שר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד) כינה את המתנגדים לתוכניותיו שלו ולתוכניות ממשלת נתניהו "ערב רב". "ערב רב" בז'רגון הדתי הם בוגדים המתחזים ליהודים על מנת להשמיד את עם ישראל מבפנים. ד"ר קרעי גם לעג למתנגדים מן האקדמיה וכינה אותם "פילוסופים" (המרכאות במקור).

"ה'פילוסופים' היושבים במגדלי השן ובמעוזי השמאל משתוללים. הם מוכיחים בנפנופי ידיים כי מערכת המשפט בישראל היא הטובה בעולם, שהתקשורת מאוזנת ומגוונת, ושבכלל, כל שינוי שעלול להזיז להם את הגבינה יפגע פגיעה אנושה בכלכלה ויביא לקץ הדמוקרטיה. בינתיים, הממשלה נחושה, הכלכלה פורחת והערב רב שמאיים לפגוע במדינת ישראל מוזמן לחזור לכור מחצבתו", דברי השר קרעי, כפי שנמסרו ברשתות החברתיות ועל-ידי דוברו אברהם חסון.

ה"ערב רב", המוזכרים בפסוק בספר שמות, הם גויים שהתלוו לעם ישראל כשיצא ממצרים. במדרשים ובספרות הקבלה מייחסים להם חטאים מז'וריים של עם ישראל, כמו חטא העגל. כאמור, בז'רגון הדתי העכשווי משמעותו של הכינוי הוא בוגדים, גיס חמישי, אנשים המתחזים ליהודים על מנת לחבל ולהזיק לעם ישראל ומהווים ביטוי של כל מה שטמא, מקולקל ומעוות באומה.

מדובר בביטוי חריף, הרווח בשיח העממי אולם אנשי ציבור נרתעים בדרך כלל מהשימוש בו, בין השאר בשל הקונוטציות המשתמעות ממנו של הצורך בהשמדה של אותו "ערב רב", ובשל הקרבה שלו לתיאוריות של "טוהר הגזע". בתקופת הסכמי האוסלו פירסם הרב שלמה אבינר פסק הלכה נגד כינויים כמו "ערב רב", שהודבקו לרה"מ יצחק רבין, כדוגמה לביטויים המתירים פגיעה בו (הרב אבינר התייחס גם אחר-כך לשימוש בביטוי, בין השאר כתב: "הדברים הנוראים שנתפרסמו, המכנים את אחינו החילוניים בשם 'ערב רב' כאילו לא מבני ישראל המה, הם סימנים מדאיגים של פירוד באומה, המופיעים דווקא מאלה שהיו צריכים להיות המנהיגים המרוממים, המזככים, המחזירים בתשובה, והינם מתגלים כמחרפים, מגדפים ומקטרגים על עם ישראל").

חוקר היהדות אסף תמרי פירסם ב-2010 מאמר שהתחקה אחר גלגולי הביטוי. השימוש בביטוי הקיצוני ביטא מגמת שינוי בציבוריות הדתית כלפי הרוב החילוני, משותף פוטנציאלי בתהליך הגאולה למכשול ואף אויב ממש: "ניתוח מושג הערב רב עד כה כבר העלה בבירור כי לפנינו קטגוריה פוליטית שעניינה שרטוט מחדש של גבולות גוף האומה המובן במונחים מטאפיזיים וטיהורו מגורמים 'זרים' המסכנים אותו, בבחינת 'האויב שבפנים'".

לפי תמרי, "לחדירתו של הביטוי אל השיח הציבורי במובן זה בשנים האחרונות אחראים חוגים קיצוניים המצויים בשוליה של הציונות הדתית הרדיקלית", אולם ניתן למצוא אותו גם בשיח החרדי. כך למשל ב-2012 אמר אחד ממנהיגי הציבור החרדי, הרב אהרון שטיינמן, כי היהודים החילונים הם "ערב רב ששונאים יהודים", אמירה שעוררה ביקורת חריפה.

"העיסוק בהגדרות ה'ערב רב' על ידי מיסטיקנים נועד כדי לקבוע גבולות של מי בשורש נשמתו הוא יהודי כשר, ומי בשורש נשמתו הוא מתחזה ונוכל", אמר חוקר הדתות פרופ' מוטי ענברי בראיון מ-2012, "אני מדבר כמובן על גלגול נשמות, ועל ההתבססות על פסוק מפרק שמות שאומר שבעת יציאת מצרים יצאו לא רק היהודים אלא גם מצרים הצטרפו אליהם (ערב רב), ונשמתם מתגלגלת מדור לדור, וכל מטרת אותה נשמה רעה היא להזיק לעם ישראל. מתוך העיון המיסטי הזה, מתבססת השערה בעיני המיסטיקנים שכל מי שעוין להתנחלויות הוא משורש הערב רב, ולכן הוא לא יהודי כשר, ומכאן כבר יכולות להיגזר כל מני מסקנות, שחלקן יכולות להיות אלימות".

תוכניותיו של נתניהו בקשר למערכת המשפט סופגות ביקורת רחבה באופן יוצא דופן ממשפטנים וכלכלנים בארץ ובעולם והוציאו לרחובות בישראל מאות אלפי מתנגדים. תוכניתו של השר קרעי לחיסול השידור הציבורי והרגולציה על התקשורת ספגה גם היא ביקורת רחבה באופן יוצא דופן מכל ארגוני היוצרים, העיתונאים וחוקרי התקשורת, עוררה התנגדות גם בליכוד ונגנזה בפורום ראשי הקואליציה.

כך שנראה כי אצל השר ד"ר שלמה קרעי מתרחבים פי כמה גבולותיו של הביטוי הקיצוני, וה"ערב רב" מקיף כעת לא רק את מי שמתנגדים לרעיון "ארץ ישראל השלמה" אלא גם מי שמתנגדים להפרת האיזון בין הרשויות השלטוניות או מי שסבורים כי ישנו צורך חיוני בשידור ציבורי בישראל או ברגולציה על התקשורת. יצוין כי שר התקשורת לא פירט מה דינם של מיליוני הישראלים שהם "ערב רב" וכיצד יש לטפל בהם.