עורכת הדין עילית גלעד, שנתבעה דיבה ע"י בנו של בנימין נתניהו, יאיר, טוענת להגנתה כי נתניהו עצמו מרבה להכפיש ולהוציא דיבה ולכן עומדת לה הגנת "תום הלב" שבחוק לשון הרע. לפי כתב ההגנה, יאיר נתניהו, "בהתבטאויותיו שלו, בסגנון דיבורו על אחרים, בכך שכל כולו פה מפיק עלבונות, ואשר אמר על רבים אחרים דברים חמורים פי כמה מאלה שהוא מייחס לנתבעת - מאיין את תביעתו במו פיו".

נתניהו הבן, באמצעות עו"ד עדי בן-חור (המייצג בהליכים אחרים תובעים שהגישו תביעות נגד "העין השביעית"), תבע חצי מיליון שקל מגלעד בשל 39 ציוצים שפירסמה בשנים האחרונות, ובהם כינויים כגון "אויל", "צרכן זנות", "שרץ", "טינופת אנושית", "דפקט", "המתנה שנותנת עוד ועוד עילגות", "דביל", "פרח הסתה ועילגות", "פרזיט מפונק, עילג ויורש מיליונים מרחביה שחי ע"ח משלם המיסים בגיל 29, רק בשל יחוסו האליטיסטי הגנטי", "פרזיט אוכל חינם מסית ללא כישורי חיים", "ילד שעשה קריירה מכסף של שוגר דדיז", "עלוב וגזען ונטול הבנה", "עילגוש", "העולב של החיים", "דביל עילג בן 29 שעובדות מדינה אומללות מסדרות לו את המיטה ומכינות לו ארוחות בוקר בשתיים בצהריים", "אהבל עם ייחוס", "מטומטם", "התפוח הרקוב" ו"עילג פורטה".

בהמשך כתב ההגנה של גלעד, המיוצגת ע"י שותפה, עו"ד רון לוינטל, נכתב על יאיר נתניהו כי הוא "צייצן בלתי נדלה הנחשב היום בעיני רבים כגורם מתסיס, מחולל אנושי של לשון הרע ודיבה בציוצים יומיומיים, המעיד בעקביות כי אינו מייחס להם חשיבות. גדפן סדרתי המנהל - כפי שפורסם רבות בעניינו בראש חוצות - את ענייני המדינה, באופן המזכה אותו בביקורת ציבורית".

כתב ההגנה מצטט פסק דין שניתן לאחרונה בתביעה שהגיש אמיר חצרוני, ובו נקבע כי לנתבעת עומדת הגנת תום הלב, בין היתר על רקע ההתבטאויות של חצרוני עצמו "בפרט כשעשה שימוש במילים דומות". לפי גלעד "הדמיון הרב בין חצרוני, פרובוקטור ופה מפיק דיבות, לבין התובע [יאיר נתניהו], כמו תאומים רוחניים שהופרדו בלידתם. עניין לנו בתובע חסר תום לב, אשר במשך שנים רבות של פעילות ברשתות החברתיות, משמיץ ללא הרף אישי ציבור ואזרחים, מכל הבא ליד, תוך שהוגשו נגדו מעל 10 תביעות דיבה בשנים האחרונות, אלו מביניהן שהסתיימו - הוכרעו לרעתו.

"למעשה, המדובר במחולל דיבה אנושי המפיק עשרות השמצות ודיבות ביום באופן שמקשה לעקוב אחריהן. במילים פשוטות: התובע הוא האדם האחרון שהיית מצפה כי יתבע אחר בתביעת דיבה, שהרי הוא סבור שחופש הביטוי - לפחות שלו - הוא בלתי מוגבל".

עוד טוענת גלעד, המייצגת יחד עם עו"ד רון לוינטל את דנה כשדי ואת עורך "וואלה" לשעבר אבי אלקלעי בתביעות שהגישו נגד נתניהו הבן - כי התביעה נגדה הוגשה כדי להרתיע אותה מלייצג מול נתניהו. זאת משום שיאיר נתניהו הגיש את התביעה לא בזמן שפורסמו הציוצים של גלעד בגנותו, אלא רק לאחר שהחלה לייצג את מי שתובעים אותו. "המדובר בניסיון נואל, שעל בית המשפט ליתן עליו דעתו - פגיעה בייצוג על ידי פגיעה בעורכת דין".

עורכי הדין רון לוינטל ועילית גלעד עם עורך "וואלה" לשעבר אבי אלקלעי, באחד הדיונים בתביעה נגד יאיר נתניהו, 10.5.22 (צילום: אבשלום ששוני)

עורכי הדין רון לוינטל ועילית גלעד עם עורך "וואלה" לשעבר אבי אלקלעי, באחד הדיונים בתביעה נגד יאיר נתניהו, 10.5.22 (צילום: אבשלום ששוני)

גלעד מציינת כי גם עורך דינו של יאיר נתניהו בתביעה נגדה, עו"ד בן-חור, הוא בעצמו "בעל דין בתיק שבו הנתבעת מייצגת" ו"תובע סדרתי המרבה להגיש תביעות לשון הרע על כל הבל פה ובמספר פסיקות מנומקות נדחה על הסף(!), חויב בהוצאות גבוהות במקרה אחד, או ללא הוצאות כלל". לדבריה, בא-כוחו של נתניהו "פיתה את התובע להגשת תביעה מביכה זו ולגרורו לעברי פי פחת" והחתים אותו על "יפוי כוח בלתי חוזר" שלא יאפשר לו לסגת מן התביעה גם אם ירצה בכך.

"שם טוב לתובע - אין, פירוט מה בפרסומים מהווה לשון הרע - אין, כימות כמה תובעים בגין מה - אין. כל שנותר, אם כן, הוא לנתבעת להוכיח - פרסום אחר פרסום - מה היה הקשרו, מדוע הכתוב בו הוא אמת (הגנת ס' 14) או הבעת דעה (הגנת ס' 15) בתום לב, ועד כמה עצה גרועה הייתה זו - שניתנה לתובע - להתעקש ולגרום לנתבעת להציג את דעותיה לגביו בפרוטרוט", מסכם כתב ההגנה את טיעוניו, לפני שהוא מספק פירוט ביחס לכל ציוץ וציוץ בגינו נתבעה.

לגבי חלק מהם טוענת גלעד, כאמור, כי עומדת לה הגנת תום הלב, ולגבי אחרים כי הם נכונים ואמיתיים. בין היתר טוען כתב ההגנה: "הנתבעת לא 'פרסמה דיבה' על התובע, דעתה עליו פשוט אינה טובה" ו"קשה להאמין שאדם אשר שגרת שיחו היא כינויים לאחרים כמו 'פדופיל', 'נוכל', 'חולה נפש' (ואלו העדינים), נעלב בכל נימי נפשו כשקוראים לו 'דפקט', מקל וחומר עת רק לאחרונה העיד כי 'זה ויכוח טוויטר, לא עבודת סמינריון', זאת כאשר השיב בביהמ"ש מדוע הרשה לעצמו לקרוא לרוה"מ לשעבר ברק 'פסיכופט דמנטי', לרמטכ"ל לשעבר יעלון קישר את אתר ביה"ח אברבנאל, ומדוע קרא לעיתונאי גיא פלג 'דמבו'".

כתב ההגנה, בהתייחסות המפורטת שלו לכל ציוץ וציוץ, טוען כי חלקם באו בעקבות פרשיות שונות שיאיר נתניהו היה מעורב בהן: "הקלטתו החמורה על צריכת זנות במועדון חשפנות וסרסור בבת זוגו לשעבר"; "נסיעה ממלכתית לברזיל אותה הפך למסע תענוגות פרטי אותו התחייב לממן, עד אשר התפרסם כי המלון שולח התראות למשרד החוץ של ממשלת ישראל בגין החוב העצום שלא פרע";

"התבטאות של מר שאול אלוביץ' הנחקר בפרשת 'וואלה' בה תיאר אלוביץ' כיצד התובע הוא 'מסית ומדיח', 'לא יודע שובע וחושב שהכל מגיע לו', תיאר תיאור מכמיר לב כיצד התובע הורה לו להזמין פפראצי שיתעדו אותו עם אישה, ומסיים בכינוי אשר מלווה את התובע מאז, במחילה מכבוד ביהמ"ש - 'ילד זין'";

יאיר נתניהו בשיחה עם חבריו, בהם בנו של טייקון הגז קובי מיימון, בסיבוב בין מועדוני חשפנות, צילום מסך ממהדורת חברת החדשות, 8.1.18

יאיר נתניהו בשיחה עם חבריו, בהם בנו של טייקון הגז קובי מיימון, בסיבוב בין מועדוני חשפנות, צילום מסך ממהדורת חברת החדשות, 8.1.18

"התובע היה אחראי גם למבוכה דיפלומטית נוספת ב'פרשת המגנומטרים' במסגד אל אקצה, וכאן גם גבל הדבר בסיכון חיי אדם. גם ההתעקשות לקיים מפגש מתועד עם חייל, ששוחרר מירדן לאחר תקרית שם, בעצת התובע, סיבך את אביו ובוודאי שסיבך דיפלומטית את מדינת ישראל";

"עובדות בית רוה"מ בו התגורר כבגיר ע"ח משלם המיסים אולצו לכבס את בגדיו התחתונים בכביסה ידנית ונענשו אם העזו לכבסם במכונה. זהו אותו תובע 'רגיש' אשר עובדות בית רוה"מ, נשים מוחלשות שהתעללו בהן בבית זה תועדו מעידות בקולן כי התובע השתעשע על חשבונן כששתל להן גרביים במקרר(!) על מנת שאימו תתעמר בהן".

"תביעה זו יש לדחות", מסכם כתב ההגנה, "לאור כל האמור לעיל, ולחייב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין, לאור האמור בתקנות 151-155. יש לפסוק הוצאות לדוגמא, גם לאור הגשת התביעה באופן מרושל, פרסומים ללא פירוט מהי הדיבה, טענות חמורות ביותר, לא הוכחת כל נזק (שכמובן מעולם לא קרה), ללא הקשרים (הרפרנס), בחלקם מחוקים, בחלקם - ללא הקישורים והכתבות עליהם נדון הפרסום, ללא התייחסות לסערות הציבוריות אודות התובע ברקע, כאשר סכום התביעה לא מכומת - עילה למחיקה".

41161-04-22