מה יש ב"תוכנית חיסכון" שהופך אותה לתוכנית כל כך מביכה? לא ברור. גדעון אוקו הוא מגיש מנוסה, השיבוץ של התוכנית רגע לפני המהדורה המרכזית הוא שיבוץ נחשק, המנדט שלה לעסוק בנושאי כלכלה וצרכנות הוא חשוב ועשוי לגעת בכל אחד ואחת מאיתנו. למרות זאת, נראה שבתוכנית עושים מאמצים בלתי פוסקים לרדד ולטפש כמעט כל נושא שבו הם נוגעים.
ביום חמישי האחרון (23.6), למשל, הקדיש אוקו אייטם לנפילת ערך הביטקוין. המטבע הקריפטוגרפי הזה הוא אגוז קשה לכל מי שמנסה להסביר אותו. נושא הכרוך במושגים מתחום הכלכלה, המטבעות, המסחר, ההצפנה ואפילו מתחום הפסיכולוגיה והפילוסופיה.
כדי לדלג מעל כל אלו יצא אוקו מנקודת הנחה שהצופים יודעים מה זה ביטקוין, למה הוא משמש, מה היתרונות והחסרונות שלו, איך הוא נוצר, ואפילו איך קונים ומוכרים אותו. לא רק שכל נקודות ההנחה האלו שגויות לחלוטין, אלא שבמהלך האייטם הצליחו אוקו, עורכיו והאורחת שלו באולפן להפוך את הצופים ליותר בורים ממה שהם היו לפני שצפו באייטם. בואו נראה איך זה קרה.
בהקדמה שלו, אוקו מסביר שאחרי ההתרסקות בשווי הביטקוין "יש מי שאומרים שזהו סוף עידן הביטקוין". לא ידעתם? עד עכשיו חייתם ב"עידן הביטקוין" ועכשיו ייתכן שהוא הגיע לסופו.
כדי להבין האם הגענו לסוף עידן (מה?), אוקו אירח את מיתר זהבי. אני מודה, לא ידעתי מיהי מיתר זהבי, שאותה אוקו הציג כ"מרצה ל-NFT ויוצרת תוכן בסקרינז לייב". סקרינז לייב?
מיתר זהבי, כך אני קורא בעמוד שלה ב-Screenz Live, היא "מנחה, שחקנית, יוצרת עצמאית ויזמית". היא היתה "מדריכה בינלאומית בחברת סייבר", למדה משחק ותסריטאות, עבדה כשחקנית ודוגמנית, ולא מזמן "הכירה את עולם ה-NFT והתחילה ליצור תכנים ולראיין אנשים גדולים בתחום, כשכל הרעיון היה להנגיש את העולם הזה ולקחת תכנים מורכבים ולהפוך אותם לפאן".
אוקו שאל את זהבי אם היא יודעת כמה ישראלים משקיעים בביטקוין. זה מפגן של דביליות, כי כל הרעיון בביטקוין הוא שזהות המשתמשים חסויה. אין לדעת אם מי שקנה או מכר או שילם בביטקוין הוא ישראלי, צרפתי או חתול
פאן. אוקיי, פאן זה דבר חשוב ואם אפשר להפוך את הביטקוין לפאן אני ממש בעד. אני מתקשה להבין כיצד שחקנית ומרצה ל-NFT בסקרינז לייב היא המומחית הכי גדולה שתוכנית הדגל הכלכלית של "קשת" מצאה על מנת לדבר על ביטקוין, אבל אולי אין צורך בתואר בכלכלה או בניסיון מסוג כלשהו בשוק ההון כדי לדבר על מטבעות קריפטוגרפיים. אני בעד שנראה פרצופים חדשים על המסך ולא את אותם כלכלנים, בנקאים, יזמים ושאר משקיעים. תנו למיתר לדבר, אני אומר.
אוקו פתח ואמר שהרבה ישראלים נכנסו "לעולם הזה" בלי ידע והבנה וזהבי מיד מסכימה אבל מרגיעה: "הצניחה הזו שאתה מתאר קרתה חמש-שש פעמים מאז שהביטקוין נולד... זה חלק מזה. זה שוק צעיר, זה שוק תנודתי, אנחנו יודעים ומכירים". במלים אחרות, הכל טוב, אפשר להמשיך לקנות.
אוקו, במפגן דביליות מרשים, שאל אותה אם היא יודעת כמה ישראלים משקיעים בביטקוין. זה מפגן של דביליות כי כל הרעיון של ביטקוין הוא שזהות האנשים שמשתמשים בו חסויה. אין לדעת אם מי שקנה או מכר או שילם או העביר ביטקוין הוא ישראלי, צרפתי או חתול. אם זה המצב, למה אתה שואל את השאלה הזו, ולמה שזהבי תדע את התשובה? היא כמובן לא יודעת את התשובה ולכן במקום זה היא מצטטת את שווי השוק: "בשיא של השוק הוא היה שלוש טריליון דולר, עכשיו הוא קצת פחות מטריליון". זה הרבה? זה מעט? אין לדעת. אין הקשר ואין הסבר. כל שיש הם מספרים שנזרקים לחלל האוויר כדי למלא אותו במלל.
גדעון אוקו מנחה את "תוכנית חיסכון" בקשת 12, 23.6.2022 (צילום מסך)
אוקו ממשיך. "הרבה אנשים חשבו שמדובר בהשקעה במניה, אבל זה לא בדיוק אותו הדבר". זו כבר שאלה יותר מוצלחת. ביטקוין קשה מאוד לקיטלוג: הוא לא ממש מטבע – כי אי אפשר לשלם באמצעותו כמעט על שום דבר. הוא גם לא נכס כמו בית והוא גם לא מזכיר בעלות על מניה בחברה, שמעניקה יתרונות כמו חלוקה של דיבידנדים ולעתים זכויות הצבעה, וקשורה לביצועים של החברה שאשכרה מייצרת משהו. ביטקוין הוא לא חברה והוא לא מייצר כלום.
האבחנות האלו, שעשויות היו להשכיל במשהו את הצופים, עוברות לזהבי מעל הראש. התשובה שלה היא שביטקוין הוא לא כמו מניה כיוון שביטקוין נולד לפני קצת יותר מעשור בעוד ששוק ההון נולד מזמן. זו אולי האבחנה הכי פחות רלוונטית לשאלה שאוקו שאל, או במלים אחרות: זו בדיוק לא הסיבה שבגללה ביטקוין הוא "לא כמו מניה".
מיתר מסבירה שביטקוין הוא לא כמו מניה כי הוא נולד לפני קצת יותר מעשור בעוד ששוק ההון נולד מזמן. זו אולי האבחנה הכי פחות רלוונטית לשאלה, או במלים אחרות: זו בדיוק לא הסיבה שבגללה ביטקוין הוא "לא כמו מניה"
אוקו מעוניין לדעת אם עכשיו, כאשר המחיר של ביטקוין נמוך יחסית, הגיע הזמן לקנות. למה לקנות? לא ברור. מה אפשר לעשות עם ביטקוין? גם לא ברור. מי צריך אותו? אין לדעת. ובכל זאת, לקנות? אחרי הכל, אומר אוקו, בשיא, ביטקוין אחד היה שווה מעל 100 אלף דולר. זהבי מיד מתקנת אותו ואומרת שבשיא הוא עמד על כמעט 69 אלף דולר וכעת הוא נסחר בסביבות 20 אלף דולר. היא צודקת (היה קשה לבדוק את הנתון ולא לטעות ביותר מ-30 אלף דולר לביטקוין?).
זהבי מסבירה שהמחיר של הביטקוין מושפע ממה שקורה בעולם. אם אוקו היה מבין מהחיים שלו הוא היה אומר לה שהרעיון בביטקוין היה בדיוק שהוא לא יהיה מושפע ממה שקורה בעולם. ביטקוין היה אמור להיות מנותק משווקים אחרים, בין השאר כי הוא לא קשור לשום בנק ולשום מדינה. אבל אוקו, כנראה, לא מבין מהחיים שלו, ולכן הוא לא אומר דבר כאשר זהבי ממשיכה וטוענת ש"צריך לראות מה קורה בשאר השווקים לפני שבאמת אפשר להחליט אם זה נגמר או לא".
כעת אוקו רוצה לדעת אם זהבי, השחקנית, התסריטאית והמרצה ל-NFT בסקרינז לייב, עדיין מאמינה בביטקוין, שזו, ללא ספק, השאלה החשובה של הערב.
"תראה", אומרת זהבי, "נכון לעכשיו אין שום דבר בעולם שנותן את אותו המענה שהביטקוין נותן מבחינה חברתית". רגע, מה? מענה למה? על איזה "מענה מבחינה חברתית" זהבי מדברת? מה אפשר לעשות "מבחינה חברתית" עם ביטקוין?
היא ממשיכה. "עצם זה שהוא חשוף לכולם, שהוא בטוח, כל אחד יכול לדעת מה קורה שם ושהוא חוסך עמלות מטורפות ומוותר על כל הגורם המתווך, יש שם כל כך הרבה יתרונות כרגע שנכון לעכשיו אין לזה תחליף. אם ימצאו לזה תחליף הייתי חוששת אבל כרגע אני מאמינה שיש לזה פוטנציאל די גדול".
קשה לתאר עד כמה המשפט הזה מגוחך, מופרך ושגוי.
כן, העסקאות בביטקוין שקופות ואתה יכול לדעת שמשתמש שהחשבון שלו הוא 3FZbgi29cpjq2GjdwV8eyHuJJnkLtktZc5 העביר שני שליש ביטקוין למשתמש אחר שהחשבון שלו הוא KL49bgi29cpjq2vjbwV8eycuJtnkLtktZc. יופי לך.
בניגוד למה שזהבי טוענת, רכישה של ביטקוין טומנת בחובה אינספור עמלות. אתי אפללו מ"גלובס" מסבירה:
ברכישת ביטקוין ישנן עמלות ישירות ועקיפות. העמלה הראשונה היא עמלת קנייה, אשר נעה בין 1% בבורסת Bit2c, דרך כ-3.5%-4% ברכישה באשראי מבורסות בינלאומית או אלטשולר שחם הוריזון, ועד 6% אצל נותני שירותים אחרים. מלבד עמלת הרכישה, כשרוכשים מבורסה, ישנה עמלת משיכה לארנק אשר אינה נקבעת לפי אחוז מהסכום שנקנה אלא היא קבועה, ידועה מראש ורשומה באתר הבורסה. מלבד העמלות הללו, שימו לב לעמלות נסתרות כמו עמלות המרה בין מטבעות הפיאט, שערי המטבעות שקובע כל גוף שדרכו אתם מבצעים את העסקה, ועמלות נוספות ברכישה דרך כרטיס אשראי. אם המטבעות נשמרים במשמורת, ישנם גם דמי ניהול שנתיים".
יכול להיות שזהבי התכוונה לכך שאפשר לרכוש ביטקוין ישירות מאנשים פרטיים. אפללו מסבירה שעל אף שרכישה שכזו יכולה לחסוך בעמלות היא מאוד מסוכנת:
בין הסיכונים: מגוון הונאות ואף מקרי שוד ישירים. הדרך להימנע מכך היא לבצע את ההעברה במקום מוגן ומצולם, ואף להשתדל להגיע לפגישה עם מכר שמבין בתחום".
אין ספק, זה נשמע מאוד "בטוח". אגב, אם אתה מאבד את הסיסמה שלך לארנק הדיגיטלי שלך, שבו מאוחסן המטבע הדיגיטלי שלך, הלך הביטקוין ("בטוח", כבר אמרנו?) שלא לדבר על כך שמספר הרמאים והנוכלים שפועלים בתחום המסחר במטבעות קריפטוגרפים, דוגמת ביטקוין, הוא עצום.
היקף הגניבות המדווחות של מטבעות קריפטוגרפיים, מתוך דו"ח מועצת הסחר הפדרלית בארה"ב (FTC)
לפי נתוני מועצת הסחר הפדרלית של ארה"ב (FTC), מאז שנת 2021 יותר מ-46 אלף אמריקאים דיווחו שהם איבדו יותר ממיליארד דולר לידי רמאים ונוכלים מעולם המטבעות הקריפטוגרפיים. הסכום החציוני שלקחו גנבי הביטקוין, האת'ריום ושאר המטבעות האלו עומד על 2,600 דולר, ואם זה לא "בטוח" אל תקראו לי סאטושי נקמוטו.
מה שמעלה את השאלה למה התכוונה זהבי כאשר היא אמרה "יש שם כל כך הרבה יתרונות כרגע, שנכון לעכשיו אין לזה תחליף". תחליף למה? אילו יתרונות? מה אפשר לעשות בביטקוין?
הנה התשובה הכנה: בשלב הזה הדבר העיקרי שאפשר לעשות בביטקוין הוא לקנות אותו ב-20 אלף דולר ואז לקוות שמישהו יקנה אותו ממך ב-30 אלף דולר. השיטה הזו נקראת "תיאוריית הטיפש הגדול יותר" - גדול יותר ממך, הכוונה.
יתכן שבגלל שזהבי פועלת בשוק ה-NFT, שבו קיים מאגר בלתי נדלה של טיפשים, היא מבינה שדרך מוצלחת לממש את הפוטנציאל "הדי גדול" היא להגיע לאולפן, לספר על "מענה מבחינה חברתית" ומטבע "בטוח", ולחכות שמישהו יגיד "הו, אני צריך אחד כזה".
"טוב, אני מקווה שנדבר שוב רק כאשר הוא יזנק ויטפס", סיכם אוקו.
למה בעצם? מה האינטרס שלך, שלנו, שהביטקוין יזנק ויטפס? זה מוסיף מקומות עבודה? זה מפחית את מספר הרמאויות בשוק ההון? זה עושה טוב לאיכות הסביבה? אפשר לשלם עם זה על קפה ועוגה? למי זה עושה טוב שהביטקוין עולה חוץ מלטיפוסים חייכנים כמו מיתר זהבי שקנתה את הביטקוין כאשר הוא עלה לה X וכעת היא תשמח למכור אותו לכם, הצופים של גדעון, ב-2X?
"אני מקווה שנדבר שוב רק כשהוא יזנק ויטפס", סיכם אוקו. למה בעצם? מה האינטרס שלנו? זה מוסיף מקומות עבודה? מפחית את הרמאויות בשוק ההון? עושה טוב לאיכות הסביבה? אפשר לשלם בזה על קפה ועוגה?
אם אתה כבר משתמש בתוכנית שלך כדי לפמפם שווי של מטבעות, נכסים ומניות, למה שלא תעשה מזה פינה? בכל יום תזמין מישהו אחר שיסביר לצופים מדוע גם הם צריכים לקנות לירה טורקית או את המנייה של חברת שטראוס. מה רע?
בפעם הקודמת שכתבתי על "תוכנית חיסכון" טענתי שהיא מזכירה לי את המחקר שפורסם בארה"ב כבר לפני עשור, ומצא שמי שצופה בערוץ Fox News יודע על מה שמתרחש בארה"ב פחות מאשר מי שלא צופה בחדשות בכלל.
היום אני כבר די משוכנע שאין בישראל תוכנית טלוויזיה שמיטיבה להדגים כמו "תוכנית חיסכון" כיצד זה מתרחש בפועל, באופן עקבי ושיטתי. אין אדם אחד שיצא מהאייטם הזה כשהוא נבון יותר, מיודע יותר, מבין יותר. באופן פלאי, האייטם הפך את כל מי שצפה בו לטיפש יותר.
מעבר לנוכלים, לעמלות, למס רווח הון בעת מכירה או המרה של המטבע, ועוד לא מעט מכשולים שניצבים בפני מי שרוצה לממש את הביטקוין שלו, מדובר – כפי שאמרה בצדק זהבי – בשוק תנודתי ומסוכן. מהבחינה הזו, מי שצפה באייטם לא רק יצא טיפש יותר, יש "פוטנציאל די גדול" שהוא גם יצא ממנו עני יותר.
ייתכן שכדאי, אם כן, להציג מדי ערב על המסך אזהרה דמוית-קופסת-סיגריות לפני שהתוכנית מתחילה: "הצפייה ב'תוכנית חיסכון' מסוכנת לחשבון הבנק שלכם".
* * *
אחרי שקראתי מה שכתבתי (ואתם כנראה קראתם, אם הגעתם עד כאן), שבתי וקראתי, ואז הבנתי שיש עדיין משהו שאני לא מבין, משהו שעדיין מטריד אותי.
מיתר זהבי. כלומר, היא לא מטרידה אותי, היא נראית לי סופר-נהדרת. מה שמטריד אותי הוא למה דווקא היא? למה לקחת שחקנית בת 27 שפיתחה קורס על NFT באתר סקרינז לייב כדי שהיא תדבר על ביטקוין? איך מצאו אותה, את מיתר זהבי? מה זה בכלל סקרינז לייב?
אבי ניר, מנכ"ל קשת (צילום: מרים אלסטר)
חיפוש קצר העלה שסקרינז לייב היא זירת מסחר המציעה קורסים, הרצאות וסדנאות וירטואליות שהוקמה על ידי קבוצת דה-בוקס (The Box). רגע.
בספטמבר 2011 דיווח רועי גולדנברג ב"גלובס" ש"זכיינית ערוץ 2 קשת וחברת המדיה והדיגיטל הישראלית דה-בוקס מקימות יחד את חברת Screenz". אבל אותנו מעניינת Screenz Live. זו אותה חברה?
לפני חצי שנה דיווח איתמר כהן ב"אייס" ש"פלטפורמת סקרינז לייב... הודיעה היום על השלמת סבב גיוס ראשון של כ-5 מיליון דולר... בסבב הגיוס השתתפו גם קבוצת קשת, שלה מגוון שיתופי פעולה עם סקרינז לייב ברמה המסחרית, התוכן והשיווק".
אוי-אוי, אני מתנצל. גדעון היקר, מיתר הנפלאה, אני מתנצל. לא ידעתי שהאייטם הזה הוא תוכן שיווקי שנועד לקדם את ההשקעה של בעלי הבית. הו, כל כך לא נעים לי. אני חשבתי שזו תוכנית טלוויזיה כלכלית, לא ידעתי שזו פרסומת אחת ארוכה. סליחה גדעון, סליחה מיתר, לא ידעתי. סליחה.