"לא יהיה כלום כי לא היה כלום" הוא הסלוגן שטבע נתניהו ככותרת מאבקו במשטרה ובפרקליטות, מרגע שהבין שהחקירות הפליליות נגדו צוברות תאוצה וכי בידי החוקרים נמצאות ראיות רבות וכי צפויים להעיד נגדו עדי מדינה. אלא שבפועל, התנהל נתניהו באופן הפוך מהשאננות שהפגין כלפי חוץ, ועיכב ככל יכולתו את ההליכים נגדו, בשלב החקירות, השימוע וגם לאחר שהחל המשפט.
גם הדיון היום (6.4), שהיה אמור להיות מוקדש להמשך עדותו של העד הראשון במשפט, מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה, עסק ברובו בבקשות שונות של ההגנה לפסילת ראיות ועדויות. עו"ד בועז בן-צור, ראש צוות ההגנה של רה"מ נתניהו, ועו"ד ז'ק חן, ראש צוות ההגנה של הזוג שאול ואיריס אלוביץ', לשעבר בעלי השליטה בבזק וב"וואלה", הובילו את מסע בקשות הפסילה. סניגורי הנאשמים בשוחד כיוונו את השגותיהם גם לראיות פיזיות שבידי התביעה וגם לחקירות העדים.
בקשה אחת נגעה למידע מהטלפון הנייד של אילן ישועה. במסגרת עדותו היום, תיאר ישועה כיצד דרשו ממנו האלוביצ'ים, מעסיקיו, לשבש חקירה ע"י תיאום גרסאות והשמדת ראיות. ישועה שמר בהיחבא את התכתובות שעל מכשיר הטלפון ומסר אותם למשטרה. התכתובות חשפו את האופן השיטתי בו פעל הזוג להטות את הסיקור ב"וואלה", וקשר זאת לצורך בהטבות רגולטוריות מצידו של ראש הממשלה נתניהו.
שאול אלוביץ', לשעבר בעל השליטה ב"בזק" ו"וואלה" ונאשם בשוחד במשפט "תיק 4000" (מימין) ועורך-דינו ז'ק חן (צילום מקורי: יונתן זינדל)
הסניגורים טענו כי יש לפסול את המידע שבטלפון כראייה, משום שנלקח ללא צו חיפוש. הבקשה השנייה נגעה לחקירתו של ישועה מעל דוכן העדים ולחקירות הצפויות של אבירם אלעד ומיכל קליין, לשעבר עורכים בכירים ב"וואלה". הסניגורים טענו כי התביעה חוקרת את ישועה על מידע שלא הופיע בחקירות המשטרה, אותו הציגה בתדריך המקדים שנערך לו ("רענון", בשפת המשפטנים).
לאחר חילופי דברים ארוכים וסוערים כמתבקש מאופי האירוע ונוכחות סוללת פרקליטים יקרים, הכריע בית המשפט כי יש לדחות את שתי הבקשות, אם כי העניק גם סוכריה להגנה בדמות הערה לתביעה, כי מעתה ואילך עליה לשקוד על שליחת חומרי חקירה חדשים אם וכאשר יוצגו לעדים.
"ככל שמדובר במוצגים שהם קבילים ורלוונטיים להליך, העובדה שהוצגו במהלך הראיונות [כלומר, ה"רענון" שנעשה לעדים לפני המשפט; ש.ט] אינה גורעת מן היכולת להציגם כראייה בהליך זה", קבעו השופטים לגבי הבקשה השנייה. את הבקשה הראשונה דחו פשוט משום שהיתה חלולה: לחומרים שבטלפון של ישועה הוצא צו חיפוש, רק שהדבר קרה במסגרת חקירת הרשות לניירות ערך, שקדמה לחקירה הפלילית של "תיק 4000". סניגורי הנאשמים נטפלו לפער הזה כדי לבקש פסילה, אלא שכפי שהזכירו השופטים, הצורך בצו חיפוש נועד כדי להגן על פרטיותו של העד, ואילו במקרה זה ישועה "מסר את החומרים בהסכמה ואף ביוזמתו".
"אין כלום", נתניהו מבטל את החשדות נגדו לאחר המלצות המשטרה להגיש נגדו כתב אישום, 7.2.18 (צילום מסך)
לאחר שניתנה ההחלטה והצדדים חזרו מהפסקה, אמר עו"ד חן כי לקוחותיו מתכוונים לעתור לבג"ץ בנוגע לבקשה לפסול חלקים מעדותו של ישועה, אם התביעה תציג לישועה שאלות על תוכן שלא נמצא בחומרי החקירה. "אנחנו סבורים שנגרמה פגיעה מהותית להגנת הנאשמים. אני לא יודע להעמיד הגנה בצורה כזו, אי אפשר, כלו כל הקיצין".
"שמעת את הערת בית המשפט שאין כוונה פה להכשיר כל הרחבה בחקירה, ברור שלא זו הכוונה", הגיב השופט משה בר-עם. והשופטת רבקה פרידמן-פלדמן הוסיפה: "אני לא יודעת מכח מה אדוני מבקש שאנחנו נורה לתביעה שתנהל את דבריה כך או אחרת. אדוני יכול לבקש לפסול עדויות, ראיות, יכול לבקש מבית המשפט שיעיר כי ההתנהלות לא ראויה. אני לא מכירה שבית המשפט יכול לתת הוראות לתביעה איך לרענן את זכרונם של עדים".
"מצד אחד זה תיק רב היקף ואנחנו יוצאים מתוך הנחה שיש דברים שלא עלו בראיונות", אמרה עוד השופטת, "מצד שני ראיון הוא לא תחליף לחקירת עד והתביעה צריכה להתנהל בהתאם", הוסיפה הערה לתביעה.
במהלך חילופי הדברים הבאים אמרה עורכת הדין יהודית תירוש, שניהלה את חקירת ישועה מטעם התביעה, "אני מבינה שאתם רוצים לעשות הכל כדי שהעד לא יישמע, אבל אנחנו רוצים שיישמע". בתגובה האשים חן, עורך-דינם של האלוביצ'ים, את הפרקליטות ב"הנדסת תודעה" ובכך שנציגיה מכוונים למסור גרסה לתקשורת במקום לבית המשפט. יתכן שעורך הדין לא צפה בטלוויזיה כשעמית סגל שידר, פעם אחר פעם, במהדורת החדשות הנצפית במדינה, את "גרסת אלוביץ'", שניתנה לו בידי "מקורבים".
