אבי דז'דק, יועץ לשעבר בכוורת של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן – מספק כעת שירותי ייעוץ תקשורת לרשות לניירות ערך. לפני ייעוצו לליצמן עבד דז'דק בחברת שירותים רפואיים, שבכיריה נחקרים כעת במשטרה בחשד ששיחדו את עובדי המשרד וכך סגרו מספר עסקאות בניגוד לחוק.

הרשות לניירות ערך, שהחלה לשכור את שירותיו של דז'דק לפני כשנה, ניסתה בתחילה להימנע מפרסום שמו. במענה לבקשת חופש מידע של עמותת "הצלחה", כתבה כי הפרסום עלול לחשוף את יועציה "ללחצים ולהשפעות מצד גורמים אינטרסנטיים שונים".

עוד כתבה הרשות במכתב כי ישנו חשש שגורמים שונים שייחשפו למידע עלולים להימנע מעבודה עמה בעתיד. "ספק רב עד כמה מידע זה הינו בעל חשיבות משמעותית לציבור", נימקה לבסוף. לאחר פניה חוזרת של יועמ"ש העמותה אלעד מן הסכימה לפרסם את המידע לבסוף.

כדי להבין את חשיבות המידע לציבור, צריך להכיר את השחקנית המרכזית בפרשת השחיתות שנחקרת כעת ביחידה הארצית לחקירות הונאה: חברת "פמי פרימיום". מדובר בחברה שמספקת שירותי רפואה לשלל משרדי ממשלה ומוסדות ממלכתיים. על פי הדיווח, בכיריה נחקרים כעת בחשד שנתנו שוחד למוטי בבצ'יק, עוזר נוסף של סגן שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן.

בנוסף, חברת "פמי פרימיום" היא לקוחה של חברת הלובינג "פוליסי" בבעלותו של בוריס קרסני, שהמנכ"ל שלה ארז גילהר חשוד גם הוא כי נתן שוחד ותיווך עסקת שוחד נוספת.

אבי דז'דק נכנס לתמונה ב-2015. באותה שנה עבד כמתאם הקהילות של חברת "פמי פרימיום", כלומר עסק בקשר של חברת שירותי הבריאות לשכונות החרדיות. על פי תחקיר "דה מרקר", באותה השנה החברה תרמה 50 אלף שקלים לעמותת "רפואה וישועה" של חסידי גור, שליצמן היה נציגה בממשלה, ובמקביל זכתה במכרזים שונים של משרד הבריאות. הקשר בין שני האירועים נבדק במסגרת החקירות.

במאי 2015, עבר דז'דק מתפקידו לכהן כיועץ של ליצמן. חמישה חודשים לאחר כניסתו לתפקיד חתם דז'דק על הסכם ניגוד עניינים והתחייב להימנע מלקבל החלטות או להשתתף בדיונים בנושאים שקידם בתשלום בתפקידו הקודם.

שנה לאחר מכן, ב-2016, זכתה "פמי פרימיום" במכרז משרד הבריאות בשווי שישה מיליון שקלים למתן פתרון שירותי רפואה מרחוק. החברה, כפי שאישר משרד הבריאות, הייתה היחידה שניגשה למכרז הזה.

דז'דק המשיך לעבוד עם ליצמן גם כשמונה לשר השיכון והבינוי, ועבר לכהן כיועץ במשרד החדש. כחודש בלבד לאחר שליצמן התפטר מתפקידו, בספטמבר 2020, מונה כיועץ תקשורת לרשות לניירות ערך – ללא מכרז. יש לציין שהסיבה לפטור נוגעת לגובה השכר, שאינו מגיע לסכום המחייב פרסום מכרז.

תגובת הרשות: "היועץ לא נחקר ואינו חשוד"

בתגובה לכתבה, הרשות לניירות ערך טענה כי "כלל לא היתה מודעת לקשר כלשהו של היועץ לחקירה בנושא משרד הבריאות. למיטב ידיעתנו, היועץ לא נחקר ואינו חשוד. כל ניסיון להציג מצג אחר הינו שגוי, מוטעה ומטעה".

בנוסף, הרשות נימקה כי השיבה בשלילה לבקשת חופש המידע מכיוון שתקנות חובת מכרזים קובעות כי התקשרויות ששוויין אינו עולה על 50,000 שקל אינן מחייבות ביצוע מכרז ופרסומו באתר הרשות, אך טענה זו לוקה בחסר: העובדה שהתקשרות אינה חייבת במכרז, אינה פוטרת אותה מגילוי והיא עדיין כפופה לחוק חופש המידע.