בית-המשפט דחה תביעה שהגיש צלם פפראצי אמריקאי נגד "הארץ" בגין פרסום תצלום של אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר, בפתח ביתו של עבריין המין ג'פרי אפשטיין בניו-יורק. הצלם, ג'יי דונלי, דרש פיצויים בסך 480 אלף שקל, אך אחרי שלוש שנים וחצי של התדיינות ייאלץ לשלם בעצמו לעיתון הישראלי. השופטת שדנה בתיק, רונית אופיר מבית-משפט השלום בבת-ים, הורתה לדונלי לשלם ל"הארץ" 40 אלף שקל לצורך כיסוי הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי-דין.

התצלומים שעמדו בלב המחלוקת צולמו בינואר 2016 ופורסמו בצהובון הבריטי "דיילי מייל" לצד תצלומים של נשים צעירות שהגיעו גם הן לביתו של אפשטיין. ברק, שלא זוהה בשמו בפרסום המקורי, נראה בצילומים כשהוא צועד בקרבת ביתו של אפשטיין, שהיה שותף עסקי שלו. על ראשו עטה ברק פיסת בד שנראית כמו כובע חורפי. מהתצלומים האחרים שצילם דונלי התברר שבהגיעו לכניסה הפשיל ברק את פיסת הבד כך שתכסה את רוב פניו, באופן שהקשה על זיהויו.

ביולי 2019, על רקע הכרזתו של ברק על חזרה לפוליטיקה וריצה במסגרת מפלגתית שקראה תיגר על שלטון נתניהו, פורסמו מחדש התצלומים ב"דיילי מייל" – הפעם בצירוף שמו, ותוך הרחבה על קשריו עם אפשטיין, שכבר היה עצור ועמד בפני כתב אישום חמור (בהמשך נמצא מת בתאו). שורה של כלי תקשורת ישראלים מיהרו לפרסם את התצלומים ולדווח על תוכנם – ועל הצהרתו של ברק כי יתבע את העיתון הבריטי. האיום בתביעה מעולם לא מומש.

מעט לאחר מכן שכר דונלי עורך-דין ישראלי, עודד הכהן, והגיש באמצעותו שלוש תביעות נגד כלי תקשורת ישראליים שפרסמו את תצלומיו: "הארץ", תאגיד השידור הישראלי ו"וואלה". סכום הפיצויים הכולל שדרש עמד על 2.2 מיליון שקל. כעבור שנתיים, ב-2021, תבע דונלי גם את קבוצת "ידיעות אחרונות" בגין פרסום תצלומיו של ברק בעיתון, ב-ynet וב"כלכליסט". סך הפיצויים שהוא דורש מ"ידיעות אחרונות" עומד על 2.37 מיליון שקל.

התביעה שהוגשה נגד "הארץ" היא הראשונה שהגיעה לכדי סיום. עורכי-הדין שייצגו את "הארץ", דור ליאונד ורם פרייס-סיטון, טענו שעומדת לעיתון הגנת השימוש ההוגן. הזכויות על התצלומים אמנם שייכות לדונלי, וב"הארץ" לא שילמו על השימוש בהם – אך הפעילו פרקטיקה מקובלת שבה כלי תקשורת מדווח על פרסום בתקשורת הזרה תוך מתן קרדיט בולט ופרסום צילומי מסך, ולא גרסאות מקור של הצילומים.

השופטת אופיר קיבלה את הטענה, והבהירה בפסק דינה שחוק זכויות היוצרים הישראלי מאפשר שימוש כזה כשהוא נעשה לשם דיווח עיתונאי.

ג'יי דונלי בניו-יורק (צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של WNYC)

"על פני הדברים פרסום הצילום אשר נלקח מאתר ה'דיילי מייל' על-ידי הנתבעת ללא רשותו של התובע מהווה הפרת זכות היוצרים שלו. עם זאת, קיימים שימושים מותרים אשר עשייתם אף ללא הרשאתו של בעל זכות היוצרים תקנה הגנה בפני תביעה להפרת זכות יוצרים", כתבה השופטת בפסק הדין, שניתן בשבוע שעבר.

"טוען התובע כי בשימוש שנעשה בצילום יש משום פגיעה יסודית בזכות הקניין שלו. הצדק עמו, שכן כל הפרה של זכות יוצרים מהווה פגיעה בזכות הקניין של היוצר. עם זאת, גם זכות הקניין, על חשיבותה הרבה, אינה זכות מוחלטת ויש לאזנה כנגד זכויות וערכים שונים".

ההקשר שבו פורסמו צילומי המסך תרם להחלטה על דחיית התביעה. "קשה עד לא ניתן לנתק את הצילום מהדיווח עצמו", כתבה השופטת. "הכתבה מדווחת על תביעת הדיבה שאותה מתעתד מר ברק להגיש בשל הרמזים שנרמזו כנגדו בפרסום ב'דיילי מייל'. [...] הפרסום ב'דיילי מייל' הסתמך על הצילום בו נראה ברק מסתיר את ברק [כך במקור]. מכאן, שהצילום הוא הסיפור. גם ברק בתגובתו התייחס לצילום ולטענה כי הסתיר את פניו, ודחה את הנרמז כנגדו כאילו הסתיר את פניו, 'מלבד העובדה שברק מודה שבינואר בניו-יורק קר מאוד'".

השופטת רונית אופיר (צילום: הרשות השופטת)

השופטת הוסיפה: "אמנם באופן עקרוני ניתן לדווח על תביעת הדיבה שאותה התעתד מר ברק להגיש גם ללא הצילום; אולם הדיווח העיתונאי יימצא חסר. שכן מהו הסיפור? התמונה מגלמת בחובה את הסיפור: האופן שבו נצפה ברק בכניסתו לביתו של אפשטיין, והאם ניסה להסתיר את פניו. יראו הקוראים וישפטו – האם הסתיר את פניו, או שמא מדובר בפריט לבוש תמים. לא ניתן לדווח דיווח עיתונאי מלא ללא פרסום הצילום עצמו. על כן הצילום עצמו, על אף אופיה המסחרי של הנתבעת, הוא עצמו הדיווח".

לצד הטענה להפרת זכויות היוצרים שלו, דונלי דרש מ"הארץ" פיצויים גם בגין הפרת הזכויות המוסריות שלו בצילומים – במקרה זה אי-מתן קרדיט. ב"הארץ" אמנם נתנו קרדיט ל"דיילי מייל" ולסוכנות הצילומים של דונלי, Probe Media, אך לא נקבו בשמו. אלא שבמהלך ההליך התברר שדונלי כלל לא היה מעוניין ששמו יופיע בצמוד לתצלומים, בשל "האופי המסוכן של עבודתו" ו"על מנת להגן עליו ועל משפחתו". לכן, ציינה השופטת, העדיף דונלי להשתמש בקרדיט של סוכנות הצילומים – ולכן גם לא היתה לו כל תלונה כלפי ה"דיילי מייל", שגם בו לא צוין שמו.

בחלק אחר של פסק הדין הרחיבה השופטת לגבי הערך שראוי לייחס לתצלומי פפראצי – שעשוי להיות גבוה עבור פרסומם המקורי, אך לשיטתה צונח מיד לאחר מכן. "מדובר בצילום חדשותי מסוג פפראצי, ולא בצילום אמנותי. כך שעיקר ערכו של הצילום מגולם בפרסומו הראשוני, ולאחר פרסומו הראשוני ערכו של הצילום והשוק הפוטנציאלי שלו פוחתים באופן משמעותי", כתבה בפסק הדין.

"גם הפרסומים הרבים של הצילום בכלי תקשורת רבים, לרבות בכלי תעמולה במסגרת מערכת הבחירות, מעידים כי עיקר ערכו של הצילום הוא בפרסומו הראשוני, ואין בפרסום על-ידי הנתבעת כדי להשפיע על ערכו או על השוק הפוטנציאלי שלו", הוסיפה.

השופטת אופיר ציינה שאף שניכר שדונלי השקיע מאמצים ושעות עבודה רבות לשם השגת התיעוד, "לא ניתן לומר כי מדובר ברמת יצירתיות גבוהה אשר מטה את הכף לשם הסרת הגנת השימוש ההוגן. ממילא הפרסום [של 'הארץ'] נעשה בעקבות הפרסום ב'דיילי מייל', כך שאין מדובר בפרסום ראשון, אלא בפרסום הנותן תהודה ונפח נוסף לפרסום ב'דיילי מייל'".

דונלי נערך לערעור

שלוש התביעות האחרות של דונלי עדיין לא הגיעו לכדי הכרעה. התביעה שהגיש נגד "וואלה" תקועה בשלב מקדמי, וזו שהוגשה נגד תאגיד השידור הציבורי אמורה להסתיים בקרוב. השופטת שדנה בתביעה נגד התאגיד, מיכל הירשפלד, הודיעה לצדדים בחודש שעבר שפסק דינה יינתן "בהקדם האפשרי, בתוך מספר שבועות לכל היותר". לדבריה, העיכוב נובע מ"עומס חריג המוטל על בית-המשפט".

מדיון שהתקיים אתמול (2.4) בתביעה שמנהל דונלי נגד "ידיעות אחרונות" עולה שייתכן שגם ההליך מול "הארץ" יימשך. בהחלטה שקיבל השופט בתיק זה, מוטי פירר, צוין שדונלי מתכוון לערער על פסק הדין בתיק שניהל נגד "הארץ".

2365-10-19
2578-10-19
2663-10-19
43871-07-21

* * *

לעיון בפסק דינה של השופטת רונית אופיר

להורדת הקובץ (PDF, 626KB)