היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, עד לפני רגע שותפה במשרד עורכי-הדין לוי-תדמור, ודאי תתעניין במוסף התוכן השיווקי שהופץ עם עיתון "הארץ" ביום חמישי ה-17 לחודש. תחת הכותרת "המתמחים" וכותרת המשנה "המירוץ של משרדי עורכי-הדין אחרי הטאלנטים" מפרסמת מחלקת הפרסום הסמוי של "דה-מרקר" ("דה-מרקר לייבלס") מוסף תוכן שיווקי שכולו שיווק של משרדים והתמחויות לציבור הסטודנטים למשפטים. כתבת השער מוקדשת למשרד תדמור-לוי, ונכתבה כמובן בשיתוף איתו.
לאחרונה הוחלט בייעוץ המשפטי לממשלה, בניגוד לנוהג קודם, רב שנים, לבחון מחדש את השתתפותם של משרדי ויחידות ממשלה בפרויקטים של תוכן שיווקי, במובחן מפרסום מסורתי. במוספים קודמים מהסוג הזה גם הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה היו מעורבים בקניית תוכן. כעת, באיחור ובצדק, הוחלט להפסיק ולבחון מחדש. אבל מעבר לבחינה מחדש, ראוי שיחודדו כללים רלבנטיים נוספים שנוגעים לפרסום ולתוכן שיווקי – בהיבטים של שירות מקצועי.
כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), תשס"א-2001, שעודכנו באופן משמעותי לפני כעשרים שנה, עדיין מכילים מגבלות רבות על האופן שבו משרדי עורכי-דין רשאים לפרסם את עצמם. ספק גדול אם מגבלות הגודל, הצורה ותוכן הפרסומת שנקבעו שם תואמים את המציאות בעולם התוכן השיווקי הנוכחי.
זאת מעבר לשאלה האם על תוכן שיווקי כזה חייבים לכתוב שהוא "פרסומת", כדרישת הכללים, ולא להסתפק רק במונחים דוגמת "בשיתוף" או "תוכן שיווקי" כפי שנקבע לאחרונה בפסק דין עטיה.
ראוי שהייעוץ המשפטי לממשלה וגם גורמי האכיפה המקצועיים (לשכת עורכי-הדין, למשל) יתנו דעתם לאפיק הפרסומי הזה וימתנו אותו בהתאם לדרישות הדין.