העיתונאי יוסי מלמן הוקלט לפני כעשור כשהוא מציע לאיש עסקים שלא לעבוד בחברת הייעוץ הבטחוני של האלוף (במיל') ישראל זיו, אלא בחברה אחרת של חברו עמי לוסטיג, וזאת תמורת עמלה של 10% מכל סכום שיקבל איש העסקים מהחברה של לוסטיג – כך עולה מדו"ח חקירה מטעם חוקר פרטי שנשכר על-ידי החברה של זיו.
החקירה הוזמנה לאחר שמלמן פרסם סדרת כתבות ביקורתית על זיו ב"הארץ". עיקרי הפרשה פורסמו על-ידי אביב הורביץ ב-2013 במדור "מי נגד מי" של אתר mako, אך הם נחשפים כעת במלואם בעקבות תביעה שהגיש זיו נגד עיתונאי "הארץ" חיים לוינסון.
בכתב התביעה נחשף כי במסגרת הסדר פשרה של "הארץ" ומלמן מול זיו, מלמן התחייב לא לכתוב על זיו לעולם, באף במה. שבועות אחדים לאחר ההסכם פרש מלמן מ"הארץ". במקביל התחייב העיתון למחוק תשע כתבות פרי עטו של מלמן על זיו, ולא לפרסם מחדש את תוכנן. התחייבות זו תעמוד בבסיס טענותיו העתידיות של זיו נגד העיתון.
מאז פרסם "הארץ" לפחות עוד שני טקסטים שהזכירו את זיו והציגו אותו כסוחר נשק. פעמיים איים האלוף (במיל') בהגשת תביעה, ופעמיים מחק "הארץ" כל זכר לזיו. כעת, לאחר פרסום טור נוסף שעסק בזיו, סירב "הארץ" להיכנע.
אתמול (1.6) הגיש זיו, מנכ"ל חברת גלובל CST, שלפי "ויקיפדיה" מספקת ייעוץ בטחוני ואימונים צבאיים ברחבי העולם, תביעה בסך 5 מיליון שקל נגד חברת הוצאת עיתון הארץ בע"מ, העיתונאי חיים לוינסון, המו"ל עמוס שוקן ועורך אתר "הארץ" אייל גיל. זיו טוען, באמצעות עו"ד משה כאהן, כי לוינסון הוציא את דיבתו כשפרסם טור שבו תואר כ"סוחר נשק".
מלבד טענת הדיבה, זיו טוען להפרת ההסכם שנחתם בינו לבין "הארץ", ומפנה להסדר הפשרה משנת 2011. כאמור, במסגרת ההסדר התחייב "הארץ" למחוק תשעה פרסומים על זיו: חמש כתבות שחיבר מלמן ("זהב שחור", "קנס לאלוף ישראל זיו", "ובינתיים באבחזיה: עלילות ישראל זיו בגיאורגיה", "האם שליח נתיב ברוסיה באמת עסק בריגול?" ו"האם ישראל זיו וחברת גלובל CST שבבעלותו עברו על חוקי היצוא הבטחוני"), ועוד ארבע גרסאות מתורגמות של הכתבות.
יוסי מלמן (צילום: אורן פרסיקו)
ההסכם, כך לפי זיו, הושג לאחר שבפני "הארץ" הוצג דו"ח חקירה שהכין החוקר הפרטי חיים פנחס ממשרד שוגון חקירות. בדו"ח החקירה נכתב כי בעקבות הסיקור הביקורתי של מלמן את זיו, ולאחר שנודע לחברה של זיו כי מלמן קשור לחברה מתחרה בשם LR, נשלח אדם המכונה "ים" לפגישה עם מלמן והקליט את השיחה ביניהם.
בשיחה, כך לפי דו"ח החקירה, הציג עצמו מלמן כחבר של עמי לוסטיג, אחד השותפים בחברת LR, וטען כי על "ים" לנתק את קשריו עם זיו והחברה שבבעלותו ולהעביר את העסקאות שלו לחברת LR, כשהוא, מלמן, משמש כמתווך. לפי דו"ח החקירה, מלמן הציע ל"ים" להיפגש עם לוסטיג ודרש לקבל 10% מכל סכום ש"ים" יקבל מחברת LR. לדו"ח החקירה אף צורף הסכם שנחתם בין "ים" למלמן, ובו איש העסקים מתחייב לשלם לעיתונאי 10% מכל הכספים שיקבל מחברת LR.
זיו טוען בתביעתו הנוכחית נגד לוינסון כי אין זו הפעם הראשונה שב"הארץ" מפירים את ההסכם משנת 2011. בשנת 2013 פורסמה ב"הארץ" ידיעה מאת ישי הלפר שבה הוגדר זיו "סוחר נשק". בעקבות מכתב מבאי-כוחו של זיו, ב"הארץ" הסירו כל זכר לשמו בידיעה. שנה לאחר מכן פורסם ב"הארץ" טור ביקורת טלוויזיה ("אנשי המלחמה מוכרים לכם שצריך מלחמה") שבו העלה מורן שריר טענות דומות לאלו מהטור של לוינסון אשר במוקד התביעה הנוכחית. גם הפעם פנה זיו ל"הארץ" וטען שטור מפר את ההסדר שנחתם עמו. בעקבות פנייתו הוסר הטור במלואו.
במקביל לתביעה נגד לוינסון הגיש זיו לבית-המשפט בקשה דחופה לצו מניעה זמני המורה להסיר את הכתבה של לוינסון מאתר "הארץ" ומכל פלטפורמה אחרת שבה פורסמה.
אין זו הפעם הראשונה שזיו מגיש תביעת דיבה. בשנת 2017 תבע 750 אלף שקלים מהעיתונאי העצמאי דייוויד שין. התביעה הסתיימה בהסדר פשרה ללא פיצוי כספי. זיו גם איים בתביעה על האתר "שיחה מקומית" בשל כתבה שעסקה בעסקיו בסודן.
מלמן, שחזר בדצמבר 2019 לכתוב ב"הארץ", מסר בתגובה לפניית "העין השביעית" כי הנושא בטיפול "הארץ". בעבר מסר לאביב הורביץ ב-mako את התגובה הבאה: "מעולם בחיי העיתונאיים לא פעלתי ביודעין ובזדון בשליחותו של אף גורם עסקי או מסחרי, בין אם מדובר באיש עסקים או בחברה. מעולם בחיי העיתונאיים לא קיבלתי כסף ושום טובת הנאה מגורמים שכאלה. עזבתי את עיתון 'הארץ' בהסכמה במאי 2012, לאחר שחשתי כי מיציתי את עצמי. על-פי הסכם שיש לי עם עיתון 'הארץ', הם שילמו את כל מה שהגיע לי ואין לי שום טענות".
טרם הוגש כתב הגנה.
1384-06-21
* * *
לעיון בכתב התביעה שהגיש ישראל זיו