ויכוח ערני מתנהל בשבועות האחרונים כמעט בכל עיתון ערבי, ארצי או מקומי, היוצא בארץ. הנושא הוא המחאה החברתית ששטפה את ישראל, ובמוקד השאלה אם להצטרף למחאה היהודית ולהפוך אותה למחאה יהודית-ערבית, או לצאת במחאה ערבית בלבד ולכנות אותה בכינוי נפרד.
העיתונים הארציים, המציעים כיסוי עיתונאי ולא רק פובליציסטי של המחאה, מדווחים עליה באופן רציף מאז תחילתה, אולם מתמקדים בעיקר בנעשה במאהלי המגזר הערבי. הסיקור אמנם כבר אינו תופס את הכותרות הראשיות, כפי שהיה בתחילה, אולם ידיעות על המאהלים מובלטות בעמודי השער.
הפולמוס הציבורי מתנהל במאמרי מערכת, במאמרים פובליציסטיים של כותבים מכל המפלגות וגם בכתבות עיתונאיות נרחבות. העמדה המקובלת על העיתונים הערביים עונה בחיוב על השאלה שהוצגה לעיל, דהיינו, הם קוראים לקוראיהם להצטרף למחאה בישראל, אולם תוך הדגשה כי עליהם להביא לידי ביטוי את הבעיות הייחודיות לערבים.
הסיקור בתקשורת הערבית בישראל מתמקד, לכן, לא ביוקר המחיה באופן כללי ובאופן חלוקת המשאבים הלאומיים, אלא בבעיות הדיור והנדל"ן שעמדו בבסיס המחאה ומקבלות צביון אחר במגזר הערבי: לא רק בעיית מחירים, אלא גם היחס של מוסדות התכנון ורשויות המדינה.
גם התקשורת הפלסטינית והתקשורת הערבית במדינות ערב מלווה מקרוב את המחאה, מפרסמת תמונות מההפגנות ואף מכסה אותן בשידור חי. הטרמינולוגיה דומה לזו המשתמשת לסיקור ההפגנות שנערכו לאחרונה ברחבי העולם הערבי, "האביב הערבי", המערער את השלטון הישן במדינות ערב.
תוכניות מתאר
הפיגועים בדרך לאילת ביום חמישי האחרון וההסלמה בדרום שבאה בעקבותיהם השתלטו על סדר היום של העיתונות בעברית ודחקו כמעט לגמרי את סיקור המחאה. גם העיתונים הערביים הארציים, שיצאו ביום שישי האחרון, הקדישו את כותרותיהם הראשיות לאירועים בדרום, אולם ענייני המחאה והסוגיות הקשורות אליה תפסו בהם מקום ניכר.
"א-סינארה" הבליט בעמודו הראשי את הודעת דוברת משרד הפנים בדבר אישור תוכניות מתאר ב-30 יישובים ערביים ובדיקה הצפויה בקרוב באשר ל-40 יישובים נוספים. הדברים באים בתגובה לטענות מלפני שלושה שבועות של ד"ר יוסף ג'בארין על כי אין מקדמים תוכניות מתאר ליישובים הערביים.
סיקור המחאה ב"א-סינארה"
עוד ב"א-סינארה", איש הציבור הדרוזי סמיר ואהבה, לשעבר יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה בגליל ויועצו של שרון לענייני הדרוזים ב-2001, אמר בראיון לכתב מוחמד עוואד: "האזרח הערבי לא נמצא בסולם העדיפויות בעניין התכנון והבנייה".
בעמודים הבאים לאחר הראיון, המודפס על כפולת עמודים בקונטרס החדשות, סוקרים כתבי העיתון ג'מאל סוואעד, אמאני עבדל עזיז, זיאד מעדי, עוואד דראושה, סרחאן מחאמיד וסלמאן אבו-עביד את אוהלי המחאה בירכא, מיסר, כסיפה, סכנין, מראר, יפו וירושלים.
בכפולת העמודים מצוטטת ד"ר האלה אספניולי, חברת ועדת טרכטנברג, שאומרת: "התרגלנו לכך שהממשלה נוהגת להקים ועדות ולאחר מכן קוברת אותן". בסך-הכל מקדיש העיתון ארבעה עמודים לסוגיות דיור שעלו בעקבות המחאה, עם דגש על הבעיות הייחודיות למגזר הערבי.
הפקעת קרקעות והריסת בתים
ב"כל אל-ערב" מתפרסם מאמר פרי עטו של סעיד מחמד סלימאן, דוקטורנט לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל-אביב, שכותב על "מודל הבעלות על הקרקע ביישובים הערביים והשפעתו על היחסים החברתיים והמשפחתיים". במאמר אחר קורא שוב ח"כ מסעוד גנאים (רע"מ-תע"ל) להקמת ועד עממי בכל יישוב ערבי, שיטפל בבעיות החברתיות הבוערות, ובהן הפקעת קרקעות והריסות בתים.
סיקור המחאה ב"כל אל-ערב"
הכתב אבראהים אבו-עטא מדווח על בניית מאהל מחאה בכפר מייסר, מול המועצה האזורית מנשה. הכתב אמין בשיר כותב על על ההפגנות למען שוויון בגליל, על אוהל המחאה של העדה הדרוזית מול בית-המשפט העליון בירושלים, ועל הוועד העממי בסכנין, שקורא יחד עם העירייה להגברת המחאה. "הרחבת תוכנית המתאר וצירוף אדמות שהופקעו מתושביה – מדאיג את האזרחים הערבים", כותב בשיר על מחאת תושבי סכנין.
עוד מדווחים ב"כל אל-ערב" על מעקב של המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי אחר הקפאה כוללת של תוכניות בנייה, לרוב ביישובים הערביים במחוז הצפון. כמו כן מדווחים על הרצאה שנשא מזכ"ל חד"ש, איימן עודה, בשדרות רוטשילד, שם אמר כי "על הציבור הערבי להיות חלק אינטגרלי מהמאבק הזה". הכתב מחאסן נאסר מביא דברים שנאמרו במסגרת פאנל באוהל המחאה של מג'ד אל-כרום. עו"ד סלים ואקים אמר שם: "צורת המאבק החברתי במגזרים הערבי והיהודי עלולה להשתנות", על-פי ההתפתחויות והיענות הממשלה לדרישות מנהיגי המחאה.
הפגנות ברחבי הארץ
גם ב"פנורמה" מדווחים על אוהלי המחאה שהוקמו במקומות היישוב הערביים. הקפאת תוכניות המתאר ב-25 יישובים ערביים בצפון והודעת המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי מדווחות גם הן. הכתבת אימאן דהאשמה מדווחת על כינוס ועדת המעקב בנצרת, שבמהלכו הוחלט להקים ועדות עממיות לסוגיות הקרקע והדיור. עוד מדווח על מועצה דליית אל-כרמל, המתכנסת לדון ב"מכירת קרקע לזרים".
סיקור המחאה ב"פנורמה"
כתבי העיתון מדווחים על הפגנות ביישובים ערביים ברחבי הארץ. עומר דלאשה כותב על הפגנות של צעירים ממראר במחאה על יוקר המחיה. ריזק סאחורי כותב על "40 אלף המפגינים בחיפה שדורשים צדק חברתי". עומר רביע כותב על "עשרות משתתפים באוהל המחאה בג'לג'וליה".
בקר זועבי כותב על "אזרחים ערבים ויהודים שמפגינים בעפולה". מוחמד סואעד כותב על מאהל המחאה במג'ד אל-כרום, שמארח את שיח' עבדל חכים מופיד, מראשי הפלג הצפוני בתנועה-האסלאמית. מאלכ גאנם כותב על אוהל המחאה של מייסר מול מבנה המועצה האזורית מנשה, ודואג לספק גם את תגובת ראש המועצה אילן שדה, שמבטיח לפגוש את המוחים ולשמוע את דרישותיהם. כל הידיעות הללו מלוות בתמונות מהמאהלים.
שבתות הזעם
גם התקשורת במדינות ערב גילתה עניין במחאת המאהלים. הסיקור התמקד בנעשה בשדרות רוטשילד בתל-אביב, אך סיפק מידע גם על מוקדים אחרים של המחאה.
העיתונות הפלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה מגלה עניין רב בתנועת המחאה בישראל, ואתר הרדיו אל-חורייה ("החופש") הפלסטיני פתח "יומן מעקב אחר המחאה בישראל". גם העיתונים ברחבי המזרח התיכון סיקרו את מה שהם מכנים "וירוס האביב הערבי שתקף גם את ישראל". עד כדי כך שרשת אל-ג'זירה שיגרה להפגנות הגדולות בבאר-שבע ובתל-אביב צוות טלוויזיה לשידור חי.
סיקור המחאה באתר אל-חורייה
העיתון הלבנוני המקורב לחיזבאללה, "אל-אחבאר", פירסם ידיעה ובה דיווח על הצטרפות פקידי עיריות ברחבי ישראל לתנועת המחאה. עיתון "א-דוסתור" הירדני פירסם במלואו את מאמרו של מתי שמואלוף, מתורגם לערבית, בעניין הצורך בהתחזקות המחאה.
גם העיתונים הגדולים במצרים, כמו "ג'ומהורייה" והעיתון הנפוץ ביותר "אל-אהראם", עקבו מקרוב אחר התפתחות המחאה בישראל. "ישראל מתכוונת לפנות את אוהלי המחאה לקראת ספטמבר", לשון אחת הכותרות של העיתון המצרי "אל-וסאט", בידיעה המלווה בתמונות.
ידיעה ברוח זו פורסמה ב-12 באוגוסט ב"אל-יום א-סאבע" המצרי, ביום שבו פורסמה בעיתון "הארץ". זו צוטטה בהרחבה באתר "א-נשרה" הלבנוני. "אל-אהראם" כינה את הפגנת באר-שבע, למשל, הפגנת "השבת השנייה", ואילו הפגנת תל-אביב כונתה "שבת הזעם", בדיוק השם ששימש את צעירי המהפכה המצרים לכינוי הפגנות יום השישי בארץ הנילוס.