יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, אתמול (צילום: מיכל פתאל)
תעמולתון
"השנה הבאה, שנת בחירות, תהיה ל'ישראל היום' שנת מבחן אמיתית. [...] מבחינת האמינות, צפויים לעיתון מבחנים גורליים כשיידרש לסקר מערכת בחירות שבה ישתתף בנימין נתניהו".
כך כתבנו כאן לפני כשישה חודשים, במלאת שנה להופעתו של "ישראל היום". כעת, וככל שמועד הבחירות מתקרב, הולך ומתברר כי העיתון החליט לוותר על אמינותו בקרב הציבור ולהפוך למקהלת מעודדים אחידה במטרה להריץ את נתניהו לראשות הממשלה. עבור העיתון זהו כנראה המבחן האמיתי, ובו הוא גם צפוי לנצח.
פעמים רבות כבר נכתב באתר זה על ההטיה הברורה של "ישראל היום" לטובת נתניהו ומפלגת הליכוד, אך שבועיים לפני הבחירות לכנסת, שובר העיתון אפילו את השיאים של עצמו ומפר מדי יום ביומו את העיקרון "להיות הוגנים ומאוזנים" המתנוסס דרך קבע בפתחו (ראוי לציין כי ההטיה הפוליטית בולטת בהחלטות עורכי העיתון עוד יותר מאשר בתוצר שמספקים כתביו).
קחו, לדוגמה, את שער העיתון הבוקר – מופת של תעמולה חד-צדדית. בלב השער מתנוססת כותרת הקוראת "נתניהו: זה עוד לא גמור"; המנהיג מזהיר משאננות וקורא לכולם להתגייס ברגע האמת. הכותרת שאובה מידיעה שחיברו מתי טוכפלד, שלמה צזנה וגדעון אלון, המופיעה לרוחב כפולת העמודים השנייה. הידיעה הוגנת ומאוזנת למדי, ומספקת תמונה שלמה של הנעשה במפלגות הגדולות. בין היתר מוזכר שם גם המשפט הדומה להפליא לזה של נתניהו, שאותו אמר אתמול דווקא איש קדימה, חיים רמון. אך חשובה ומשפיעה הרבה יותר מהידיעה עצמה היא ההחלטה לשלוף דווקא את הציטוט של נתניהו ולמקמו במרכז השער.
לצד הציטוט של נתניהו מופיעה הפניה לידיעה אחרת, תחת כותרת הגג "לבני נגד לבני". אלי לבני, אחיה של מועמדת קדימה, נפגש אתמול עם נתניהו והכריז על החלטתו להצביע לליכוד בבחירות הקרובות. הידיעה בעניין [שלמה צזנה] מופיעה בעמ' 7 של העיתון ולידה ידיעה נוספת, אף היא של צזנה, על החלטתה של גאולה כהן להצביע גם היא לליכוד, אף שבנה, צחי הנגבי, מועמד לכנסת מטעם קדימה.
ועוד בשער, משפט אחד מתוך מאמר של דן מרגלית, המסביר כי קדימה נשחקת בסקרי דעת הקהל בגלל עמימות מסריה. במאמר המלא מתייחס מרגלית גם לקרע במשפחת לבני: "זה דבר אחד כאשר יריביה טוענים כי התפקיד גדול על לבני. דבר אחר כאשר אחיה – שסייע לה בבחירות המקדימות במפלגה – נותן ביטוי מובהק לטענת מתחריה. מי מכירה טוב ממנו?".
ויש עוד כמה דוגמאות מהעמודים הפנימיים של העיתון, המבליטות עוד יותר את החיובי בנתניהו ומדגישות עוד קצת את המרתיע בלבני, אבל ההטיה הפוליטית מגיעה לשיא פרודי בעמ' 19, בידיעה של יהודה שלזינגר על מותו של ח"כ אברהם רביץ, ידיעה שלא היה אמור להיות לה כל קשר למירוץ לראשות הממשלה, אלא שהיא מודפסת ב"ישראל היום", כך שברור שהקשר חייב להתקיים. ואמנם, כתצלום נלווה לידיעה על מותו של רביץ הוחלט לשבץ, ממש במרכז העמוד, תצלום המציג את נתניהו מבקר את רביץ בבית-החולים, אוחז בידו ומחייך לעברו.
לגזור ולזרוק
"ידיעות אחרונות" ו"מעריב" מספקים הבוקר השוואות בין המועמדים בשני נושאים רבי חשיבות – חינוך וביטחון. תמר טרבלסי חדד מדווחת ב"ידיעות אחרונות" מכנס "שמים את החינוך בראש", שנערך אתמול באוניברסיטת תל-אביב ובו נשאו דברים שלושת המועמדים לראשות הממשלה. מעל הדיווח מתנוססים תצלומי המועמדים, ותחת כל אחד מהם מנוסחים בקצרה ארבעת המסרים הבולטים שהעביר בכנס. רשימת המסרים של כל שלושת המועמדים נפתחת ב"העלאת שכר המורה ושיפור מעמדו" ומסתיימת ב"חינוך לערכים", כשרק שני המסרים האמצעיים משתנים מעט בין מועמד למועמד.
למעשה מדובר בהצהרות חסרות ערך וחסרות אחריות, החוזרות על עצמן בכל פעם שהבחירות מתקרבות. גם כתבת העיתון רומזת לכך. "בשורות חשובות להתמודדות עם מצבה העגום של מערכת החינוך, או סיסמאות בחירות?", היא שואלת בפתח הידיעה.
פעילים של מפלגת העבודה מפגינים מול ביתו של נתניהו (צילום: יוסי זמיר)
כפי שציין כאן שלשום יובל דרור, לא די בריכוז הבטחות המועמדים. על התקשורת לעמת אותן (ואותם) עם המציאות. במקרה זה ניתן היה לעמת את המועמדים עם הבטחות דומות שנתנו בעבר לעומת המדיניות שנקטו בפועל מרגע שהפכו לראשי ממשלה.
ב"מעריב" מספקת מרב דוד טבלה השוואתית ובה תשובות שלושת המועמדים לשאלות בנושאים מדיניים, כשלצדה רשימה פרשנית קצרה. "לגזור ולשמור", מציע העיתון, ואף מקיף את הטבלה בעזרים גראפיים שנועדו להבהיר לקורא היכן עליו לגזור (במקום שבו מסומן קו מקוטע), ובאיזה כלי להשתמש לצורך כך (ציור המספריים אינו מותיר מקום לספק).
ראש הממשלה אהוד אולמרט, אתמול (צילום: קובי גדעון)
אך מה ערכו של מצע שכזה במציאות הפוליטית הישראלית? לו היה העיתון מספק לצדו גם את האזכורים הרבים של הפרות המצעים וההבטחות המדיניות של המועמדים, היו הקוראים נזכרים כי מדובר, כמעט תמיד, במלות סרק. ובכלל, עד כמה מושפעים הבוחרים מעמדות המועמדים בסוגיות רמת-הגולן וירושלים המזרחית? לפי תשדירי התעמולה בטלוויזיה, שאמורים להתחיל הערב, ולפי הסיקור שהם מקבלים בעיתונות, העמדות הרשמיות נדחקות לקרן זווית. את הציבור מעניינים, כפי שמכריזה כותרת הכפולה הפותחת של עיתון "מעריב", "הכפשות, השמצות ולכלוכים".
טיפש-עשרה
הכותרת האידיוטית המופיעה הבוקר בראש עמוד השער של "ידיעות אחרונות" – "אבא של גלעד הוזעק לפריז" – היא המשך ישיר לכותרת האידיוטית שהופיעה בשער העיתון רק אתמול, "רמת החיים בארץ תרד". בשני המקרים במדובר בניסוח הפונה לרפי שכל, שאינם מצליחים להבין את המושג "מיתון", או סתם אינפנטילים, שעבורם הישות "נועם שליט" אינה מעוררת די רגש. נראה כי העיתון הנפוץ במדינה אינו מסתפק עוד בהבסת "מעריב" ו"ישראל היום", והוא מתחיל להתחרות גם ב"מעריב לנוער" ו"ראש 1".
נקיפות המצפון של חיילי גבעתי
"ידיעות אחרונות" מדווח הבוקר [יוסי יהושוע] על סירוב פקודה שהיה בגדוד של גבעתי, כתוצאה מיחס מפקדים לחייליהם בעת מבצע "עופרת יצוקה". לפי הדיווח, הלוחמים בגדוד מסרבים לחזור לבסיסם, וזאת משום שלטענתם, במהלך המלחמה האחרונה אירעו "תקלות חמורות שלא יצאו לתקשורת".
האם הערפל התקשורתי מתחיל להתפזר גם מכיוונם של המשתתפים בלחימה? האם טוהר הנשק הצה"לי עומד בסימן שאלה? לא בדיוק. הדוגמה היחידה שניתנת לתקלה חמורה שכזו ממוקדת בעובדה שמפקדי הכוח גילו רגישות יתר לבתי האזרחים העזתים שעליהם השתלטו הלוחמים: "אסרו עליהם לשבת על הספות של התושבים המקומיים ודרשו מהם שלא להרוס את הבתים", עד כדי פגיעה בהיבטים המבצעיים. פרקליטי דבל"א, מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית, יכולים בינתיים לישון בשקט.
ענייני תקשורת
במדור החוץ של "הארץ" מסופר הבוקר [איי.פי] שבתאילנד נאסרה הפצת הגיליון האחרון של השבועון הכלכלי "אקונומיסט", בגלל האופן שבו הוא מסקר את בית-המלוכה התאילנדי. במגזין נכללה כתבה על סופר אוסטרלי שנשלח לשלוש שנים בכלא על השמצת מוסד המלוכה במדינה. כתבה על המקרה התפרסמה בשבוע שעבר גם ב"הארץ".
אופיר בר-זהר מדווחת ב"דה-מרקר" כי מועצת הרשות השנייה החליטה לדחות בחודש את החילוט בסך 15.1 מיליון שקל מהזכייניות רשת וקשת.
נדב איל כותב ב"מעריב" כי רשת סקיי-ניוז הודיעה גם היא, בעקבות רשת BBC, שלא תשדר את תשדיר ההתרמה של ארגוני הצדקה הפועלים להטבת המצב ההומניטרי בעזה. סקיי-ניוז החליטה על כך למרות הלחץ הציבורי הגדול המופעל על מתחרתה לחזור בה מההחלטה.
לי-אור אברבך מדווח במוסף "עסקים" של "מעריב" כי הנהלת רשות השידור הורתה למנהלים ברשות לבלוש אחר עובדיהם. לפי הדיווח, המנהלים עורכים רשימות נוכחות, אף שמרבית העובדים חותמים בשעון נוכחות עם הגעתם לעבודה.
אבנר שפירא כותב ב"גלריה" על שבועון גרמני חדש בשם "צייטונגסצויגן", המביא בכל גיליון קטעי עיתונות גרמניים מתריסר שנות שלטונו של היטלר, בליווי ניתוחים והסברים של היסטוריונים.