישה כי תורה על פתיחת חקירה פלילית לאיתור הגורמים שהדליפו לתקשורת מידע על השלמת החקירה של הדס קליין, עדת תביעה במשפט נגדו. שופטי העליון טרם פסקו אך מהערותיהם במהלך הדיון נראה כי סיכויי העתירה להתקבל אינם גבוהים.

בעתירתו טען נתניהו, באמצעות עורכי-הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, כי פרטים מעדות קליין בהשלמת חקירתה מאוקטובר 2021 דלפו לתקשורת עוד לפני שהגיעו לידי ההגנה. קליין, העוזרת האישית של שני המולטי-מיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, שעל פי כתב האישום במשפט המו"לים המטירו על ראש הממשלה ורעייתו טובות הנאה בהיקף של מאות אלפי שקלים, היא אחת מעדות התביעה המרכזיות בפרשה המכונה "תיק 1000".

בחקירה משלימה שנערכה לה באוקטובר 2021 היא סיפרה על אודות תכשיטים שהעבירו שני המולטי-מיליארדרים לשרה נתניהו, כולל צמיד זהב משובץ 121 יהלומים, שנרכש בארה"ב תמורת 41,676 דולר, לאחר הנחה. בין פרטי החקירה שדלפו לתקשורת היתה גם החשבונית של הצמיד, שהוצגה על-ידי העיתונאית אילנה דיין במהדורת חדשות 12.

לדברי באי-כוח נתניהו, חומרי השלמת החקירה היו בדרכם מהפרקליטות לסנגורים בערב שבו התבצעו הפרסומים על תוכנם, אך הסנגורים סירבו לקבלם כדי שלא יוכלו להאשימם בהדלפה. לטענת באי-כוח נתניהו, לא כל הגורמים בתביעה ידעו שהסנגורים סירבו לקבל את החומרים. לכן, לפי התיאוריה של נתניהו, חשבו בפרקליטות שיוכלו לטשטש את מקור ההדלפה. נתניהו ובאי-כוחו לא הציגו כל ראיה לטענותיהם.

דיווח בחדשות 12 על התכשיטים שקנו המיליארדרים מילצ'ן ופאקר לשרה נתניהו, 15.11.21 (צילום מסך)

בעקבות העתירה טענה המדינה, באמצעות עורכות-הדין שוש שמואלי ומיטל בוכמן-שינדל, כי למידע על התכשיט נחשפו עשרות עובדי מדינה וגם גורמים מחוץ לשירות הציבורי, וכי מסיבה זו ואחרות אין מקום להורות על פתיחת חקירה פלילית וזאת בהתאם להמלצת פרקליטת המדינה וראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, שבחנו את הסוגיה. במקביל הוסיפה היועמ"ש כי החליטה למנות גורם חיצוני למערכת אכיפת החוק, "בעל ניסיון בגופי ביטחון", שיערוך עבודת מטה וימליץ על דרכים לסגירת פרצות ומניעת הדלפות.

הבוקר הוסיפו הצדדים לטעון בפני השופטים נעם סולברג, דפנה ברק-ארז וחאלד כבוב, שכבר בפתח הדיון הביעו את התרשמותם מהצעד שבו נקטה היועמ"ש. השופט סולברג ציין כי בניגוד לטענת עו"ד חדד, ננקטה פעולה על ידי היועמ"ש. השופט כבוב היה נחרץ אף יותר.

"זו תרומה לא מבוטלת עו"ד חדד, תרומה באמת לא מבוטלת וצריך להתייחס אליה ברצינות", אמר השופט כבוב ביחס להחלטת היועמ"ש למנות גורם חיצוני לבחינת סוגיית ההדלפות ממערכת אכיפת החוק. בהמשך הוסיף: "כמה פעמים אדוני מכיר שהיועמ"ש מקימה צוות בראשות ראש אגף חקירות ומודיעין ופרקליט המדינה, צוות שנועד לבדוק סוגיה שאתם העליתם?".

עו"ד עמית חדד, בא-כוחו של נתניהו, בדיון בבג"ץ בעתירה בסוגיית ההדלפות, 8.5.23 (צילום: יונתן זינדל)

בא-כוחו של נתניהו טען כי המהלך האחרון של היועמ"ש הזכיר לו הבטחה דומה שניתנה כבר בשנת 2014, בעקבות עתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון לבדיקת הדלפת מצגת סודית שהוקרנה בפני חברי הקבינט המדיני-ביטחוני. במענה לעתירה ההיא הבטיח היועמ"ש דאז לקיים "הליך חשיבה לגיבוש מדיניות אכיפה וכלים משפטיים, במטרה לצמצם ולמנוע ככל הניתן את תופעת ההדלפות בעתיד".

"אין חדש תחת השמש", קבל עו"ד חדד, שכיום למרבה האירוניה מייצג את מי שאז נחשד בהדלפת המצגת, ראש הממשלה בנימין נתניהו.

"זה לא בדיוק אותו דבר", העירה השופטת ברק-ארז, שהרבתה לסתור את דברי בא-כוחו של נתניהו לאורך הדיון. לדבריה, פסק-הדין בעתירת התנועה לאיכות השלטון עסק בהדלפה ביטחונית ואילו כאן מדובר על בדיקה רוחבית לכל סוגיית ההדלפות.

עו"ד חדד חלק על השופטת, וכדי להדגיש את חשיבות הסוגיה טען כי לפני שבוע שוב הודלף מידע מהפרקליטות, הפעם במטרה לאיים על עד המדינה ארי הרו לקראת תחילת עדותו. גם לטענה זו לא צירף חדד שום ראיה, והשופטים קטעו אותו פעם אחר פעם כדי שישוב וידבר על המקרה שמונח בפניהם.

עו"ד חדד בכל זאת חזר בהמשך הדיון להדלפה האחרונה שלדבריו יצאה מהפרקליטות וטען כי באולם משפט המו"לים העיר השופט משה בר-עם, ביחס להדלפות, כי "זה משבש לנו את כל היכולת לנהל את המשפט הזה". יצוין כי פרוטוקול הדיון האחרון טרם פורסם אך לפי רישומי "העין השביעית" השופט בר-עם לא אמר מה שחדד טען שאמר. מה שאמר השופט בר-עם הוא: "אני מבין שזה עשוי לגרום לשיבוש כל החקירה", וזאת בתגובה לקביעה של חדד ברוח זו.

שופטי העליון נעם סולברג, דפנה ברק-ארז וחאלד כבוב בדיון בעתירת נתניהו נגד ההדלפות, 8.5.23 (צילום: יונתן זינדל)

בנוסף, עו"ד חדד טען בפני שופטי העליון כי השופטת רבקה פרידמן-פלדמן אמרה לתביעה "תבדקו את זה, זה לא מאפשר לנו לנהל משפט". שוב, לפי רישומי "העין השביעית" מהדיון, השופטת פרידמן-פלדמן לא אמרה את הדברים. היא אמנם הבהירה כי הפרסומים בעקבות ההדלפות "לא טובים" אבל בסך הכל ביקשה מהתביעה לנסות ו"לגשש" איפה המידע שהודלף הסתובב ומאין הגיע לתקשורת. בשום שלב לא טענה השופטת פרידמן-פלדמן כי ההדלפה לא מאפשרת לשופטים "לנהל משפט". מי שטען באותו דיון מהשבוע שעבר באופן חד משמעי כי ההדלפות משבשות את המשפט - היה עו"ד חדד עצמו.

עוד התייחס עו"ד חדד לחלק מהטענה של הפרקליטות על היקף החשיפה למידע שהודלף, והפך אותו על ראשו: לדבריו, בעוד שבשגרה נחשפים לחומרי חקירה "עשרות רבות" של גורמים, הרי שלפי הפרקליטות למסמך שהודלף לדיין נחשפו 35 עובדי ציבור. כלומר, פחות מהרגיל.

"נוצר פה מצב קפקאי להחריד", טען עו"ד חדד ושחזר שוב את אירועי היום שבו פורסמו הפרטים בתקשורת בעוד הוא ועמיתיו מסרבים לקבל את החומרים מידי הפרקליטות. "הגברת אילנה דיין מציגה חומר חקירה שלא נמצא אצלנו, זו עליית מדרגה וזו עליית מדרגה מסוכנת", אמר.

השופטת ברק-ארז שבה והדגישה את הפעולה שבה נקטה כבר היועמ"ש. "לא נעשה דבר", העיר עו"ד חדד אך השופטת ברק-ארז השיבה כי "עשיית דבר זה לא רק במובנים של חקירה פלילית, לעשות דבר זה גם הדברים האחרים שיזמה כאן היועצת המשפטית".

בנוסף אמרה השופטת ברק-ארז כי בפני בא-כוח נתניהו עומדת "מהמורה משמעותית להתגבר אליה" בכל הקשור להתערבות בג"ץ בשיקול הדעת של היועצת המשפטית לממשלה. בהקשר זה טען עו"ד חדד כי במקרה הנוכחי קיים ניגוד עניינים מובנה שכן מי שאמור לקבל את ההחלטה על פתיחת חקירה פלילית לאיתור המדליף הוא גם מי שעשוי להיחשד בהדלפה, להיחקר בה ואולי אף לעמוד על כך לדין. משום כך, טען, יש להגביר את הפיקוח השיפוטי על החלטותיו.

בתשובה לטענות עו"ד חדד, טענה באת-כוחה של היועמ"ש, עו"ד מיטל בוכמן-שינדל, כי בעקבות אותה הדלפה מ-2014 שבגינה הוגשה העתירה שהזכיר עו"ד חדד, גיבש היועמ"ש הנחיות שלפיהן פעלה היועצת הנוכחית כשהגיעה למסקנה כי אין מקום לפתיחת חקירה פלילית במקרה זה. זאת, בין היתר, משום שלא נגרם נזק ולא היה פוטנציאל לפגיעה משמעותית באינטרסים חיוניים. אשר לסוגיית הפיקוח השיפוטי המוגבר שהעלה עו"ד חדד, טענה עו"ד בוכמן-שינדל כי היועמ"ש הנוכחית אינה מי שהיתה בתפקיד בעת ההדלפה ולכן אינה נמצאת בניגוד עניינים לקבל את ההחלטה.

השופט סולברג הקשה על באת-כוח היועמ"ש ושאל, על סמך טיעוני עו"ד חדד, כיצד התייחסו במשרדי היועמ"ש להערות שופטי המחוזי על "קושי בניהול המשפט מחמת אותן הדלפות". עו"ד בוכמן-שינדל הבהירה כי דברי המחוזי "נלקחו בחשבון במלוא כובד הראש", אולם הדגישה כי היועמ"ש ממילא רואה בחומרה הדלפות ומבקשת למגר את התופעה. עם זאת, הוסיפה, במקרה הנוכחי, אפשר שהחשבונית שהודלפה לדיין היתה נגישה לא רק לאותם 35 עובדי מדינה אלא גם לגורמים אחרים מחוץ לשירות המדינה, שלא חל עליהם איסור להעביר חומרים לתקשורת. ממילא, החקירה תהיה רחבה ולא אפקטיבית.

כשעו"ד חדד השיב לטענות המדינה הוא נקטע פעם אחר פעם על-ידי השופטת ברק-ארז שטענה כי הוא מציג באופן שגוי את טיעוני המדינה. במהלך הדו-שיח עם השופטת אמרה ברק-ארז לעו"ד חדד: "מר חדד בכל הכבוד אני לא שמעתי שזה מה שנאמר פה, זה הקצנה והעלאה בשתי מדרגות של מה שנאמר, כדאי שאדוני יתמודד עם מה שנאמר ולא עם מה שלא נאמר". אחרי שעו"ד חדד השלים את דבריו הודיע השופט סולברג כי פסק-הדין יינתן בהמשך.

בג"ץ 3823/22